ביקורת תיאטרון: הקומקום והמטאטא

בדף הבודד שמתפקד כתחליף תוכנייה (האמנם כה רבים הקיצוצים?) מצוין כי ראשיתו של המופע הזה בתיאטרון הספרייה שליד בית צבי. ואכן, המופע האנרגטי שמעלה קבוצה של בוגרי בית צבי, הועלה שם בשנה שעברה ושונה ושופץ מעט (למיטב הבנתי) לצורך העלאתו על בימת תיאטרון הבימה. שוקי וגנר, הבמאי-עורך, העביר משם לכאן את 14 הצעירים חדורי ההתלהבות והחדווה שממלאת את האולם, אשר שרים ביחד ולחוד, מחליפים בקצב מסחרר תלבושות צבעוניות, רוקדים, עושים קצת אקרובטיקה, קצת שטיקים על דיבור מלא פאתוס של פעם, וצולחים בחיוך קטעי קישור מלאי ביטויים נמלצים והרבה חרוזים. השירים, גם בעיבודים חדישים יותר, מוכרים כמעט כולם, ולוקחים את הקהל הנכון-מראש למסע במחוזות הנוסטלגיה, שכשהם ארוזים בקולות צעירים ונלהבים ומוארים באורות מנצנצים, נראים טוב יותר מההווה, ומן הסתם גם ממה שהיו באמת.


חלק מהשירים הם אכן מימי "הקומקום" ו"המטאטא", אחרים חדשים יותר, אם כי גם הם כבר ותיקים מאוד. מה שמחבר ביניהם הוא שכולם כבר נהפכו למה שמכונה "נכסי צאן ברזל", וכולם זכו כבר לתיוג של "שירים מפעם". חלק מהעיבודים ומהביצועים החדשים מלבבים, יפים וחינניים, אחרים מספקים למבצעיהם הזדמנות להפגין יכולת קולית (או משחק או ריקוד) ולא יותר מכך, ואחדים סתמיים (ואחד, "לימון וצלחת" היה לטעמי די סר טעם בעיבוד ובהעמדה, ודאי ביחס לפנינת הביצוע במסגרת "שוק המציאות" שהעלה שוקי וגנר בשנה שעברה בתיאטרון הספרייה, עם אדוה עדני ואלון אופיר). יש בין השחקנים-זמרים הצעירים מוכשרים יותר ופחות (בגלל שאין תוכנייה, וממילא גם לא פירוט של מבצעי שירי הסולו, לא אוכל לציין שמות), אבל ברוח בית ספר וכיתה (שם, כאמור, נולד הפרויקט), ניתנת לכולם הזדמנות להפגין את יכולותיהם, וניכר שכל אחד מהם עושה כמיטב יכולתו הן כדי להתבלט ברגעים הבימתיים שהם רק שלו, והן כדי להיות חלק הרמוני מהקבוצה. בבית ליסין רץ המופע "ברודוויי פינת פרישמן", אף הוא מז'אנר המופעים המוזיקליים סביב רעיון (שם אלה מחזות זמר ישראליים), מופעים שנותנים במה והזדמנות לכישרונות צעירים-נמרצים ומתחילים להפגין את יכולותיהם בז'אנר התיאטרלי-מוזיקלי, שכמעט אין ממנו הפקות גדולות ומאריכות ימים על במותינו. זו יוזמה חיובית, שמאפשרת ביטוי לכישרונות רעננים ומשביעה רעב - שקיומו ניכר - מצד הקהל להפקות כאלה.
שורה תחתונה:
אנרגטי, נוסטלגי, צבעוני ומזדמזם.
"הקומקום והמטאטא", מופע הצדעה מוזיקלית לתיאטרונים הסאטיריים של תל אביב, תיאטרון הבימה. עריכה ובימוי: שוקי וגנר; ניהול מוזיקלי: אמיר לקנר; תנועה: אלדר גרויסמן; עיצוב במה ותלבושות: גילי כוכבי; תאורה: מאיר אלון; הדרכה קולית: אלווירה כוחנוף. משתתפים: להקה של 14 בוגרי בית צבי

עוד על תרבות ובידור:

ביקורת ספר: להתאהב בסנט מרטין

ביקורת קולנוע: חטיפת הרכבת התחתית 3 2 1

ביקורת תיאטרון: סודה של ג'ולי הרצל

ביקורת ספר: ספר הפרידות הגדול

ביקורת תיאטרון: קולות בלילה

ביקורת טלוויזיה: מחוברות