בעלה, זוגתו, אשתי, אמא שלו

"החתונה הגדולה" היא קומדיה מהסוג שאמור לספק לצופה פסק זמן הומוריסטי מהשגרה, בידור משעשע ופוטוגני במשקל נוצה. אז כן, מחייכים קצת בסרט הזה, כשלא מסתנוורים מרוב הכוכבים שמסתובבים בו ואשר לא מעט בזכות נוכחותם המהתלה התפלה הזו איננה מעליבה את הצופה. אבל בסך הכול מדובר בעוד וריאציה, די מטופשת ומפוהקת, על נושא מוכר (לאחדים ממש מהחיים) ושחוק: הפקת חתונה כטראומה משפחתית רב כיוונית.

בגרסה שלפנינו מדובר בהפקת חתונה אי שם באחוזה נאה בניו אינגלנד (צילומי הנוף הם החלק הכי יפה בסרט) של אלחנדרו, צעיר מבריק יליד קולומביה שאומץ בילדותו בידי משפחה אמריקנית מהמעמד הדי גבוה (פסל ואקדמאית פלוס שני ילדים, שרצו להעניק הזדמנות לילד נטול הזדמנויות), ומיסי (השם לבדו מעיד על מידת וסוג הפינוק המשפחתי), צעירה מבריקה כשלעצמה ואף נאורה, בת להורים עשירים אך סנובים, גזענים וצרי אופקים.

נשמע פשוט? זהו שלא, כמובן. כי ההורים המאמצים של אלחנדרו הנ"ל התגרשו כבר מזמן, ולאבא הפסל, שנשאר באחוזה בעוד גרושתו מתרוצצת בעולם ומתנסה בסקס טנטרי, יש בת זוג שהיא כמו אשתו רק שהם לא התחתנו. ויש לו אמא ביולוגית בקולומביה, שאיתה שמר על קשר כל השנים, שהיא קתולית אדוקה שלא מאמינה בגירושים ולא ערה בכלל לסידורי החיים החדשים-ישנים. והיא אמורה להגיע לחתונה. ואלחנדרו, הבן המסור (???), לא רוצה לפגוע ברגשותיה ולכן הוא מבקש מהוריו המאמצים והגרושים להעמיד פנים שהם אכן נשואים, כדי לא לזעזע את אמו. הם מסכימים - לא בחדווה, ברור שלא - וכאן מתחיל להתגלגל כדור התסבוכות שאמור להיות קורע מצחוק, אבל הוא רק מעלה חיוך פה ושם.

עוד על קולנוע:

זה לא אותו העמק

מה זאת אהבה

ככה נראים גיבורים מהחיים

מותחן מסחרר מהחיים