ביקורת תיאטרון. אוגוסט: מחוז אוסייג'

אוגוסט, מתברר, הוא חודש מעיק לא רק אצלנו, אלא גם במחוז אוסייג' שמצפון-מערב לעיר טולסה, אוקלהומה, שם מתרחש מחזהו עטור הפרסים של טרייסי לטס (שנולד וגדל בטולסה). שם המחזה, "אוגוסט: מחוז אוסייג'", מעורר אסוציאציה של חום מחניק ושל מקום קצת מנותק, בדיוק התפאורה למפגש משפחתי מהסוג החונק. משפחת ווסטון מתכנסת בבית שבמחוז אוסייג' לאחר שאבי המשפחה נעלם באורח מסתורי, אחרי שעוד הספיק לשכור את שירותיה של צעירה ממשפחה אינדיאנית קשת-יום בתור מבשלת-מנקה-מטפלת ולהסביר לה שבחלוקת התפקידים בינו לבין אשתו, הוא שותה והיא לוקחת כדורים. אם המשפחה אכן מכורה לכדורים, אבל כעת יש לה גם תירוץ טוב: היא חולת סרטן. אל הבית חוזרות שלוש בנותיה הבוגרות: האחת עם בעלה הבוגד בה עם סטודנטית צעירה ובתם בת העשרה המעשנת סמים, השנייה שהיא רווקה המאוהבת בבן דודה הלא יוצלח, שמגיע, באיחור, בעקבות הוריו (אחותה של האם ובעלה), והצעירה, עם ארוסה, סוחר נשק מפוקפק וחלקלק.
אמא מהגיהינום
לנגד עיני הצופים מתבשלת המשפחה במיץ של עצמה בסיר לחץ נוראי של סודות שנחשפים בזה אחר זה כמו סילוני אדים המשתחררים בעוצמה צורבת. ההתכנסות בבית המשפחה מעוררת שדים מרבצם, מפעילה מחדש דינמיקות משפחתיות ישנות, משחררת ארס ואלימות ומגלה שוב ושוב את מורכבות היחסים שבין הורים וילדים, בין אחים ובין בני זוג.


לטס יצר דרמה משפחתית רווית הומור (חלקו שחור משחור) ומוקצנת, שבה כמעט הכול קורה במשפחה אחת, ובעצם יצר דיוקן משפחה שכולנו יכולים למצוא בתוכה משהו, או מישהו, מהמשפחה שלנו. ויולט, אם המשפחה, היא אישה די מטורפת, מרושעת, חסרת מעצורים וגבולות. היא האמא מהגיהינום, שברגעים מסוימים ברברה, בתה הבכורה, היא סוג של העתק צעיר שלה, רעיון שמפחיד כל אישה, כמעט.
הרס חסר מעצורים
הציר המרכזי של הדרמה הוא יחסי אם ושלוש בנותיה, ולטס השכיל לכתוב באופן נכון ואותנטי את מאזן האימה-שנאה-אהבה מיוסרת המתקיים ביניהן. מומחי תיאטרון כבר הישוו ואמרו שהמחזה מתכתב עם קלאסיקה אמריקנית מודרנית אחרת, "מי מפחד מווירג'יניה וולף" של אדוארד אלבי. ואכן, גם כאן מתרחש לנגד עינינו הרס משפחתי, זוגי, חסר מעצורים, רווי ארס ושנינות, של אנשים מפוספסים ומרירים. הקרבות הנפשיים ניטשים בין הדמויות ללא הפסקה, ובשלב כלשהו כל אחת מהן שוברת את הכלים (חלקן גם מילולית). זה אינו מחזה קל, וגם לא קצר, ולמרות זאת אין בו רגע אחד מיותר. זהו מחזה מרתק, מפתיע, מעניין וכובש, מראשיתו ועד סופו. אילן רונן ביים בדייקנות וברגישות את השחקנים, שלוהקו בהתאמה של כפפה ליד, וכולם עושים עבודה משכנעת ונוגעת. אבל שיאיו של הקונצרט המתוזמר היטב הזה שייכים לגילה אלמגור, שמגלמת ויולט דורסנית ואנושית להפליא ולהחריד, ולליליאן ברטו, המגלמת בקשת מרהיבה של רגשות את ברברה, הבת הבכורה, הנאבקת על שליטה בחיים, שמתפרקים ומתרסקים סביבה.
שורה תחתונה:
תיאטרון כמו שתיאטרון צריך להיות: חוויה טעונה ומעשירה.
"אוגוסט: מחוז אוסייג"' מאת טרייסי לטס בתיאטרון הבימה; תרגום: ירון פריד; בימוי: אילן רונן; משתתפים: גילה אלמגור, ליליאן ברטו, מיקי פלג-רוטשטיין, אורי הוכמן, אריה מוסקונה, מרים גבריאלי, סיוון ששון, אלכס אנסקי, שרון אלכסנדר, נלי תגר, פיני קדרון, רינת מטטוב, יגאל זקס

עוד על תרבות:

אירועי תרבות מומלצים

סרט חדש: פרוסט/ניקסון

ביקורת טלוויזיה: לונדון פינת בן יהודה

ביקורת ספר: צייד בודד הוא הלב

ביקורת תיאטרון: אלוהי הקטל