ביקורת קולנוע: סנגור במבחן

"סנגור במבחן", דרמת מתח שאפשר גם להגדיר כמותחן משפטי, הוא סרט שמבוסס על ספר בשם זהה (אם לדקדק, התרגום המילולי של המקור הוא "פרקליט הלינקולן", על שם מכונית הלינקולן המשמשת כמשרדו של הפרקליט האמור), מאת מחבר המותחנים האמריקני מייקל קונלי (הספר יצא בעברית בהוצאת מודן ב-2007). קונלי, מנפיק מותחנים סדרתי (גם בקצב וגם במובן של גיבורים סדרתיים), ברא את מיק האלר, גיבור הספר שנהפך לסרט "סנגור במבחן", שהיה המותחן ה-16 שלו (יצא בארצות הברית ב-2005) והראשון שבהם מככבת דמותו של מיק האלר, סנגור גרוש חריף עד מבריק, שהקריירה שלו מתנהלת כאמור מתוך מכונית לינקולן. מתיו מקונוהיי מגלם את האלר, סנגור מלא עזוז וחדור רוח קרב, חובב ריגושים וסכנה, קומבינטור שונא פוזות ואוהב (בדרכו) את גרושתו ואם בתו, שגם היא במקרה עורכת דין, אבל מהצד השני - עוזרת לתובע. התפקיד הולם את מקונוהיי כמו שכבר מזמן לא הלם אותו תפקיד. כי למרות שמדובר ביסודו של דבר במותחן נוסחתי, זהו מותחן נוסחתי עשוי היטב, שמתפתל בקצב מהיר ומגולל סיפור מהודק שיש בו מינון נכון ומדויק של מתח, תעלומה, אנושיות, התפלפלות משפטית ואתנחתאות קומיות. מה שמאפשר למקונוהיי לחזור ולהפגין (ולהזכיר) את העובדה כי הוא לא רק בחור נאה מאוד בעל נוכחות כריזמטית, הוא גם שחקן קולנוע של ממש. עניין שדי נשכח בשנים האחרונות, שבמהלכן כיכב בעיקר בקומדיות רומנטיות מטופשות עד זניחות ("אקסיות לכל הרוחות" או "המרוץ לזהב"). אם לדייק, התפקיד שבו הרשים מקונוהיי ופרץ בגדול היה גם הוא של סנגור בסרט שגם הוא התבסס על מותחן של מחבר מותחנים אמריקני מצליח - "עת להרוג", על פי ספרו של ג'ון גרישם. בגלגול הפרקליטי הנוכחי כמיק האלר הוא לא פחות כריזמטי ומוכשר בעבודתו, אבל יותר אנושי, פגום, חותך פינות ומעורר אהדה, בקיצור - שלעפער מקסים. ובמסגרת עבודתו, בין תיק של סוחר סמים, איש חבורת אופנוענים, לבין הגנה על ג'אנקית שולית וחסרת מזל, הוא מקבל פנייה מפתיעה מבחור שמואשם בתקיפה ובאונס של זונה. החלק המפתיע אינו עצם הפנייה, אלא הפונה: צעיר שהוא נצר למשפחה עשירה, רבת כוח וקשרים. מה שמכונה "בן טובים".


במילים אחרות, הנה תיק חלומות מבחינת האלר, שפוגש בצעיר העושה רושם די נואש בתא המעצר: לקוח שיכול לשלם, והרבה, בעבור שירותיו, לקוח שעושה רושם כי ההגנה עליו תהיה משחק ילדים. אבל כמקובל במותחנים, רושם לחוד ומציאות (בדויה, כמובן) לחוד. חיש מהר מתברר להאלר כי הצעיר העשיר לא בחר בו במקרה או בגלל ששמע עליו מחמאות, אלא כיוון שמדובר פה במניפולציה מתוחכמת שבה הוא עצמו נמצא במלכוד. וכאן מסתבכת עלילת המתח האמיתית, כיצד יצליח האלר לפתור את המלכוד המשפטי - שבו גם הוא נתון בעל כורחו - וגם לעשות את הדבר הנכון, להוציא את הצדק לאור ולא להפר בדרך אף לא אחת ממחויבויותיו כסנגור. אה כן, וגם להישאר בחיים. וויליאם ה. מייסי, שחקן מצוין שניחן גם בפנים מלאי אופי והבעה עוד לפני שהוא אומר מילה אחת (ע"ע "פרגו"), מגלם את החוקר שעובד עם האלר, איש סודו וחברו. הוא עושה תפקיד לא גדול אבל רב חן. מריסה טומיי מגלמת את אקסתו של האלר ואם בתו, שבראשית הדו-קרב מתייצבת מולו בבית המשפט אבל מעבירה מיד את התיק לעמית, כדי למנוע כל בעיה אתית. מה שלא מפריע לה לשמש פה ושם מקור או צינור מידע להאלר, שלא לדבר על הפוגה חוזרת מרצף העלילה המשפטית. טומיי, שאמנם רשמה לזכותה כמה תפקידים טובים לאורך הקריירה שלה ("בחדר המיטות", "המתאבק"), מעולם לא הייתה בעיני שחקנית גדולה ולא שיניתי את דעתי בעקבות הסרט הזה. למען ההגינות אציין כי התפקיד שלה במהותו איננו תפקיד עם בשר, אלא בעיקרו תפקיד בעל אופי קישוטי. אלא שבתור קישוט, למרות שהיא עדיין חתיכה, טומיי נראית קצת עייפה, לא במיטבה. אבל כיוון שהיא באמת דמות שולית, זה לא ממש משנה. מקונוהיי מתלהב ומתלהם, מבזיק חיוכים ומזיל דמעות, מוריד חולצה ומשתכר, מנשק ומחבק, ובסוף גם מנצח את כל הרעים, בלי יותר מדי דם וגופות.
שורה תחתונה:
מותחן כיפי וקצבי, עם כוכב סימפתי בלינקולן כהה בתור בונוס.
"סנגור במבחן", דרמת מתח אמריקנית. תסריט: ג'ון רומנו, לפי מותחן של מייקל קונלי. בימוי: בראד פורמן. משתתפים: מתיו מקונוהיי, מריסה טומיי, וויליאם ה. מייסי, ריאן פיליפה, ג'ו לוקאס, פרנסס פישר ואחרים. אורך הסרט: 118 דקות עוד על תרבות ובידור:

ביקורת ספר: אשת הטייס שנעלם

פסטיבל תיאטרונטו: 21 הצגות יחיד

הפקה חדשה באופרה: נורמה

ביקורת תיאטרון: הוכחה

ביקורת ספר: מעבר לספק סביר

לקהילת תרבות:

לחצו

מחפשים הנחות למופעי תרבות ובידור? -

מבצעים והנחות