ביקורת תיאטרון: סוף טוב

"סוף טוב" מוגדר בתוכנייה כ"פנטזיה מוזיקלית", אבל הוא בעיקר דרמה קומית ריאליסטית מרגשת ומצחיקה להפליא, הנוגעת באחד מנושאי הטאבו (בוודאי כנושא לצחוק עליו) הרגישים במחוזותינו: מחלת הסרטן. ענת גוב, המחזאית, כתבה את המחזה המתרחש במחלקת אשפוז יום אונקולוגית מתוך החוויה שלה - כפי שהעידה בראיונות - מעשה שמחייב אומץ וכוח, נוסף על כישרון יצירה. אומץ וכוחות נפש העניקה גם לכל ארבע גיבורות המחזה שלה, שכל אחת מהן מייצגת בעצם גישה אחרת להתמודדות עם המחלה, ועם החיים איתה. טליה רוט, שחקנית ידועה בסוף שנות ה-40 שלה ואם לשני ילדים בוגרים, מגיעה לטיפול ראשון במחלקה. שם היא פוגשת לא רק את אחות המחלקה המסורה עמליה ואת הרופא אליל הנשים ד"ר כץ, את עדת הסטאז'רים ואת הפרוצדורה הרפואית, אלא גם את החולות הוותיקות, שביניהן כבר שוררים חברות ייחודית והווי מיוחד במינו. חיהל'ה, המבוגרת בחבורה, היא הפייטרית הנצחית, זו ששרדה את אושוויץ ומאז כל דבר קטן עליה. מיקי היא נערת הרוק לשעבר, הרוחניקית שתנסה כל עשב חיטה וחלב נאקות כאופציה טיפולית, והכול ברוח טובה. אמונה הדתייה היא הצעירה שביניהן, עוד לא בת 30 וכבר נשואה ואם לשישה ילדים שמנהלת את הבית והמשפחה מהסלולרי. רק במחלקה, אחרי שהיא שומעת את שלל ההסברים, מקבלת לידיה את שפע המרשמים, מחוברת לעירוי, פוגשת את יוסי קוסם הפאות, רואה את הקרחות ולומדת את ההבדלים בין שלבי המחלה, הטיפולים, תופעות הלוואי, הסיכונים והסיכויים, מבינה טליה באמת מה מצבה ומה מצפה לה, ומקבלת החלטה מפתיעה באשר להמשך דרכה, החלטה שהיא נאלצת כמעט לכפות על המערכת - והרופא המטפל כנציגה - בשל חריגותה.


רוט, הגיבורה המרכזית של גוב, מסיטה את נקודת המיקוד של השיח מההתמודדות עם המחלה להתמודדות עם החיים איתה, ובלשונה: "להיות או לא להיות, לא זו השאלה. השאלה היא איך להיות". הבחירה של רוט איננה הבחירה המקובלת, היא בחירה שמעוררת דיון ומחשבה, מחלוקת וסערה והערכה - במחזה עצמו, ולבטח גם בקרב הצופים, גם הרבה אחרי תום ההצגה. גוב כתבה מחזה רווי בדיאלוגים ובמונולוגים שנונים, חדים ומצחיקים ויצרה דמויות שהן תאווה לשחקנים (ובעיקר לשחקניות). שחקני ההצגה, אכן, כולם, עושים מתפקידיהם מטעמים. ד"ר כץ, לכאורה הקרחון הממיס, יושב על יפתח קליין כמו כפפת מנתחים על יד כירורג. רותי אסרסאי כאחות עמליה מקרינה חום אנושי ואמפתיה. רוני שובל כאמונה שופעת תום וארציות ואמונה. שרית וינו-אלעד כובשת כמיקי המחויכת-מפויסת. זהרירה חריפאי מבריקה כחיהל'ה הצינית, שמבטיחה להיות הסרטן של הסרטן. וענת וקסמן כטליה מרגשת, משכנעת, מצחיקה, נוקבת ובקיצור: פשוט נהדרת. ההצגה, כאמור, מוגדרת כפנטזיה מוזיקלית בגלל הנאמברים המוזיקליים המעטרים אותה כגיחות לעולמות הפנטזיה של הגיבורות. שניים מהם - שיר "הסרטן והאושר" שמבצעים שרית וינו-אלעד ואלחי לויט (בתפקיד הסרטן) ובעיקר "דווקא אחיה", שמבצעת זהרירה חריפאי, הם נאמברים שנונים, משעשעים ומבוצעים היטב. לעומת זאת, שיר ומחול הניתוח (עם החולה הנחצית לשניים שמגופה נשלפים סרטנים) הוא דבר דוחה ומיותר.
שורה תחתונה:
הסרטן כבר מזמן לא נראה כל כך מצחיק ומבריק. "סוף טוב", התיאטרון הקאמרי. מחזה מקורי מאת: ענת גוב; בימוי: עדנה מזי"א; מוזיקה ומילים: שלומי שבן; תפאורה ותלבושות: אורנה סמורגונסקי; כוריאוגרפיה: יחזקאל לזרוב; תאורה: יעקב סליב; הדרכה קולית: דוקי עצמון; קסמים ואפקטים: ליאור רוכמן. משתתפים: ענת וקסמן, זהרירה חריפאי, שרית וינו-אלעד, רוני שובל, יפתח קליין, רותי אסרסאי, אלחי לויט, הגר דנון, דורון ישינסקי, גילה פוליצר, רועי קקון, מתן רכליס. משך ההצגה: כשעה ו-40 דקות
ב-20.9.2011 בשעה 19:45 תערוך עמותת "צו מניעה" (מלכ"ר) אירוע גאלה מיוחד במסגרת ההצגה "סוף טוב". במהלך הערב תתקיים קבלת פנים ובתום ההצגה יתארח פאנל קצר שבו ייקחו חלק אנשי תקשורת ואנשי עסקים המקושרים לנושא בדרכים שונות, לדיון פתוח בסוגיות שמעלה ההצגה. מטרת האירוע היא הגברת המודעות לסרטן המעי הגס ולדרכי מניעתו. כל ההכנסות ממכירת הכרטיסים הן תרומה ל'צו מניעה' - לכיסוי הוצאות ההפקה ולהמשך המאמצים להעלאת המודעות למחלה. לפרטים נוספים: www.zav-menia.org מחירי הכרטיסים: 100, 250, ו-500 שקל. לרכישת כרטיסים:

www.zav-menia.org

עוד על תרבות ובידור:

ביקורת קולנוע: הערת שוליים

פסטיבל מחולוהט: חודשיים של מחול

ביקורת תיאטרון: בעל למופת

ביקורת ספר: ברוקלין

ביקורת קולנוע: הפרקליטה

לקהילת תרבות:

לחצו

מחפשים הנחות למופעי תרבות ובידור? -

מבצעים והנחות