ביקורת תיאטרון: הדלת ממול

"הדלת ממול". צילומים: יוסי צבקר 

העולם מצחיק אז צוחקים, שנו רבותינו הגששים, ופעם גם לנו כאן היה די רוגע ופנאי נפשי להתרכז בצחוקים של החיים. עכשיו עושים את זה טוב יותר בעיקר אנשים שההתלבטות הגדולה שלהם בכל בוקר היא איזה קפה לשתות ובאיזה מאפה לבחור ללוותו. למשל הצרפתים, שחזקים מאוד במאפים, חזקים גם בהומור מהחיים ועל החיים, ע"ע המחזות "אמנות" ו"אלוהי הקטל" של יסמינה רזה הצרפתייה למשל, ולא רק.

עכשיו מגיע אלינו ממעוז היין והבאגט - לבמת תיאטרון החאן - המחזה "הדלת ממול" של פאבריס רוז'ה-לאקאן, בתרגום מוצלח מאוד של מנחם כרמי ומיכאלה כרמי, בבימוי קולח ומהודק של ארז שפריר ובביצוע מצחיק, משכנע וכובש של לירון ברנס וכרמית מסילתי-קפלן.

מדובר בסיפור הכרות. בחור פוגש בחורה ולהפך. אלא שבמקרה שלפנינו מדובר בשניים שהם הפכים מסוג השמן ומים, כלומר לא מתערבבים טוב ביחד. היא פסיכולוגית, הוא איש שיווק; היא דקדקנית, הוא זורם; היא מעמיקה, הוא שטחי; הוא נינוח, היא קפוצה; הוא חייכני וחברותי, היא חשדנית וקוצנית. וכן הלאה, עוד רשימה ארוכה של הבדלים-הפכים.

אלקטרה

כולם רוצים לחיות

הטוב, הרע והנערה

תעלת בלאומילך

רוצים להתעדכן באירועי תרבות, לקרוא המלצות על מופעים או להמליץ על מופע טוב שראיתם? לקהילת פנאי ותרבות: לחצו