ביקורת קולנוע: מיליארד סיבות לשוד

"מיליארד סיבות לשוד" הוא סרט כיפי מהרגע הראשון שבו בן סטילר, חנון נצחי שהפעם שמו ג'וש, מתכונן באובססיביות (שתמיד משעשעת, בתנאי כמובן שלא חיים איתה באמת) לעמל יומו כמנהל בניין רב קומות של דירות פאר, ומנגד אלן אלדה כארתור שואו, דייר הפנטהאוז שהוא איל השקעות, עושה שחיית בוקר בבריכת הגג שקרקעיתה מעוטרת בציור שטר כסף ירקרק, ועד הרגע האחרון, שבו הטובים כמובן מנצחים, למרות שהם לא בדיוק קדושים שומרי חוק. באמצע מתברר שהאף.בי.איי, באמצעות צוות סוכנים שאותו מובילה סוכנת קשוחה (עד שהיא שותה) ותחמנית בשם קלייר, עוצר את דייר הפנטהאוז בחשד להפעלת תרמית מיליונים כספית בנוסח פירמידה (ותודה לברני מיידוף). עוד מתברר חיש קל כי עובדי בניין הדירות, עשרות אנשים שתפקידם להיות קשובים יומם ולילה לדיירים העשירים, איבדו את כל כספי הפנסיה שלהם שהופקדו בידי שואו הנוכל, שהבטיח הרים וגבעות ועשרות אחוזי רווח. המנהל ג'וש, שחש אחריות והוא גם בעל חוש צדק מפותח, נעור לפעולה החורגת ממסלול חייו הרגיל לאחר ששוער הבניין הוותיק מנסה לשים קץ לחייו, כי מתברר שהפקיד בידי שואו גם את כל שאר חסכונותיו בעולם. וניחשתם נכון, הוא תכף אמור לצאת לפנסיה. לאחר שיחה קלה וידידותית עם הסוכנת קלייר מבין ג'וש כי רשויות החוק מתקשות להרשיע את הנוכל אשר ברור כי הסתיר היכן שהוא מיליונים רבים שהם אינם מסוגלים לגלות. ג'וש משוכנע כי אנשי צוות הבניין, שמתוקף עבודתם יודעים בעצם הכול, יצליחו לגלות את הכסף ולהחזיר לעצמם את מה ששייך להם מלכתחילה. לצורך המשימה הוא מגייס מהצוות את גיסו הטיפש למדי, צ'רלי, את אנריקה העובד ההיספני הצעיר שהוא גם העובד החדש ביותר בצוות (וגם לא המציא את החשמל) ואת אודסה מג'מייקה, בחורה גדולת ממדים בחיפוש מתמיד אחר חתן אמריקני (לחיי האזרחות), עם כישורים חריגים בפריצת מנעולים. עוד עוזרים לו מהצוות השוער הוותיק (שמתאושש פלאים) והעלמה לבנקו, שלומדת משפטים בזמן העבודה בהסכמה בשתיקה. עוד שניים מגויסים לצוות השוד - שכנו של ג'וש (שמתברר כי הם בעצם מכירים מילדות), שהוא גנב מקצועי העונה בהתאם לשם סלייד (מישהו צריך להדריך את החובבנים) ואת מר פיצהיו, דייר על סף פינוי, אשף וולסטריט מפוטר, שאיבד גם את כל רכושו ומשפחתו (שנטשה אותו) בדרך. החבורה הזו מתחילה להתכונן ולהתאמן, לתכנן ולפנטז איך וכיצד יחלצו את הכסף מהפנטהאוז של שואו, שלא זו בלבד שהוא שוהה בו במעצר בית, הוא גם נשמר סביב השעון בידי סוכני אף.בי.איי.


