ביקורת קולנוע: נאום המלך

12 מועמדויות לאוסקר - המספר הגדול ביותר השנה - תייק הסרט הבריטי "נאום המלך", וביניהן כל הקטגוריות הנחשבות: הסרט, התסריט המקורי, הבמאי, השחקן הראשי, שחקן ושחקנית המשנה. ומכל אלה, סביר מאוד להניח שקולין פירת', המגלם את הנסיך אלברט שנהפך למלך ג'ורג' השישי (שחקן נחשב ומוערך שכבר היה מועמד בעבר לאוסקר), ילך הביתה בסוף החודש עם הפרס. ובסגנון עדות הוליווד והאוסקר - בהחלט מגיע לו. הסרט מביא פרק מסיפור חייו של הנסיך אלברט הדוכס מיורק, מי שהיה הבן הצעיר של המלך ג'ורג' החמישי ובכלל לא אמור היה להיות מלך. אלא שאז אחיו הבכור, אדוארד הנסיך מווילס, לא זו בלבד שהתאהב בגרושה האמריקנית ווליס סימפסון, אלא שגם בחר להינשא לה, מה שאילץ אותו לוותר על הכתר. וכך נהפך הנסיך המגמגם אלברט למלך ג'ורג' השישי, מלך שבימיו לחמה בריטניה במלחמת העולם השנייה, שבתקופת מלכותו השתנו פניה של האימפריה הבריטית (חלק המדינות שנכללו בה נהפכו לעצמאיות, שרידי האימפריה נהפכו לחבר העמים) ומעמדה הבינלאומי של בריטניה השתנה כליל. אבל הסרט מתמקד במספר מוגבל של שנים - אלה שעל סף המלוכה ומיד עם עלייתו לכס - וביחסים המיוחדים שנרקמו בין הנסיך-המלך למטפל שעזר לו להתגבר על הגמגום שלו, ליונל לוג. הנסיך אלברט, שבני משפחתו כינו אותו ברטי, גדל ובגר בצל אחיו הבכור המיועד-למלכות ואביו המלך הקפדן. אם לא די בגמגום שפיתח בילדותו, הוא גם היה שמאלי מלידה שאולץ ללמוד לכתוב ביד ימין כנהוג באותם ימים, וגם סבל מבעיות בברכיים. משגדל, שירת בחיל הים המלכותי ונשא לאישה את ליידי אליזבת בואוס-ליון. שתי בנות נולדו להן, אליזבת ומרגרט. לפי הסרט - שיוצריו אמנם השתדלו לדבוק במידת האפשר באמת ההיסטורית אך ערכו שינויים קלים לטובת המבנה הדרמטי הקולנועי - אחרי פיאסקו מביך, הן לדובר המגמגם והן לשומעיו, בנאום ממלכתי שנשא הנסיך אלברט בוומבלי ב-1925, מוצאת אליזבת את ליונל לוג, מטפל בליקויי דיבור ממוצא אוסטרלי, ומחברת בינו לבין בעלה. לוג הוא מטפל לא שגרתי (וגם לא מוסמך בהסמכות המקובלות), אדם בלתי אמצעי, ישיר ובעל שיטות עבודה מאוד לא מקובלות, שבין היתר דורשות קשר שוויוני בינו לבין המטופל שלו, עניין לא פשוט כשמדובר במלוכנים בריטים, ודאי במחצית הראשונה של המאה העשרים.


הסרט עוקב אחרי התפתחות היחסים והעבודה בין המלך בעל כורחו לעתיד לבין המטפל, יחסים שנהפכו במשך הזמן לחברות שנמשכה כל חייהם, עוקב אחרי התמורות ביכולות הדיבור של המלך, בתמורות שהתחוללו ואשר השפיעו הרבה מעבר לנכונותו ולנינוחותו בהופעות נאום פומביות. שיאו - וסופו - של הסרט בנאום רב השראה שנושא המלך באוזני עמו, באמצעות הרדיו, בפתח מלחמת העולם השנייה. כמו "המלכה" שקדם לו ועסק בבתו של אותו ג'ורג' השישי, המלכה אליזבת השנייה, ואף זיכה את הלן מירן באוסקר על התפקיד, כך גם "נאום המלך" הוא סרט בריטי על פי מיטב המסורת של סרטים בריטים מצוינים. במילים אחרות, זוהי דרמה היסטורית נאמנה למקור, בנויה בקפידה וכהלכה, המוגשת בסרט מלוטש, מהוקצע, מסוגנן, משוחק היטב, עם מראה ומבטא בריטי אנין ועטור במיטב שחקני בריטניה - קולין פירת' בתפקיד המלך, הלנה בונהם-קרטר כמלכה אליזבת, ג'פרי ראש כמטפל לוג, מייקל גמבון, גאי פירס ודרק ג'קובי. מדובר בחוויית צפייה נינוחה ומענגת, כמעט שעתיים של בריחה לעולמות אבודים של פייב-אוקלוק עם סטייל, הומור דק ותארי אצולה. לא נחוצים משקפיים תלת ממדיים, אין דציבלים מזעזעים, אין אנשים כחולים או רובוטים מסתערים, וגם לא גבעות סיליקון אינסופיות ומרדפים הזויים. יש סיפור תפור היטב, דיאלוגים מדויקים, דמויות מעוצבות ומשחק מצוין. פירת', כאמור, מגמגם בבטחה את דרכו אל הפרס, ג'פרי ראש נראה כנהנה מכל רגע וההפתעה החביבה ביותר לטעמי היא הלנה בונהם-קרטר, שהופכת את אליזבת, רעייתו של המלך, זו שתמיד נראתה לי בתמונות כגברת הזקנה עם הכובעים המגוחכים והשם המקשיש "המלכה האם", לאישה חכמה, מלאת חיים ובעלת הומור דק ואישיות בפני עצמה.
שורה תחתונה:
עונג בריטי מהסוג הישן והטוב.
"נאום המלך", דרמה בריטית. תסריט: דיוויד סיידלר; בימוי: טום הופר; משתתפים: קולין פירת', ג'פרי ראש, הלנה בונהם-קרטר, גאי פירס, מייקל גמבון, דרק ג'קובי, ג'ניפר אילי ואחרים. אורך הסרט: 118 דקות עוד על תרבות ובידור:

ביקורת תיאטרון: זהב טורקי

אלבום חדש: קירות ורוח

הסדרה הליטורגית: פורה, ברהמס, ורדי והנדל

ביקורת קולנוע: קומפני מן

ביקורת ספר: בקתה קטנה, דגים מנתרים

לקהילת תרבות:

לחצו

מחפשים הנחות למופעי תרבות ובידור? -

מבצעים והנחות