ביקורת קולנוע: חשופות

הסרט "חשופות" מבוסס על סיפורה האמיתי של קתרין בולקובק האמריקנית, ושמו במקור - "The Whistleblower", מרמז על מהות סיפורה: היא הייתה עובדת שחשפה שחיתות במקום עבודתה. אלא שהיא לא הייתה עובדת שחשפה שחיתות או אי סדרים בתאגיד גדול או בחברה ציבורית או ממשלתית. היא הייתה שוטרת לשעבר ששירתה כמשקיפת שלום בכוח האו"ם שהוצב בבוסניה שלאחר המלחמה, ובמסגרת תפקידה גילתה וחשפה כיצד חיילים וקצינים בכוח האו"ם ניצלו לרעה את מעמדם ואת החסינות הדיפלומטית שלהם ועסקו בסחר בנשים. זאת ועוד: כשגילתה מה מתרחש תחת מטריית החסינות הדיפלומטית, גילתה גם את קשר השתיקה ההדוק בין כל הגורמים כמעט בארגון, קשר שהפך את חשיפת הפעילות הנפשעת, עצירתה והענשת העוסקים בה לבלתי אפשריות כמעט ובעצם לבלתי אפשריות במסגרת הארגון עצמו. בולקובק לא הגיעה לבוסניה מטעמים אידיאולוגיים, וליתר דיוק האידיאולוגיה שהנחתה אותה (ויפה שהיוצרות לא ניסו ליפייף אותה) הייתה הצורך להרוויח יותר כסף ממה שהרוויחה כשוטרת מן המניין בעירה, ומהר. בולקובק נזקקה לכסף לאחר שתוכניותיה לקבל העברה למשטרה בעיר ובמדינה שאליה עברה בתה, יחד עם בעלה לשעבר, נכשלו. כשהוצע לה להתנדב לתקופת שירות מוגבלת תמורת שכר גבוה בהרבה משהיה לה בכוח האו"ם בבוסניה, היא נענתה לאתגר. היא הגיעה למדינה שרוחות המלחמה עדיין נשבו בה, והשנאה והחשדנות ההדדית שלטו כמעט בכול. זו לא הייתה רק יבשת אחרת, אלא עולם אחר לגמרי מאמריקה. היא השתלבה מקצועית יפה ומהר, ובתוך זמן קצר אף קודמה והאריכה את שהותה. יום אחד הגיעה למשרדה ריה, צעירה שעברה התעללות ועסקה בזנות, ומהר מאוד התברר לבולקובק שהצעירה הובאה לבוסניה בפיתויי שווא, ומאז הוחזקה כסוג של בת ערובה, אולצה לעסוק בזנות ועברה התעללות באופן קבוע. עוד התברר כי היא אחת מרבות, צעירות שמועברות מיד פושעת אחת לאחרת כמוצר צריכה בשוק אפל ואלים של סחר בנשים. ריה פותחת לבולקובק צוהר לענף הזה בעולם הפשע המקומי ואף מחשידה, לתדהמתה של בולקובק, אחדים מהמשרתים לצדה. רגע לפני שהיא מוסרת את עדותה באופן מסודר, היא נחטפת. בולקובק, בגיבוי סודי ומושתק של אחת מבכירות האו"ם באזור, מתחילה לרחרח, לבדוק, להסתובב ולבנות תיקי חקירה מסודרים. היא מגלה ומציפה המון לכלוך, אבל - וגם זה לתדהמתה - ככל שהיא מגלה יותר, כך היא נתקלת ביותר חומות של השתקה וטיוח. כדרכם - הבודדה, הקשה והמסוכנת - של מרבית חושפי השחיתויות, היא מבינה בהדרגה שהיא לבד בסיפור הזה, וכי העובדה שהצדק איתה איננה ערובה לדבר. חבריה ועמיתיה נוטשים אותה בזה אחר זה ומותירים אותה בודדה במערכה.