לא קלה דרכם אל היעד, בעיקר כמובן כשמתגלות שלל תקלות בדרך החל ביוזמות עצמאיות של סלייד (גנב תמיד נשאר גנב) והתנגדויות של צ'רלי, דרך העובדה שהכסף איננו איפה שהם חושבים שהוא, וכלה בצורך הלא צפוי לחלץ - טוב, לא נגלה. כל אלה מספקים מקור בלתי אכזב לאינספור השתטויות, בדיחות, מצבי אבסורד וקיצון, וגם כמה אמירות מושחזות על הדרך, למי שישים לב. אבל אל דאגה, לא צריך לקחת שום דבר ברצינות, הכול בצחוק ודרך אגב. כך, למשל, כשדיירת קשישה ועשירה יוצאת מדירתה עם כלבה הפעוט (והרעשן) ונתקלת בחבורת העובדים המנסים להעמיס מכונית למעלית, היא אינה רואה כלל את מה שמול עיניה - שהרי העובדים שקופים ? ואך טבעי בעיניה שהם כולם שם, נכונים למלא את משאלתה להוריד את הכלב. בקונטקסט של העלילה זה אבסורד ומצחיק, ורק בשוליים אפשר להבחין לשנייה באמת שמסתתרת מאחורי הבדיחה. שלל כוכבים מאכלסים את הסרט והתחושה היא שרובם ככולם נהנו מאוד להשתולל בקומדיה. אלן אלדה הוותיק שרמנטי כתמיד, גם כנוכל, ומתיו ברודריק כפיצהיו, הגאון הפיננסי הרמוס והחרדתי, הוא הפתטי האולטימטיבי. טיה ליאוני כסוכנת האף.בי.איי שבה ומזכירה בחדווה את שורשיה הקומיים ("האמת העירומה"), וטרייסי אפלק מוכיח שגם הוא מסוגל לקומדיה כאידיוט שבחבורה. בן סטילר, כאמור, עושה עוד חנון מגלריית החנונים האינסופית שלו, אלא שזה, בדומה לחנונים המוקדמים שלו ובנבדל מאלה של סדרת סרטי "הפוקרים", הוא בהחלט סימפתי וחביב. אדי מרפי עושה גם הוא את הדמות האחת שהוא יודע לעשות הכי טוב, בין אם הוא נוכל או שוטר מבוורלי הילס - התחמן הקומבינאטור שלא עובד לפי הספר, לובש ופושט זהויות, מרובה העוויות ומדבר במהירות שיא. על כל המהומה הזו שמטרתה המוצהרת - והמושגת - היא לבדר, חתום הבמאי ברט ראטנר, אותו במאי שזה אך הסתבך עם הפה של עצמו והתפוטר מבימוי טקס האוסקר (ובעקבותיו פרש גם הכוכב שלו והמנחה המיועד, אדי מרפי). ב"מיליארד סיבות לשוד" מוכיח ראטנר כי הוא יודע דבר או שניים על קצב נכון ותמהיל אפקטיבי ליצירת קומדיית אקשן, ואיך לנצל עד תום את משאבי הכוכבים שניתנו לו. שנאמר, גם שטותונים צריך לדעת לעשות.
שורה תחתונה:
בידור שטותניקי בכיף, ניקוי ראש מפנן ונטול יומרות.
"מיליארד סיבות לשוד", קומדיית פעולה אמריקנית. תסריט: טד גריפין וג'ף נתנזון, לפי סיפור של טד גריפין, ביל קולאז' ואדם קופר; בימוי: ברט ראטנר; משתתפים: בן סטילר, אדי מרפי, קייסי אפלק, מתיו ברודריק, מייקל פניה, טיאה ליאוני, אלן אלדה, גבורי סידיבה ואחרים. אורך הסרט: 104 דקות

עוד על תרבות ובידור:

ביקורת ספר: להציל את סיסי

ביקורת תיאטרון: קברט

ביקורת קולנוע: אלגנטיות של קיפוד

ביקורת ספר: סטונר

ביקורת קולנוע: התפשטות

לקהילת תרבות:

לחצו

מחפשים הנחות למופעי תרבות ובידור? -

מבצעים והנחות