בית לוחמי הגטאות: נחנך אולם טרבלינקה

כאשר מחו את מחנה טרבלינקה מעל פני האדמה במטרה להסתיר את פשעיהם, לא לקחו הנאצים בחשבון שבראשו של אחד האסירים שהצליחו להימלט מהמחנה, יעקב ויירניק שמו, חקוקה טרבלינקה בשלמותה. לאחר בריחתו שרטט ויירניק את המחנה, שאותו הכיר היטב כאחד מעובדי הכפייה שבנו אותו. בסוף שנות ה-50 בנה ויירניק דגם של טרבלינקה לבקשת חבריו יצחק צוקרמן וצביה לובטקין, ממקימי קיבוץ לוחמי הגטאות. בשבוע שעבר נחנך בבית לוחמי הגטאות "אולם טרבלינקה", שבמרכזו הדגם ששופץ וחודש. "הדגם הוא חלק מהמלחמה שלנו נגד ההשכחה של השואה", אומר רמי הוכמן, מנכ"ל המוזיאון. "הוא אחד המוצגים החשובים בבית לוחמי הגטאות ואחת העדויות החשובות להשמדת יהודי אירופה, ואף שימש כעדות במשפט אייכמן". האולם החדש נפתח לאחר שנתיים של עיצוב, עדכון והוספת מוצגים חדשים, הכוללים פריטים מארכיון הבית, מסמכים, תצלומים וקטעי וידאו וכן תצוגות המתארות את תהליך ההשמדה. אורח הכבוד בטקס חנוכת האולם היה הבימאי הצרפתי קלוד לנצמן, שתרם למוזיאון קטעים מסרטו "שואה". הללו יהוו חלק ממוצגי הקבע בתערוכה. "האחווה ביני לבין יצחק צוקרמן (אנטק), ממייסדי הקיבוץ ובית לוחמי הגטאות היא המניע הראשון להסכמתי לתרום לבית לוחמי הגטאות את הדבר היקר לי מכול, סרטי", אמר לנצמן בנאומו בטקס. "קולנוע ככלי עזר למוזיאון הוא תופעה נדירה בהחלט. הקטעים הגדולים ומלאי החיות של 'שואה' שיוצגו באולם החדש הם תוספת משמעותית ביותר לכל חפץ במוזיאון. הסרט 'שואה' הוא חומה, סכר אולטימטיבי מפני השכחה". חידוש של מוזיאון קיים הוא מלאכה מורכבת. "ביקשנו לשמור את הבחירות של המייסדים ולהשיב למקום את כוחה ואת תוקפה של העדות", אמרה בטקס אוצרת התערוכה, בינה סלע-צור. "מרבית התצלומים והמוצגים העיקריים הם אלה שהיו קודם, אבל צירפנו להם את הקול האנושי של העדים, אלה שניסו להשמידם. אולם טרבלינקה הנוכחי ממקד את זווית הראייה של המתבונן לאירוע שהתכוון להיות ללא עדים. מאמציהם ההרואיים של יחידים, יהודים ופולנים, לצלם את המתרחש, הוא מופת למאבקו העיקש של האדם למסור מציאות שקשה להעלותה על הדעת, ואולי גם לאמונה באדם, כי יש עדיין מי שיקשיב ויאזין. דגם מחנה טרבלינקה של יעקב ויירניק, שעומד במוקד התערוכה, הוא חלק מהמאמץ של הניצולים לספר את מה שנותר לדורות הבאים רק לדמיין".


במחנה ההשמדה טרבלינקה, שהוקם ב-1942, הושמדו מעל 875 אלף בני אדם. הוא פעל במשך יותר משנה, עד למרד האסירים היהודים באוגוסט 1943, שהביא לשריפת מרבית המבנים. לאחר המרד השמידו הגרמנים את מה שנותר מהמחנה כדי להעלים כל עדות פיזית לזוועות שהתרחשו בו. לסיום, הקימו על השטח חווה חקלאית. יעקב ויירניק (שנפטר ב-1972), נגר אומן, היה אחד האסירים שאולצו לבנות את המחנה. "העובדה שהיה נגר עזרה לו לשרוד", מספר הוכמן. "גם בהמשך, למרות שכחלק מההסתרה המחנה היה מחולק לחלקים שלא ניתן היה לעבור ביניהם ואזור ההשמדה היה סגור, לויירניק היה יתרון. כיוון שעסק בעבודות תחזוקה, הותר לו לנוע ממקום למקום, ולכן הכיר את כל חלקי המחנה. זו גם הסיבה שהוא היה דמות משמעותית במרד". ויירניק היה מהמורדים הבודדים שהצליחו להימלט מהמחנה במהלך המרד. הוא הגיע לוורשה ותיעד את שעבר עליו בספר בשם "שנה בטרבלינקה", שהוברח לאנגליה במאי 1944 ופורסם באותה שנה בארצות הברית. "בין השאר, הוא שרטט באופן מפורט את מבנה המחנה", מספר הוכמן. "ב-1959 הוא בנה מעץ את הדגם שגודלו 2X4 מטר, וכל מבנה בו עשוי במידות נאמנות למציאות". לצד הדגם, שעבר לאחרונה חידוש ורענון, מוצגים באולם המחודש פריטים ממחנות ההשמדה השונים, בהם מדי אסירים ומדי אס.אס, כלי אוכל, ידית של תנור שריפה, דרגש הלקאה ומאזניים שבהם השתמשו האסירים לשקול את מנות הלחם הזעומות כדי לחלק אותן ביניהם שווה בשווה. "בית לוחמי הגטאות הוא מוזיאון השואה הראשון בעולם וקיים כבר 62 שנים", אומר הוכמן. "ברשותנו נמצא ארכיון השואה השלישי בגודלו בישראל, המכיל כמות גדולה של חפצים, תצלומים ומסמכים. האולם החדש הוא חלק מרציונל של התחדשות ומתוכנית אסטרטגית של שינויים. בהדרגה נחדש את כל המוזיאון, כדי לשמר אותו כמקום חי ותוסס שמעלה על נס את חשיבות התיעוד והזיכרון ואת מפעלם של גיבורים שנלחמו נגד כל הסיכויים, להנציח ולתעד את הזוועה לדורות הבאים". יש לציין שאולם טרבלינקה, הוא החלל המוזיאלי הראשון למסירת אירוע השואה שהשפה הערבית היא אחת משפות התצוגה וההדרכה שבו, לצד עברית ואנגלית. זאת כהמשך לפעילות היהודית-ערבית המתנהלת זה שנים במרכז ההומניטרי הפועל בבית לוחמי הגטאות.
עוד על תרבות:

ביקורת קולנוע: האמריקאי

ביקורת ספר: אישה אחת נפלה

ביקורת תיאטרון: שלוש אחיות

ביקורת קולנוע: לאכול, להתפלל, לאהוב

ביקורת תיאטרון: אמא מאוהבת