בית שאן וסביבתה - טיולים בארץ

בית שאן, נמצאת בעמק המעיינות. יש בה שמש, הרבה שמש. והשילוב הזה בין מים וחום אפשר בעבר וגם כיום גידולים חקלאיים נרחבים ולאורך עונות ממושכות. בנוסף, היא נמצאת סמוך לנהר הירדן ובצומת דרכים מרכזי לאורך ההיסטוריה. מאחר שעל פי רוב חם מדי לטייל בבית שאן, מתקיימים סיורים ליליים מודרכים בגן הלאומי (החל בחודש אפריל ועד אמצע נובמבר) עם חיזיון אור-קולי. אבל מה שרואים באור יום לא רואים בלילה, ולכן מומלץ להגיע בעונת החורף ובתחילת האביב לסיור יומי באזור.

בית שאן מוזכרת בספר שמואל א', פרק ל"א : " ... ו?י?ה?י, מ?מ??ח?ר?ת, ו?י??ב?או? פ?ל?ש??ת??ים, ל?פ?ש???ט א?ת-ה?ח?ל?ל?ים; ו?י??מ?צ?או? א?ת-ש??או?ל ו?א?ת-ש??ל?ש??ת ב??נ?יו, נ?פ?ל?ים ב??ה?ר ה?ג??ל?ב??ע?. ט ו?י??כ?ר?תו?, א?ת-ר?אש?ו?, ו?י??פ?ש??טו?, א?ת-כ??ל?יו; ו?י?ש??ל??חו? ב?א?ר?ץ-פ??ל?ש??ת??ים ס?ב?יב, ל?ב?ש???ר ב??ית ע?צ?ב??יה?ם--ו?א?ת-ה?ע?ם. י ו?י??ש??ימו?, א?ת-כ??ל?יו, ב??ית, ע?ש??ת??רו?ת; ו?א?ת-ג??ו?י??תו?, ת??ק?עו?, ב??חו?מ?ת, ב??ית ש??ן. "

שן היה אל כנעני ובתקופה הכנענית היישוב היה על התל המתנוסס בין נחל חרוד לנחל עמל (הוא ה"אסי") והיהודים שחיו באזור שימרו ודבקו בשם זה, אם כי הרומאים קראו למקום סקיתופוליס על שם שבטים נודדים ממוצא אירופי, הסקיתים, שכפי הנראה התיישבו באזור זה. מאחר שבתקופת היוונים והרומאים נחשב דיוניסס (אל היין) לפטרון העיר ועל פי המיתולוגיה היוונית המינקת של דיוניסס נקראה ניסה. יחד איתה התגלגל והגיע דיוניסס הילד לעיר בליווי פרשים סקיתים, וניסה אף נקברה בערוב ימיה במקום. שם העיר והמטבעות שנטבעו בה בזמן הרומאים - "ניסה-סקיתופוליס". 

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק


סיור בעיר 

מגיעים לאזור בית הסראיה - בית ממשל מהמאה ה-19. כאן ישנו חניון שבו משאירים את הרכבים ולאחר התשלום על הכניסה והינפשות קלה במרכז התיירותי במבנה המשוחזר (שירותים, קפה ומספר מצומצם של חנויות) עולים המבקרים על עגלות ישיבה המחוברות לטרקטור ומכונות "שאטל" או "רכבת" ויוצאים לכיוון העיר העתיקה. בעתיד הקרוב ניתן יהיה שוב להגיע עם הרכבים לחניון בסמוך לעיר העתיקה ואת ה"שאטל" לקחת במספר תחנות הפזורות ברחבי העיר העתיקה, לנוע ממקום למקום איתו ואף לחזור איתו החוצה. במהלך הנסיעה עוברים על יד האמפי-תיאטרון של בית שאן. זהו מבנה כמו הקולוסיאום ברומא. מבנה אליפטי עם כ-6000 מושבים. בארץ קיימים ארבעה אמפי-תיאטראות בלבד (קיסריה - לא חפור, בית שאן, בית גוברין ובשכם) שבהם נערכו קרבות גלדיאטורים: אדם באדם ואדם בחיה. 

מגיעים לעיר העתיקה ומקבל את פנינו דגם העיר. מומלץ לסקור אותו ולהבין מהו המסלול שבו נלך במהלך הביקור בעתיקות. האתר עבר התאמה לכיסאות גלגלים. נצא במסלול הנוח וניכנס אל התיאטרון של העיר. התיאטרון הכיל מקום לכ-7000 צופים. אנחנו נכנסים לצד הבמה ומסתכלים על מבנה המושבים, על הבמה ועל קיר התפאורה ששוחזר בחלקו הימני וניתן להתרשם מהגובה הרב שלו. 

