בעיות שפה ותרמיות ביטוחיות

אי-הבנת הנקרא לא תמיד פותרת את החותמים על עסקאות מלשאת באחריות על חתימתם ? כך גילו עולים רבים שהגיעו לבתי המשפט בשנים האחרונות לאחר שחתמו על מסמכים וחוזים אותם לא הבינו לעומקם. חריפות המקרים, והטראגיות שלהם, גוברת כשמדובר בחוזים הנוגעים לבריאותם של החותמים. אי-הבנת פוליסת בריאות לעומקה עלול לגרור כל מבוטח לשלם ממון רב על הבטחות ריקות מתוכן, קל וחומר כשהדברים נוגעים לחותמים שאינם מבינים את שפת המסמך עליו הם חותמים. לאחרונה הגיעו אלי מספר לקוחות עולים ממדינות חבר העמים בתלונה כי תבעו חברת ביטוח, וזו סירבה לשלם להם את תקבולי הביטוח המגיעים להם על פי פוליסת הביטוח שברשותם.
מסמך סילוק: היזהרו לפני שתחתמו
א' הגיע לאחר שחברת הביטוח עמדה בסירובה לשלם לו את מלוא הפיצויים שהגיעו לו, לטענתו, מהפוליסה אותה רכש. התגלגלות הפרשה כללה גם דין ודברים ארוך של סוכן הביטוח של האיש מול חברת הביטוח, שבסיומו הסכימה החברה לשלם למבוטח לפנים משורת הדין 50% מסכום הביטוח המגיע לו, ובלבד שיחתום על המסמך שהוגש לו. כשהוגש לו המסמך, התלבט המבוטח האם לחתום עליו ולקבל פיצוי מיידי בסך 100 אלף שקל המגיעים לו, או לא. חשדו של האיש התעורר לאחר שביקש מחברת הביטוח תרגום לרוסית של המסמך שעליו התבקש לחתום, וחברת הביטוח סירבה לספק לו מסמך שכזה. לאור זאת החליט האיש להיוועץ בדעת מומחה ופנה אלי. קראתי את המסמך - ועיני חשכו. המסמך עליו נדרש המבוטח לחתום קרוי בשפה המקצועית 'כתב סילוק'. על פי מסמך זה מוותר המבוטח על יתרת החובות המגיעים לו - 100 אלף ש' נוספים. אולם לא די בזאת - המסמך כולל גם את ויתור המבוטח על המשך הכיסוי של הפוליסה הקיימת, והוא נותר למעשה ללא כיסוי ביטוחי. מצב זה חמור, מפני שכשהמבוטח רכש את הפוליסה הקיימת הוא היה צעיר יותר בעשר שנים ובריא, ואילו היום, כשהוא כבר חולה ומבוגר ? גם אם יבקש, לא יוכל להתקבל פעם נוספת לחברת ביטוח, וייוותר ללא כיסוי ביטוחי לשארית חייו. תופעה זו היא בגדר סכנה קשה לציבור המבוטחים. המסקנה: כל מבוטח באשר הוא צריך לסרב לחתום על כל מסמך בו מובטח לו תשלום נכבד מחברת הביטוח, זאת בטרם נועץ במומחה או בעורך דין. חלק מחברות הביטוח לא נרתעות מלנצל את קשיי השפה בקרב העולים ומחתימות אותם על מסמכים בטרם וידאו כי המבוטחים ירדו למשמעויותיהן העמוקות של הפוליסות.
אי ידיעת השפה אינה קבילה בבית משפט
מקרה נוסף העוסק בקשיי שפה: למשרדי הגיע מבוטח שרכש לפני שנים פוליסה לכיסוי במקרה של אובדן כושר עבודה. בעת הרכישה התבקש המבוטח למלא הצהרת בריאות ארוכה ומסובכת, ומילא אותה כמיטב יכולתו, למרות קשיי השפה בהם נתקל בעת ההיא. לאחר מספר שנים בהם שילם את הפוליסה, לקה המבוטח בהתקף לב וביקש לתבוע את הפוליסה ולקבל כסף בגין אי-יכולתו לעבוד. חברת הביטוח ביקשה לקבל את תיקו הרפואי של האיש לידיה בטרם תספק לו תשובה על בקשתו. להפתעתו, קיבל המבוטח לאחר מספר שבועות תשובה שלילית מחברת הביטוח. התברר לו כי האחרונה איננה מוכנה לשלם לו כלל עבור אובדן כושר העבודה ממנו הוא סובל. בתשובה לשאלותיו לפשר הסירוב, ענתה החברה כי בקריאה בתיקו הרפואי התברר לה כי בעבר סבל מכאבים בחזה בגינם פנה לחדר מיון, תקרית אותה לא ציין בהצהרתו הרפואית. כל ניסיונותיו לשכנע את חברת הביטוח כי בעת שהגיע לחדר המיון לא סבל מהתקף לב אלא מתעוקת חזה עקב לחצים נפשיים, וגם הסבריו כי בעת החתימה על הצהרת הבריאות לא הבין לאשורן את כל השאלות ? נפלו על אוזניים ערלות. לאחר מו"מ ארוך מול חברת הביטוח החליט המבוטח להיעזר בייעוץ משפטי, ולאכזבתו גילה כי גם אם יגיש תביעה כנגד החברה, בית המשפט ידחה כנראה את תביעתו, וזאת על פי תקדימים בתיקים דומים. התפיסה המשפטית המקובלת גורסת, כי אדם צריך לדעת על מה הוא חותם. במקרה שהוא לא מבין, או לא יודע, עליו להתייעץ קודם החתימה עם יודעי דבר. במקרה זה, ולאור המלצתי, הסתפק המבוטח בפיצוי מוקטן של 50% מתביעתו המקורית, אותו הסכימה לשלם חברת הביטוח לפנים משורת הדין. המסקנה ממקרה זה ודומים לו היא שהטענה לקשיי שפה לא תעמוד לרוב לזכות התובעים בבית המשפט. גם ילידי הארץ, שהעברית שגורה בפיהם כנכס צאן ברזל, יתקשו להבין את הניסוחים הפתלתלים של פוליסות הבריאות, לכן התייעצות עם מומחי ביטוח לפני החתימה עשויה לחסוך למבוטחים אלה אכזבה רבה ואובדן ממון רב בעתיד.