ביקורת תיאטרון: אחים בדם

זו פעם שנייה שאני רואה את מיה דגן מככבת במחזמר "אחים בדם" (הראשונה הייתה בתיאטרון הספרייה) ופעם רביעית שאני רואה את המחזמר בכלל, ועדיין אינני מבינה את פשר המשיכה שלו ואת חיבתן של שחקניות אליו )או את המוטיב החוזר בו של מרילין מונרו, ועוד נחזור לזה). בעיני זה היה ונותר מחזמר סטנדרטי למדי במבנה, עם סיפור שעל הנייר עמוס דרמות, אבל על הבמה הוא נותר לא ממש מעניין או מרגש ונטול מרכיב מוזיקלי סוחף, מדבק או מדהים. הקאסט הנוכחי, בראשותה של דגן, אמנם עושה עבודה מקצועית, מהוקצעת ומוקפדת, אבל כל הכישרון הזה - כמו גם של מי שהביאו אותם עד הלום (הבמאי, המתרגם, הכוריאוגרף וכן הלאה) - לא מפצה באמת על סתמיות העלילה המופרכת. ווילי ראסל הבריטי כתב סיפור על תאומים הנולדים לגברת ג'ונסטון קשת היום, שבעלה נטש אותה על ערימת ילדיהם המשותפים עוד בטרם נולדו. לבדה במערכה על הקיום היומיומי היא נעתרת להפצרות מעסיקתה גברת ליונס העקרה, ומוסרת לה לאימוץ את אחד התאומים. וכך נידון מיקי לחיי עוני ודלות, בעוד אדי גדל עטוף בצמר גפן. גברת ליונס (שרימתה, כמובן, את בעלה בנוגע לנסיבות הופעתו של הילד) עושה ככל יכולתה כדי להפריד בין הבן לבין אמו הביולוגית ועוד יותר מכך ? בינו לבין אחיו התאום, אבל הגורל (או שמא השטן) המתעתע שב ומפגיש בין האחים, שלא יודעים שהם כאלה. הם נעשים החברים הכי טובים (כורתים ברית אחים בדם), אבל הסוף רע ומר וקטלני: הם נהרגים זה בגלל זה, זה מול זה, בדיוק כשמתברר להם קשר הדם האמיתי ביניהם.


ואיך מרילין מונרו קשורה לכל זה? לווילי ראסל הפתרונים, אבל הוא מזכיר אותה שוב ושוב במוטיב המוזיקלי החוזר לאורכו של המחזמר, כאילו חייה הם משל, דוגמה והקבלה למתרחש בחייהם הטרגיים של גיבורי המחזה. כאילו, אבל זהו שלא. מיה דגן עושה את תפקידה (קראתי היכן שהוא שהיא מאוד רצתה לעשות אותו) כהלכה ומזכירה שוב שגם המיוזיקל הוא מגרש ביתי בשבילה, אבל גם היא איננה יכולה לצקת בתפקיד את מה שהמחזאי לא הכניס בו. עידו רוזנברג (שכבר היה פעם הבן של דגן ב"תמיד אותו חלום" הטלוויזיוני), כאדי הבן החננה, שב ומוכיח את מגוון כישרונותיו הבימתיים. נדב נייטס כמיקי מפגין נוכחות בימתית, ודיקלה הדר כלינדה מפגינה שוב כישורים קומיים לצד יכולת שירה ותנועה. ההפקה היא מעין כנס מחזורים של בית צבי, שכן הקאסט כולו כמעט (למעט נדב נייטס ודורון תבורי) מורכב מבוגרי בית הספר (גם הבמאי והמתרגם), שמוכיחים כי למדו בו היטב את מלאכת המיוזיקל.
שורה תחתונה:
ההפקה עולה על המחזמר.
"אחים בדם", תיאטרון בית ליסין. מחזמר מאת: ווילי ראסל. נוסח עברי: דניאל אפרת; בימוי: גלעד קמחי; ניהול מוזיקלי: אמיר לקנר; כוריאוגרפיה: עוז מורג; תפאורה: ערן עצמון; תלבושות: מוני מדניק; תאורה: אורי מורג; עיצוב סאונד: איציק פריד; הדרכה קולית: דוקי עצמון. משתתפים: מיה דגן, דורון תבורי, נדב נייטס, עידו רוזנברג, הילה זיתון, גיל וסרמן, דיקלה הדר, חייקה מלכה, יוסי טולדו, רויטל זלצמן, דור אוחיון, עומר זימרי, יעל יקל, אדיר מור, קרן מרום. משך ההצגה: כשעתיים ורבע, כולל הפסקה עוד על תרבות ובידור:

ביקורת ספר: עזים

ביקורת ספר: אושר בכל מחיר

ביקורת קולנוע: מנדלסון - חזיונות בלתי פוסקים

האופרה פותחת עונה: חגיגה בחוצות תל אביב

ביקורת קולנוע: מאניבול

לקהילת תרבות:

לחצו

מחפשים הנחות למופעי תרבות ובידור? -

מבצעים והנחות