בעקבות המים לקיסריה - טיולים בארץ

העיר קיסריה, שנבנתה על יד הורדוס לפני כאלפיים שנים, ניצלה כמו בהרבה מקומות הקרובים לחוף את מי התהום המקומיים בעזרת בארות. אולם כבר בראשיתה היא גדלה והתעצמה והאוכלוסייה בה נזקקה לכמויות מים גדולות יותר. לכן פנו מהנדסי העיר לחפש אחר מקורות מים נוספים. במרחק של כחמישה קילומטרים בקו אווירי מצפון לעיר נמצא נחל גדול החוצה את רכס הכורכר, זהו נחל התנינים. לצידו שטח ביצתי גדול אשר מוזן מעשרות עד מאות נביעות מקומיות קטנות. החיסרון של מים אלה הוא המליחות שלהם. עד עצם היום זהו מוצא אקוויפר ההר, מי התהום השוהים בעמקי מסלע עתיקים ומכילים ריכוז מלחים שאמנם אינו מלוח כמו מי ים, אולם אינו תפל (או כמו שאנו קוראים לו - מתוק) כמי ברז, ריכוז ביניים. זהו מוצא "תנינים-ירקון" (מוצא אחד בעינות התמסח הסמוכים לקיבוץ מעגן מיכאל מול זיכרון יעקב ואילו השני מוצא ראש העין במקורות הירקון). 

כבר בעת העתיקה חיפשו המהנדסים אחר מקור מים איכותי יותר ופנו מזרחה. מקור המים הבא אשר סמוך לקיסריה נמצא מול פארק שוני (סמוך לבנימינה של ימינו). בלב השטח החקלאי ניצבת היום בריכת שאיבה של "מקורות" לצד חורשת איקליפטוסים קטנה. במקום זה הייתה נביעה גדולה ולמעשה מוצא אמת המים לעיר קיסריה בעת העתיקה התחיל כאן. 

במאה הראשונה לספירה נבנתה אמת המים לעיר קיסריה והיא עוברת דרך מושב בית חנניה מערבה דרך רכס הכורכר שכיום יושב עליו הכפר ג'סר א-זרקא ודרומה אל העיר קיסריה. במאה השלישית היה צורך לתגבר את אמת המים, ולכן פנו למקורות מזרחיים יותר - אזור פארק אלונה ממזרח לגבעת עדה של ימינו. שם חצבו בסלע הקירטון פירים אנכיים אל שכבת מי התהום, חצבו נקבת מים והובילו את המים לכיוון שוני. אמות המים מהתקופות השונות צמודות זו לזו ואת זה ניתן יהיה לראות בטיול שלנו. במאה החמישית לספירה, כשהעיר הייתה תחת שלטון ביזנטי (רומאים-נוצרים) היה שיא בתצרוכת המים לכל השימושים: בתי מרחץ, שתייה, נוי, מזרקות וכו', ולכן חזרה אל מקור המים המליחים - נחל תנינים ומפעל המים המרשים המצוי בשמורת הטבע נחל תנינים.

אז לאן נטייל ומהיכן להתחיל?

נפתח בבית חנניה. ממש בכניסה למושב, לפני שער הכניסה, ישנה דרך עפר שניתן לרדת ולחנות לצידה מבלי להפריע לתנועה. כאן ניתן לראות את שתי אמות המים הצמודות זו לזו, בגובה אדם לערך. ניתן להתרשם מבניית הקשתות ומצנרת חוליות החרס על גבי האמה. יכולים לראות שהיו שלושה צינורות זה לצד זה (אגב, הם מתמעטים עד לצינור אחד בכניסה לקיסריה עצמה). במהלך הבנייה היה חשש לשקיעה בשל הביצה, ולכן נבנה מעקף בצורת האות D. אנחנו נצא לטייל לאורך המעקף הזה שבנייתו לא היתה איכותית והיו לאורכו דליפות. ניתן לראות את נטף הנחלים (טראוורטין) של המים הקשים באזורנו שיצר דפוס מאובן לצמחי קנה בתוכו. כבר ליד הרכב, לצד אחת הקשתות, ניתן לראות את סמל הלגיון העשירי -העיט - וכתובת הקדשה. בנוסף, תחת קשת אחרת ניצב עמוד "אבן מיל" והדבר היחידי שנותר עליו הוא הטבעת אות הדלתא המשולשת שלפי הארכיאולוגים היא עדות למרחק מקיסריה.


רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק


לאחר סיבוב באזור זה אנו יכולים לבחור לפנות לשמורת נחל תנינים של רשות הטבע והגנים ולהתרשם בה ממפעל המים של הסכר הרומאי על הנחל לשם אגירת מי הנחל, שחזור מרשים לטחנות קמח ביזנטיות ומערכת ויסות המים המשוחזרת במקום.

נמשיך אל חוף אמות המים בקיסריה. נגיע לחוף ומולנו נראה את אמת המים המוכרת עם הקשתות הגבוהות. מומלץ להיכנס עם הרכב או רגלית בדרך העפר פנימה, צפונה, ואז להתרשם מאמת המים בגובה אדם לערך ופחות מוכרת - האמה מנחל תנינים. 

האמות בנויות מסלעי כורכר והיו מצופות מבפנים בטיח למניעת דליפת מים וחלחול. ניתן לגשת ולהתקרב ולחובבי האתגר - גם לנסות לטפס ולהיכנס קצת לחלק שנהרס עם השנים ולבחון מקרוב את מבנה האמה "הנמוכה".

יבש לכם מדי?
אפשר לבקר גם בחלק נוסף, בתשלום, באתר "מי קדם" בפארק אלונה, שם נוכל ללכת בתוך נקבת המים הקרירים לאורך כ-250 מטר בגובה מים של כ-50 ס"מ (בשתי נקודות גובה המים הינו כ-70 ס"מ).

מיכל קנדל - מדריכת טיולים. http://www.michal-kandel.com 



לקהילת טיולים, נופש ותיירות לחצו