ביקורת תיאטרון: חלום של לילה בלב קיץ

איזה כיף. אילו אנרגיות, איזו שמחת חיים, אילו עושר ורעננות. איזה יופי. יכולתי להסתפק בכך כדי לתאר את החוויה המשובבת שהיתה הצפייה בגרסתם של דורי פרנס וגלעד קמחי, יחד עם צעירי בית ליסין, לקומדיה של שייקספיר המוכרת יותר כ"חלום ליל קיץ", אבל כאן אפילו שמה זכה לטוויסט ייחודי, "חלום של לילה בלב קיץ". יכולתי, אבל אז הייתם טוענים, ובצדק, שלא הסברתי, לא נימקתי ולא הדגמתי את עמדתי. ולכן, לפני שמי מכם יאבד אפילו עשתון אחד מעשתונותיו (דוגמית אחת לגמישות הלשון השייקספירית בנוסח פרנס), אשטח את טיעוניי. מדובר בקומדיה מלאת טעויות, שבה מסתבכות זו בזו שלוש עלילות ומגיעות לשיאן בליל קיץ אחד. ישנו מרובע אהבה מסובך ומתוסבך - היא אוהבת את מי שאביה לא אוהב ואותה אוהב מי שהיא אינה אוהבת, שבו מאוהבת מי שהוא אינו אוהב. ישנה חבורת בעלי מלאכה שהם גם שחקנים חובבים, המנסה להעלות הצגה לכבוד חתונתו של דוכס העיר. וישנו סכסוך בין המלך והמלכה בממלכת הפיות, שהולך ומסתכסך עוד יותר בעזרתו הלא-תמיד-אדיבה של השדון הערמומי פק. יש צוף קסמים וטעויות בזיהוי, נאהבים שבורחים ואוהבים שרודפים, סנדלר שמתקשה להתחבר לצד הנשי שבו, סייד שהוא חתלתול בתחפושת אריה וכן הלאה דמויות מטורללות, שבגרסתו של הבמאי והכוריאוגרף קמחי, כולן קסומות, משונות, כובשות, אקסצנטריות, מצחיקות וגמישות להפליא. חמישיית הפיות שלו היא מופע דראג, כולל שירים שמעולם לא השתדכו לשייקספיר ומתחברים כאן בטבעיות מופלאה, מ"סינדרלה" ועד "Say a Little Prayer"; פק השדון שלו הוא שילוב של פלסטלינה אנושית, מנעד קולות, צחקוקים וגרגורים של מכונת סאונד, וכישרון לדבר שייקספירית עברית בצלילות טבעית קולחת; טיטניה מלכת הפיות היא סוג של פצצת סקס מטורללת ומשעשעת עם קול ענק. תחת הרפד, יותר משהוא חמור, הוא ממטרה של פניני לשון קסומות שפרנס שם בפיו, וכן הלאה וכן הלאה.


פרנס עשה כאן עבודת תרגום מופלאה. וכשם שפרנס יודע ללוש את האנגלית של שייקספיר וליצור ממנה מעדנים וממתקים בשפה עברית, שמזכירים עד כמה השפה שלנו בעצם גמישה, רבגונית, צבעונית, עשירה וחיננית, כך קמחי לקח את חומרי הגלם הוותיקים ועם הרבה דמיון, מעוף, כושר המצאה וגישה מקורית שמשתמשת בכל דבר, החל מיכולות פיזיות וקוליות של השחקנים וכלה בכל תלבושת ואביזר, הפיח במחזה רוח שובבה, רעננה וקסומה. אולה שבצוב ואמיר לקנר תרמו להפקה עוד שני משתתפים שמשחקים בה תפקיד מרכזי: התלבושות, השירים והקטעים המוזיקליים המשתלבים בהצגה. כל האנסמבל הצעיר והמגובש עושה עבודה טובה, אבל יש כמה שראויים לציון מיוחד. בראשם דיקלה הדר בתפקיד פק, שמפגינה שליטה טבעית ושוטפת בשייקספירית מדוברת, כישרון קומי, דיקציה מופלאה, שירה נאה ויכולת גופנית מרשימה, או בשתי מילים: פשוט מבריקה. גם יניב לוי המרסס את האולם בקלילות מצחיקה בחידודי שייקספיר-פרנס, טל-יה יהלומי שמנג'סת בשייקספירית קולחת, הילה זיתון העסיסית, דניאל אפרת כנגר שהוא דיקט למופת ויוסי טולדו ואופיר וייל המתחרים על תואר הנעבעך האולטימטיבי, ראויים למחמאות.
שורה תחתונה:
פצצת אנרגיה שייקספירית, שעתיים של עונג משמח.
"חלום של לילה בלב קיץ", מאת וויליאם שייקספיר, תיאטרון בית ליסין. תרגום: דורי פרנס, בימוי וכוריאוגרפיה: גלעד קמחי, תפאורה: ערן עצמון, תלבושות: אולה שבצוב, ניהול מוזיקלי ועיבודים: אמיר לקנר. משתתפים: קבוצת הצעירים של תיאטרון בית ליסין - דיקלה הדר, יניב לוי, הילה זיתון, דניאל אפרת, טל-יה יהלומי, יוסי טולדו ואחרים

עוד על תרבות ובידור:

ביקורת ספר: האוסף

ביקורת טלוויזיה: גירושים נפלאים

ביקורת ספר: המפגש

ביקורת טלוויזיה: סוזנה הבוכייה

פסטיבל ישראל: הכינו את הכרטיסים

ביקורת תיאטרון: ג'וני הלך