ביקורת תיאטרון: סיפור ישן-חדש

"סיפור ישן-חדש". צילומים: גדי דגון 

"סיפור ישן-חדש" בתיאטרון בית ליסין הוא מחזה קאמרי (לשלושה שחקנים) חדש (עלה לראשונה בניו יורק בשנה שעברה), שכתב ג'סי אייזנברג האמריקני, המוכר לנו יותר כשחקן קולנוע צעיר, בעיקר בזכות תפקידו כמארק צוקרברג בסרט "הרשת החברתית". לא התבלבלתי: זה אותו אייזנברג, שהיום הוא רק בן 30 בדרך ל-31, והוא כתב את המחזה המצוין והעשיר הזה, על מפגש בין פולנייה מבוגרת לקרובה האמריקני הצעיר, בין ניצולת שואה מזרח-אירופית לצעיר אמריקני מנותק ושקוע בעצמו; מחזה שעוסק במפגש בין דורות ותרבויות, עולמות וחלומות.

מריה האלמנה הפולנייה מארחת בביתה שבשצ'צ'ין את אחד מבני-בני-דודיה האמריקנים, צעיר בן 20 וקצת שחיפש שינוי סביבה קיצוני כדי לשכתב את הספר שהוא מאחר להגיש למו"ל שלו. דיוויד, הילד האמריקני המגודל, שמלא וגדוש בעצמו ולא ממש מתעניין בבת הדודה הזקנה, חשב שיבוא וינכס לעצמו את ביתה למשך שבוע וחצי לפי תנאיו, שעיקרם: תעזבו אותי במנוחה. מריה מצדה, מבקשת למצוא בו את קרוב המשפחה האחד שבא מרחוק כדי להתקרב. היא רוצה לדבר - הוא רוצה שקט; היא רוצה לבלות ביחד - הוא רוצה לעבוד לבד; היא רוצה להאכיל - הוא מעדיף לעשן, לאו דווקא סיגריות, ולבד; הוא רוצה להסתגר בחדרו - היא רוצה להיות כמה שיותר ביחד; היא רוצה להפיג את הבדידות שצרובה בנשמתה (בשואה, היא מספרת, הסתתרה ארבע שנים במרתף "לבד כמו אבן") - הוא רוצה לשכלל את הלבד והבידוד שמאפיינים את בני דורו.

הקמצן

בית מרקחת שטרן-בלום

תמונות מחיי הכפר