במקום הכי שקוף בתל אביב

התחנה המרכזית הישנה של תל אביב נחשבת כבר שנים לחצר האחורית של העיר הגדולה, אקס-טריטוריה של עובדים זרים, זונות, עסקים מפוקפקים ועלובים; מין דרך ללא מוצא, מקום שנשכח ונזנח, על דייריו ותושביו. העיתונאי בוקי נאה, ששנים סיקר את האזור ואת המציאות הזו ככתב פלילים, עורך שם עכשיו סיורים מודרכים, מפנה לרגע בדרכו את תשומת הלב למתרחש שם. נאה חתום גם על מאמר המופיע בתוכניית ההצגה "אברם" מאת דוד לוין שמועלית בתיאטרון אנסמבל הרצליה ומתרחשת בדיוק שם, בפח האשפה של החלומות והתקוות והמציאות, בתחנה המרכזית הישנה. לוין, שגדל באזור בימים רחוקים שהתחנה המרכזית עדיין הייתה האחת והיחידה, אינו חושש לחזור ולהישיר מבט אל המקום שרובנו חולפים על פניו, מדלגים עליו, רואים-לא-רואים אותו. "אברם", כשמו של אחד הגיבורים המרכזיים במחזה, הוא מחזה שכולו מבט מרוכז, מפוכח, במציאות כעורה וקשה, בעזובה ובעליבות אנושית, באנשים שבדרך כלל הם שקופים. לוין מתבונן ומשרטט לצופה פסיפס אנושי מורכב, נוגע ללב, כואב ועצוב. הגיבורים שלו אינם גיבורים במובן ההרואי של המילה, הם כולם אנשים פשוטים עם חיים קטנים ושאיפות בהתאם. כאן אף אחד לא משלה את עצמו שעוד דקה יהיה סלב בשקל, כאן בסך הכול מבקשים להפיג לרגע או שניים את הבדידות. משני צדי הבמה ממוקמים שני ציריה האנושיים: מצד אחד אברם, אלמן שחי בדלות עם בתו בת ה-35 רחל, שימיו עוברים עליו בין ביקורים בקופת חולים לבין ניסיונות לקרב את רחל לפקח עירוני המאוהב בה, שבו הוא רואה את כרטיס היציאה שלה מהשכונה. אבל רחל, שמתפרנסת ממכירת פיצ'יפקעס בעגלה וחובבת רומנים רומנטיים, לא אוהבת את הפקח ולא מוכנה לשתף איתו פעולה. מצד שני נמצא דוד הפקח, שהוא כבר כבן 40, בן השכונה שהצליח להשיג עבודה קבועה, המנהל מערכת יחסים סימביוטית למדי עם אמו שרה, אישה חולנית ושתלטנית הקושרת אותו אליה באזיקים נפשיים.


בין שני אלה נעות, מחברות ומפרידות כל שאר הדמויות, שכולן חיות, מתפרנסות וגרות בסביבה: יאיר, צעיר אלים וגזען, שחולם לצאת מהשכונה בקריירת אגרוף ובינתיים רק מטיל אימה וחבטות בסובבים אותו; ינדור, פועל רומני זר, אינסטלטור במקצועו, שמאוהב ביעל הזונה ורוצה לשאת אותה לאישה; יעל הזונה, שמציאות חייה כוללת כל מיני סוגים של אקטים מיניים אבל שום אינטימיות או רומנטיקה; מנגשה, עובד ניקיון ישראלי ממוצא אתיופי המשוכנע שפרנסתו מובטחת, כי תמיד צריך לנקות אחרי אחרים; ויולים, שחקן מובטל ממוצא רוסי, חסר בית ורוב הזמן קצת שיכור, שמצטט המלט ובורח מהמציאות אל הבדיה. האלימות, זו המופגנת, המוחצנת, המתפרצת והכבושה, תלויה באוויר כמו ריח רע. רחל מנהלת מערכת יחסים מינית מעוותת ואלימה עם יאיר; יאיר נוהג באלימות גלויה וישירה כמעט כלפי כולם, ובמיוחד נהנה להפגינה מול מנגשה, שחילץ אותו מצרות כספיות והוא בעצם חייב לו; דוד מוציא את תסכוליו התוקפניים על ינדור, הפועל הזר, שהוא מרגיש חופשי להתעלל בו; אמו שרה מביעה את תוקפנותה בסירוס האינסופי והמתמשך של בנה. לוין מצליח להמחיש את החידלון, את חוסר התוחלת, את הייאוש המושתק והמשתק. "אני חיה", אומרת רחל לאביה, אברם. "זה גם משהו, לא?" כל השחקנים עושים עבודה מרשימה, ביחד ולחוד, מצליחים לגעת ללב, לעורר חמלה, רתיעה ואמפתיה, מצליחים למחוק את הריחוק הטבוע בין צופה לבמה, בין מעשה האמנות למציאות שהוא מהדהד. גבי עמרני הוותיק משכנע באיפוק שמתיז ניצוצות של כעס ואכזבה ושאריות של רצון ותקווה מדומה. יואב הייט מצליח ליצור בדוד הפקח את האיש האפור האולטימטיבי, זה שהאפרוריות היא לכאורה עליית המדרגה בחייו, אך כשהיא נצבעת בגוונים כלשהם אלה רק גוונים כעורים וכהים יותר של אפור. לאה קמחזי, נוגעת ללב כרחל, האישה הצעירה בעלת הנשמה המובסת מהחיים שעוברים סביבה. איצ'ו אביטל כינדור, האינסטלטור הרומני, מיטיב לעצב את האיש הקטן שמפחד מהצל של עצמו ומהחיים בכלל ובטוח רק בדבר אחד: בעיסוקו בטינופת אנושית כמקצוע. ודובל'ה גליקמן כיולים, השחקן הרוסי המובטל-שיכור-חסר בית, מעצב דמות פיוטית, קומית ועצובה להפליא, מין ליצן עצוב מלא קסם שרואה הכול אבל מתעלם, שמעדיף דמויות בדיוניות - מאלה של שייקספיר ועד כלב לא קיים שהוא מטייל איתו - על פני העולם המציאותי סביבו.
שורה תחתונה:
הצגה מרגשת ועוכרת שלווה, לקוחה מלב המקום הכי שקוף בתל אביב
"אברם", תיאטרון אנסמבל הרצליה. מאת: דוד לוין; בימוי: עודד קוטלר; תפאורה ותלבושות: פרידה קלפהולץ-אברהמי; תאורה: רוני כהן; תנועה: שירלי גרובר. משתתפים: גבי עמרני, דובל'ה גליקמן, יואב הייט, אלי מנשה, לאה קמחזי, נעמי פרומוביץ'-פנקס, איצ'ו אביטל, שי פרדו, רחל דובסון. משך ההצגה: כשעה -40, ללא הפסקה עוד על תרבות ובידור:

ביקורת תיאטרון: סטמפניו

ביקורת ספר: צרות בגן עדן

ביקורת תיאטרון: המאהב

ביקורת ספר: עלילת הנישואים

ספר חדש: חתונת ארטישוק, גירושי שזיפים

ביקורת תיאטרון: הילכו שניים יחדיו

לקהילת תרבות:

לחצו

מחפשים הנחות למופעי תרבות ובידור? -

מבצעים והנחות