מופעי התיאטרון היו שונים מהמופעים שאותם אנו מכירים היום. הם התנהלו לאורך כל היום, כחלק מפסטיבל שנמשך מספר ימים. מכאן נחזור ונצא אל הרחוב ונציץ אל מבנה בית המרחץ המערבי והגדול שכולל כשמונה אולמות. עבדים הסיקו דוודים גדולים מלאים במים, האוויר החם עבר דרך פתחים אל חלל מתחת לרצפת בית המרחץ. "המתרחצים" נכנסו בהדרגה אל בית המרחץ. החל בחדר מלתחה "קר", עברו אל חדר "פושר" ואז נכנסו אל החדר ה"חם", אל הסאונה. יש מערכת הסקה מרשימה בגודלה ובהיקפה. 

נצא אל רחוב עמודים שבמרכזו כתובת פסיפס שעליה מונצח פלאדיוס, מושל הפרובינציה במאה ה-4 לספירה, ולכן שם הרחוב: רחוב פלאדיוס. במרכז הרחוב "שידרה" של אבנים וממנה מרוצף כל צד באבנים המונחות באלכסון ומכאן הכינוי "שידרת דג" (דמוי עמוד שידרה של דגים). בחלק זה עברו בעבר מרכבות ועגלות. לצד העמודים ריצוף פסיפס שעליו דרכו האנשים. נראה עיטורים דמויות מתכת לקישוט ולהמחשת הפעילות ברחוב. משמאל לנו ישנן מדרגות העולות לרחבה בצורת חצי עיגול מהתקופה הביזנטית. מסביב חדרים-חדרים, זוהי רחבת הסיגמה. מומלץ להמשיך ולרדת עד להצטלבות רחובות. כאן יש שרידים של מקדש רומי שאליו היה צורך לעלות במדרגות ממפלס הרחוב. יש אומרים שהמקדש נבנה לפולחן דיוניסס (נמצאה כתובת לא רחוק מהמקדש) ויש אומרים שלכבוד ניסה. בכל מקרה ברעידת האדמה שהתרחשה בשנת 749 לספירה נפלו העמודים וניתן להתרשם במפגש רחובות זה מן העוצמה של קריסת עמוד כזה והחדירה שלו לעומק הרחוב. 

מספר אפשרויות להמשך הטיול

1. המשך דרך רחוב הגיא המסומן בעזרת שדרת דקלים מצדדיו והיורד עד לנחל עמל והגשר "הקטוע". משם גם ניתן לעלות אל תל בית שאן לשם תצפית על האזור. הרומאים הסיתו את התוואי של נחל עמל וניצלו את מימיו. קטע מסלול זה מתאים למטיילים בעלי עודף מרץ שזמנם בידם.

2. עלייה דרך ה"אגורה", רחבת השוק מהתקופה הביזנטית, אל בית המרחץ המזרחי והתרשמות מהשירותים הציבוריים (ללא מחיצות, "שירותים בחברותא" - ישיבה על מושבי אבן שתחתם תעלת ניקוז ולפניהם תעלה קטנה על גבי השיש לשטיפת הידיים) וחזרה דרך מעבר הכניסה לתיאטרון אל רחבת הכניסה לאתר העתיקות. מתאים לסקרנים ולמי שאינו לחוץ בזמן. השירותים מרשימים.

3. חזרה אל הכניסה כמו שבאנו.

קחו בחשבון שבקרוב ייכנסו ה"שאטלים" ברחבי העתיקות עצמן (כדאי להתעדכן מראש במשרדי הגן הלאומי) ואז ניתן יהיה לחזור בהסעה כזו.

גן לאומי בית שאן כרוך בתשלום ופתוח בימי חול עד 16:00 (הכניסה אפשרית עד 15:00)

מה עוד בסביבה? יש הרבה, הנה מבחר מצומצם

"סיטי-טור" במכונית ברחבי העיר . שיטוט בשוק, לאכול במסעדות של בית שאן, ואם אתם מבלים יותר מיום אחד באזור - לינה באכסניה של בית שאן או באחד מהקיבוצים באזור. אפשר לצפות בציפורים בבריכות הדגים הסמוכות ומומלץ להעזר במרכז הצפרות של כפר רופין. "קניון הבזלת" של נחל חרוד. במקום פארק וגשר שממנו ניתן לצפות על הזרימה של הנחל. על כביש הכניסה לגני חוגה. פריחה על הגלבוע, בקיץ - מתחם עמק המעיינות עם הכניסה שליד גן השלושה (הסחנה), שרידי בית כנסת "בית אלפא" בכניסה לקיבוץ חפציבה, ביו-תור בשדה אליהו (חלוץ הגידולים האורגנים בארץ) ועוד.

מיכל קנדל - מדריכת טיולים. http://www.michal-kandel.com 



לקהילת טיולים, נופש ותיירות
לחצו