חזרה להחיים הטובים

בעזרתכם: ניצולת השואה שהוציאה ספר

אחרי עשרות שנים של שתיקה חולקת ז'ני רוזנשטיין את הזוועות שעברה במחנות באוטוביוגרפיה שמימנה בעזרת תרומות באינטרנט
מאת עדי כץ 15/04/15
בעזרתכם: ניצולת השואה שהוציאה ספר
לא דיברתי, רק בכיתי. צילומי הילדות של ז'ני עם הוריה. צילום באדיבות המחברת

 

ליום הולדתה ה-80 שנחגג החודש קיבלה ז'ני רוזנשטיין את המתנה שייחלה לה. ספרה האוטוביוגרפי "המלאך מעל הדלת" יראה אור בשבוע הבא (בהוצאת "קונטנטו דה סמריק"), בעקבות הצלחתו של מסע גיוס תרומות אינטרנטי שניהלה במהלך השנה האחרונה.

 

לפני כשנה פרסמנו כאן במוטק'ה את סיפורה של ז'ני, שריגש רבים מהקוראים שמיהרו לסייע לה.

 

 

רוזנשטיין, ניצולת שואה מתל אביב, פנתה לציבור דרך אתר מימון ההמונים HeadStart בבקשה לגייס 16 אלף שקלים להוצאת ספר הזיכרונות שכתבה. הפנייה זכתה לחשיפה נרחבת ולשיתופים רבים וסכום התרומות לא רק כיסה את עלות הוצאת הספר, אלא אף הכפיל אותו והגיע ליותר מ-29 אלף שקלים. "כתבתי בעמוד הפייסבוק שלי שאני רוצה להוציא את ספר זיכרונותיי אבל אין לי מימון", היא מספרת. "אנשים יפים שאני מודה להם מכל הלב הפנו אותי לאתר הזה ועזרו לי להרים את הקמפיין”.

 

 

כמו זומבי

 

"האשימו את אמי שגנבה אותי מאישה נוצרייה". ז'ני בצעירותה. צילום: באדיבות המחברת

 

 

רוזנשטיין נולדה בעיר צ'רנוביץ שברומניה. שלוש שנים מילדותה עברו עליה במחנה מוגילב פודולסקי שבחבל טרנסניסטריה הנודע לשמצה. "הגענו לשם כשהייתי בת שש", היא מספרת. "אמא, סבתא ואחותי בת הארבע. אבא הצליח לקפוץ מהמשאית בדרך והצטרף לפרטיזנים. שלוש שנים לא ידענו אם הוא חי או מת.

 

 

"במחנה, השומרים האוקראינים התעללו בי הכי הרבה. בגלל שהייתי בלונדינית האשימו את אמי שגנבה אותי מאישה נוצרייה. יום אחד הם אמרו לאמא שאם לא תודה שגנבה אותי יענישו אותה, וכשהיא לא הודתה הם חטפו את אחותי הקטנה מהידיים של סבתא וערפו לה את הראש בגרזן", מתארת רוזנשטיין את הזוועות שעברה. 

 

סיפורה של ז'ני בקונטנטו דה סמריק

 

כשהמחנה שוחרר על ידי הצבא האדום אושפזה למשך מספר חודשים בבית חולים רוסי, שם טיפלו בפגיעות הפיזיות הרבות מהן סבלה בשנות העינויים, אך הפגיעות הנפשיות היו חמורות מהן. "הייתי כמו זומבי" היא נזכרת, "לא דיברתי. רק בכיתי. לא הבנתי מה קורה לי. הייתי שבר כלי”. בגיל 15 הגיעה לישראל ואושפזה בבית חולים פסיכיאטרי. "עברתי טיפולים ויצאתי משם קצת יותר נורמלית ממה שהייתי", היא אומרת במרירות.

  

 

לימים נישאה והביאה ילדים לעולם, אך על עברה הנורא לא דיברה עם איש. רק לאחר שבעלה נפטר בגיל 57 נפתח הסכר. "עברתי טיפול פסיכולוגי, הבנתי שאני צריכה להוציא הכל והתחלתי לשפוך, לספר ולבכות", היא מסבירה. "הילדים שלי שמעו את הסיפור שלי רק כשהיו כבר אנשים בוגרים”.