היא מתעקשת וממשיכה מצד אחד בניסיונות לבנות תיקי חקירה מרשיעים נגד אנשים ספציפיים ומצד שני לנסות לאתר ולהציל את ריה. אט-אט מתברר לה כי הממונים עליה ישירות, מסיבות שלהם, אינם מעוניינים בניקוי האורוות שהיא מובילה ועושים ככל יכולתם כדי לעצור אותה ואת התפוצצות הפרשה. כשהם אינם מצליחים לשכנע אותה וגם לא לשבור אותה, הם פשוט מפטרים אותה. היא בחוץ, וההוכחות שעמלה על איסופן לאורך חודשים נמצאות בפנים, במטה משרדי הכוח. בצעד נואש אחרון ללכת במסלול הארגוני היא מנסה לגנוב את המסמכים כדי להוכיח לבכירי הארגון המרוחקים מה קורה בשטח. לא נספר איך ומה קורה בסופו של דבר, אבל די בידיעה שבולקובק הצליחה לספר את סיפורה בסופו של דבר, והיא חיה היום עם בן זוגה (שפגשה בבוסניה) בהולנד. אין ספק שזהו סיפור שחשוב לספר ולשמוע, אמת שחייבת הייתה להיחשף, פשע שחשוב היה לעצור ופושעים שחיוני היה כי יוצאו מהארגון, יוקעו ויוענשו. אין גם ספק שבמציאות הלא מושלמת סוף טוב הוא עניין יחסי. בולקובק אמנם הוציאה לאור את הסיפור והוא זכה לתהודה, בעיקר באירופה, אבל בארצות הברית - ורבים מהמעורבים בפרשה הם אמריקנים - הוא זכה לחשיפה מועטה בלבד והתופעה עצמה, סחר בנשים, ממשיכה להתקיים ולהיות נגע נפשע שטרם מוגר. הסרט "חשופות" מבקש לייצג את הסיפור שעליו הוא מבוסס, אבל גם להעניק לצופה חוויה קולנועית בפני עצמה. הסרט בנוי כדרמת מתח, עם טובים (בעיקר טובות) ורעים, לא מעט אלימות ודם ואי אלו הפתעות. אלא שהסיפור החשוב, שהוא ארוך ומפותל, גוזל כמעט כל רגע מ-112 דקות המסך, ולא נותר כמעט מרחב קולנועי לפיתוח דמויות, יחסים וכפועל יוצא מכך אמפתיה (או דחייה) של ממש. אז כן, דקות אחדות מוקדשות לצעירות החולמניות-תמימות ואיך פיתו אותן למסע הבלהות, יש מעט צער אמהי על גורלה של ריה, שבריר שיחת טלפון בין בולקובק ובתה, אבל רובו של הסרט ממוקד מטרה, מתרכז בעלילת תלאות החשיפה. רייצ'ל וייז כקתרין בולקובק סימפתית ועניינית, אבל לא יותר מזה. ונסה רדגרייב כאשת סודה הבכירה מגלמת שוב בוגרת אחראית בתפקידון קטנטן, וכל האחרים עונים להגדרת תפקידם ותו לא. באותה מידה אפשר לדמיין כל שחקן אחר בתפקידים הללו. זהו מסוג הסרטים שבו הסיפור האמיתי חזק יותר מהיצירה הקולנועית, סרט שיוצאים ממנו בתחושה שראינו סיפור חשוב, לאו דווקא סרט חשוב או נפלא במיוחד. סרט שאולי אכסניית הטלוויזיה הייתה הולמת יותר את ממדיו. אבל הסיפור, כאמור, באמת חשוב.
שורה תחתונה:
סיפור חשוב על נושא שאסור להתעלם ממנו או להסירו מסדר היום.
"חשופות", דרמה קנדית-גרמנית. תסריט: לריסה קונדרקי, אליס קירוואן, מבוסס על סיפור אמיתי; בימוי: לריסה קונדרקי; צילום: קירן מקגיגן; עריכה: ג'וליאן קלארק; הפקה: אמי קאופמן, כריסטינה פיובסן, סלין רטריי. משתתפים: רייצ'ל וייז, מוניקה בלוצ'י, ונסה רדגרייב, דיוויד סטראת'רן ואחרים. אורך הסרט: 112 דקות עוד על תרבות ובידור:

ביקורת קולנוע: מיליארד סיבות לשוד

ביקורת ספר: להציל את סיסי

ביקורת תיאטרון: קברט

ביקורת קולנוע: אלגנטיות של קיפוד

ביקורת ספר: סטונר

לקהילת תרבות:

לחצו

מחפשים הנחות למופעי תרבות ובידור? -

מבצעים והנחות