ביקורת קולנוע: חטיפת הרכבת התחתית 3 2 1

מדובר בגרסה קולנועית שנייה, ובגרסה שלישית בכלל, למותחן פשע שמתרחש בקו (פלהאם 1-2-3) של הרכבת התחתית בניו יורק, והוא בעצם קרב מוחות בין חוטף מתוחכם ונטול עכבות שנמצא ברכבת, לבין פקח קווים של הרכבת, הנמצא במרכז השליטה שלה. ג'ון גו?די כתב ספר שנהפך ב-1974 לסרט, שנקרא במקור "חטיפת פלהאם 3 2 1" (ונותר בשם זה בכל הגרסאות האמריקניות, לא ברור לי מדוע שונה שמו בעברית הפעם), בכיכובו של וולטר מתאו כאיש הטוב, פקח הרכבת גרבר (שבמקור היה גם סוג של איש משטרה). רוברט שואו ניצב אז מולו, כמנהיג כנופיית הפושעים-החוטפים, שדרשו מיליון דולר בעבור שחרור בני הערובה. ב-1998 הופקה גרסה נוספת לסרט, הפעם כסרט טלוויזיה (שהתקבל בקרירות בידי המבקרים והצופים, בניגוד לסרט המקורי שהצליח מאוד), ובו גילם אדוארד ג'יימס אולמוס את גרבר הפקח הטוב, ובתפקיד הפושע המרושע הופיע וינסנט דונופריו (שנודע לימים כבלש משטרה ב"חוק וסדר: כוונה פלילית"). ועכשיו, לגרסת קיץ 2009, גייס הבמאי טוני סקוט שני תותחים כבדים (תרתי משמע, ומיד נגיע לכך) לקרב המוחות של חטיפת הרכבת התחתית. זה מול זה הציב את דנזל וושינגטון במשבצת הטוב, ומולו את ג'ון טרבולטה כאיש הרע, וכל השאר בעצם משני ושולי בכל מובן, ולא ממש משנה הרבה.


התסריט (של בריאן הלגלנד) הכניס עדכונים ושיפוצים במקור, וכך, למשל, כופר המיליון תפח פי כמה וכמה והדמות המקורית של גרבר המפקח-השוטר התפצלה כאן בעצם לדמותו של גרבר, פקח הרכבות שמתברר מהר מאוד כי הוא בכיר יותר ממעמדו מול עמדת הבקרה אלא שהוא מושעה זמנית ממעמדו הרם עקב חשדות שקיבל שוחד, ולדמות נפרדת של בלש משטרה, קמונטי שמו, מומחה לניהול מו"מ במצבים של בני ערובה (אותו מגלם ג'ון טורטורו), שמנסה בתחילה לקחת פיקוד על המצב, אך מהר מאוד נסוג לאחר שהוא מגלה - במחיר כבד - שהוא חסר ערך ללא גרבר. מכאן והלאה הוא נמצא לאורך כל הסרט בעמדת כינור שני. מאוד. טורטורו-קמונטי חיוור שלא באשמתו לצד וושינגטון-גרבר: התסריט הנוכחי לא מותיר הרבה בשר לאיש לבד משני הכוכבים-הגיבורים. זהו מותחן קיץ סטנדרטי, לא יותר, וכל דמויות המשנה משניות לגמרי הן בעלילה והן בעיצובן הדו-ממדי. אפילו ג'יימס גנדולפיני (טוני סופרנו בשבילכם) כראש העיר הנואף הוא בבחינת קוריוז ותו לא. זהו בעצם סרט של וושינגטון וטרבולטה, שגם בגרסה פיזית כבדה מתמיד של שניהם (הנה עוד הוכחה איך אצל כוכבים מתבגרים זה לא משנה בכלל לעומת כוכבות מתבגרות, שהדרישה המופרכת מהן היא להיראות לנצח כמו בנות 20 מורעבות) הם כריזמטיים, מלאי חן (לא משנה מי רע ומי טוב), ומפיחים חיים גם בתפקידים מוגבלים כמו אלה שנוצרו בשבילם כאן. השניים הללו שוב מוכיחים שגם בסרט קיץ קליל ולא מתוחכם הם יודעים לעשות את העבודה כמו שצריך.
שורה תחתונה: בשביל וושינגטון וטרבולטה שווה לצאת מהבית בחום הזה

"חטיפת הרכבת התחתית 3 2 1", מותחן פשע, 121 דקות. תסריט: בריאן הלגלנד, לפי ספרו של ג'ון גודי; במאי: טוני סקוט; משתתפים: דנזל וושינגטון, ג'ון טרבולטה, ג'ון טורטורו, לואיס גוזמן, ג'יימס גנדולפיני, ויקטור גוג'קטג'

עוד על תרבות ובידור:

ביקורת תיאטרון: סודה של ג'ולי הרצל

ביקורת קולנוע: ההצעה

ביקורת ספר: ספר הפרידות הגדול

ביקורת תיאטרון: קולות בלילה

ביקורת טלוויזיה: הצילו