 

 

להנציח את המשפחה

 

"ציירתי את הגיהנום". ציור של ז'ני רוזנשטיין

 

לפני תשע שנים החלה להעלות את הזיכרונות על הכתב. "הרגשתי שאני מזדקנת ובקרוב לא יהיה מי שינציח את משפחתי", היא אומרת. "רציתי שהדור הבא יבין מאיפה באנו ומה המחיר ששילמנו כילדים וכתינוקות. את הספר אני מקדישה לילדים שהיו איתי במחנה ובמיוחד לאחותי רייזל'ה זיכרונה לברכה”. 

 

 

תהליך כתיבת הספר גם סייע לרוזנשטיין לשחזר רגעים שהדחיקה. "את חלק גדול מהדברים לא זכרתי", היא מסבירה. "אחרי שראיתי את אחותי נרצחת נכנסתי להלם ולא זכרתי שום דבר. חלקים גדולים השלמתי ממה שאמי סיפרה לי”. 

 

 

ומיהו המלאך מעל הדלת?

 

"כשהייתי ילדה, מעל דלת הבית שלנו היה מלאך ברונזה. ראיתי בו את המלאך שמגן עלינו”.

 

 

קללת יום הולדת

 

 

עטיפת ספרה של ז'ני רוזנשטיין. הצלחה המונית

 

מלאך הברונזה ההוא אמנם לא סייע למשפחה באותה תקופה, אבל השנה נחלצו לטובתה מלאכים רבים אחרים ששמעו את סיפורה ועזרו לה להגשים את החלום. התורמים באתר זוכים בעותקים מהספר וגם בעבודות הציור של רוזנשטיין, תחביב בו היא עוסקת מילדותה. "אני מציירת מגיל אפס וציור שציירתי במחנה בעזרת פחם על נייר טואלט מוצג היום ב'יד ושם'", היא אומרת. "היום אני מציירת מראות שבאים לי בחלום ורובם באים משם”. 

 

 

הצלחת הקמפיין גם הפכה את יום ההולדת הנוכחי לראשון שרוזנשטיין מציינת כבר עשרות שנים. "בפעם האחרונה שחגגתי, בגיל שש, התחילה התקופה השחורה של חיי", היא נזכרת. "שנים פחדתי שיש קללה על היום הזה וסירבתי לחגוג. השנה, עם הוצאת הספר, הילדים שלי החליטו לשבור את הקללה ועשו לי מסיבת הפתעה. זה היה מאוד מרגש”.

 

ז'ני חוגגת 80. התמונה באדיבותה

 

 

קיבלת ליום הולדתך גם הרבה ברכות בפייסבוק. זה שימח אותך?

 

"כולם מאוד נחמדים אלי, אבל פייסבוק זו רק מכונה. אני חיה בשכירות, יש לי מינוס בבנק ואני חיה מקצבה של 4,500 שקלים בחודש. אני לא יוצאת לתאטרון ולקולנוע ואת מה שיש לי אני מוציאה על אוכל ותרופות. על הוצאת הספר לא יכולתי אפילו לחלום. מאוד מרגש ועושה טוב על הנשמה לקבל ברכות באינטרנט, אבל בבית אחרי שהמטפלת שלי הולכת אני נשארת לבד”.

 

 

לקהילת זכויות ניצולי השואה והדור השני של מוטק'ה לחצו כאן

 

0  תגובות 0 אהבו


קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עוד בהחיים הטובים

ציפי שביט: מלכת האינסטגרם החדשה
זהו, נגמרו התירוצים. גם בני 50, 60 ואפילו 70 פותחים היום חשבונות אינסטגרם, אז אולי הגיע גם תורכם. הכוכבת...
לקריאת הכתבה
"מי בכלל חשב שאתקבל ל'מאסטר שף'?"
רוחמה הרשדורפר תחגוג החודש את יום הולדתה ה- 78 כשהיא מככבת על מסך הטלוויזיה ומגשימה את חלומם של רבים: להיות...
לקריאת הכתבה
מה יש לכולם נגד הפרסומת עם חווה אלברשטיין?
גם אם מנסים ממש, קשה להתעלם מהסערה שעוררה לאחרונה הפרסומת החדשה של yes בכיכובה של הזמרת חווה אלברשטיין. שלא...
לקריאת הכתבה
למעלה
חזרה