במלחמה הזו משקיעים מאמץ בלתי פוסק

המלחמה נגד העישון היא קשה, וסופה לא נראה באופק. כבר בתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת הבחינו הרופאים בקשר משמעותי בין העישון למחלות רבות, אך רק כעבור עשרים שנים החלה הסברה מסיבית נגד העישון, תחילה בארה"ב ומאוחר יותר בכל העולם המערבי. הידיעות הראשונות על הטבק בספרות הן משנת 1561, ואצל האינדיאנים היה העישון מנהג נפוץ כבר מאות בשנים, לפני בוא הספרדים וגילוי יבשת אמריקה. משם הובא הצמח לפורטוגל, ושגריר ששמו היה ניקוט שלח כמה דגמים למלכת צרפת קטרינה דה מדיצ'י. שגריר זה כינה את הצמח ניקוטין על שמו. במשך כמאתיים השנים הראשונות במהלכן חדר הטבק למדינות אירופה סברו הרופאים שחומר זה טוב לבריאות, והוא שימש למחלות עור ומחלות מערכת העיקול. בספרות היהודית הקדומה מוזכר הטבק כחומר רפואי יעיל למחלות הנשימה (בספר "מעשה טוביה"). בין החסידים וגדולי האמוראים רווח השימוש בטבק הן בצורת עישון והן בצורת הרחה. במשך הזמן התפשט הנוהג להשתמש בטבק לתענוגות בצורות שונות, כגון לעיסה, סיגרים ומקטרת. אגב, נשים החלו לעשן הרבה יותר מאוחר מגברים.
ההתנגדות הרפואית מתחילה רק במאה ה-19
התנגדות רפואית לשימוש בטבק החלה להתעורר אט-אט. ספר שיצא לאור במאה ה-19, עם ניסיון ראשון להוכיח את רעילותו של חומר זה, היכה גלים. בסוף שנות ה-50 פורסם סקר מקיף אשר הוכיח תמותה גבוהה בקרב אוכלוסיית המעשנים. נמצא גם שסרטן הריאות שכיח הרבה יותר לא רק אצל המעשנים הפעילים אלא גם אצל המעשנים הסבילים, וכי הסיכון כי ילד לאם מעשנת יאושפז עקב בעיות ריאה גבוה ב-70% מזה של ילד שאימו אינה מעשנת. כיום מהווה העישון את גורם התמותה מספר אחת. בישראל מתים 10,000 איש מדי שנה ממחלות הנגרמות עקב עישון. יותר ממספר הנפגעים בתאונות דרכים, מאיידס ומפעולות איבה גם יחד. בתור צעירים התחלנו לעשן כדי להיות באופנה. בסרטים של שנות ה-50 ראינו את הכוכבים מעשנים, וזה בהחלט עשה עלינו רושם. רצינו לחקות אותם ולהידמות אליהם. התעלמנו מן הסכנות שהחלו כבר אז לחדור טיפין-טיפין למודעות הציבור. יש הרואים בעישון דרך להתמודד עם מתח או דיכאון. יש שטוענים שהעישון גורם להם להיות רזים. בכל אופן, ההתמכרות לעישון היא חזקה, והגמילה כרוכה במאמצים חזקים עוד יותר. לאחרונה התגלה שגם סיגריות לייט מסוכנות באותה מידה.
יצירת נורמות של התחשבות בציבור
בזמן האחרון אנו עדים לשינויים משמעותיים לטובה. בראש וראשונה - הגבלות העישון. החוק קובע איסור על עישון במקומות ציבוריים. במקומות העבודה יש פינות עישון. ביקרתי בקניון איילון ובמרום נווה והתרשמתי לטובה - בשני המקומות יש חדרים מסודרים למעשנים. כיום, לא כמו בעבר, לא ניתן לעשן באוטובוסים, רכבות ומטוסים. באולמות הקולנוע והתיאטראות האוויר נקי. לשמחתנו, החקיקה מורידה את שיעורי העישון. החוקרים מסבירים את הממצאים בכך שחוקים נגד העישון יוצרים נורמות של התחשבות מצד המעשנים. חוויתי בעצמי גישה ויחס נאה כאשר על הספסל לידי ישב איש צעיר ועישן. לאחר שאמרתי שזה מפריע לי קם מייד וכיבה את הסיגריה. הודיתי לו, והוא הוסיף: "עשיתי טובה גם לעצמי". הרצון להפחית את העישון או להיגמל ממנו לחלוטין קיים אצל רבים וטובים. יש דרכים ושיטות שעוזרות בכך. יצחק, שעישן קרוב לחמישים שנה, בחר לנסות הפסקת עישון באמצעות היפנוזה. ההצלחה היתה גדולה, וכעת הוא רגיש לכל טיפת ריח עשן בסביבתו. יש שמתמודדים בכוחות עצמם. דוד, רופא במקצועו , סיפר שבנו הצעיר אמר לו יום אחד: "אבא, אם תמשיך לעשן תקבל סרטן" ומאותו יום הוא לא נגע בסיגריות. לעומת זאת, משה, אדם בשנות השבעים, ניסה מספר פעמים להיגמל ללא הצלחה ולמרות בריאותו הלקויה הוא ממשיך לעשן. אבא לילדים קטנים אמר: "ריחמתי על ילדי, מדוע הם חייבים לסבול בגלל התמכרות שלי?" חברתי כרמלה, מעשנת כבדה, מתלוננת: "הנכדים אומרים לי: סבתא, את מסריחה כמו מאפרה. אולי בסוף לא תהיה לי ברירה. פגשתי קצינה בצבא שסבא שלה מת בייסורים גדולים מסרטן ריאה. בכל פעם שמישהו מהחיילים מעשן בקרבתי, אני מספרת לו מה קרה לסבא שלי, כמה הוא סבל. אולי בכל זאת זה יעשה להם משהו". המלחמה הזו ממשיכה להתנהל, והיא תמשיך ללא ליאות, גם בעתיד. חבל רק על כל הקורבנות ששילמו וישלמו בבריאותם ובחייהם, כי זה מיותר וניתן למנוע.