בריאות מבוגרים: החדשות המסעירות של השבוע

חוקרים: החיסון לשפעת העופות יבוא מדם חולים שהבריאו
צוות חוקרים בינלאומי טוען כי הפיתרון לשפעת העופות יבוא בעזרת חיסון שיפותח על בסיס דמם של מי שלקה במחלה והחלים ממנה. לדברי החוקרים, נוגדנים שנלקחו מדם חולים שהבריאו מהמחלה מזן H5N1, ושוכפלו במעבדה, ניטרלו את הווירוס בעכברים נגועים, ובתרביות שנלקחו מתאים אנושיים. הנוגדנים האלה התגלו כיעילים גם לצורך טיפול וריפוי דלקות שנגרמות מ-H5N1. החוקרים - בראשות ד"ר קמרון סימונס, מהיחידה הקלינית למחקר של אוניברסיטת אוקספורד - מקווים עתה כי הצליחו לגלות את הנשק האולטימטיבי שיועיל למניעת התפרצותה של מגיפה בקנה מידה גדול. כיום משתמשות רשויות הבריאות העולמיות בחיסון ה"תמי-פלו" בלבד, שאמור לעצור את המחלה עד לפיתוחם של חיסונים ספציפיים לכל זן שלה. [u]עוד ידיעות בנושא בריאות[/u]
[u]
תרופה לסרטן השד גרמה לנסיגה בגרורות
[/u]

[u]
מכשירי שמיעה ואביזרים: המדריך השלם
[/u]

[u]
צלחת דיאטה: הכלי היעיל ביותר להורדה במשקל
[/u]

[u]
מיץ חמוציות עוזר לרפא אולקוס
[/u]

[u]
הפרעות שינה ועייפות - מה עושים?
[/u]

[u]
גלולות זיקפה לשימוש יומי
[/u]

מכבי ולאומית הכניסו למשלים את התרופה "אקטיק" לכאב מתפרץ
קופות החולים מכבי והכללית הכלילו את התרופה Actiq, המיועדת להקלה מהירה על כאב מתפרץ, בביטוחים המשלימים שלהן, "מכבי זהב" ו"לאומית מכסימום". אקטיק מיועדת לחולים אונקולוגים, שמשתמשים בקביעות בתרופה נגד כאבים מתמידים, אך חווים מדי פעם כאב מתפרץ. התרופה אינה מיועדת לטיפול בכאבים קצרי טווח (למשל, לאחר ניתוח).
מחקר חדש ממליץ לקצר משך ההקרנות בטיפול בסרטן השד
מחקר שנערך בבריטניה העלה כי טיפול קרינתי קצר-טווח לנשים עם סרטן שד בשלבים מוקדמים יעיל בדיוק כמו הקרנות ארוכות טווח, ואין בו כדי לגרום להישנות המחלה באחוז גבוה יותר. במחקר, שכלל 4,500 נשים, חולקו הנבדקות לשלוש קבוצות. האחת קיבלה קרינה של 50 גריי (יחידת המידה לקרינה) ב-25 טיפולים סטנדרטיים במשך 5 שבועות. קבוצה שנייה טופלה בקרינה של 40 גריי ב-13 טיפולים אחת ליומיים באותו משך זמן, ואילו הקבוצה השלישית טופלה בקרינה של 40 גריי ב-15 טיפולים במשך 3 שבועות. בבדיקת מעקב שנערכה לאחר חמש שנים התברר כי אחוז הישנות המחלה היה זהה בכל הקבוצות, בטווח של 2-5 אחוזים - עובדה המצביעה, לדברי החוקרים, על כך שהטיפולים שווי-ערך זה לזה. לטיפול קצר-הטווח מספר יתרונות, בהם הקלת המעמסה מהנשים שצריכות להפסיד ימי עבודה, נפיחות והתכווצות פחותה של רקמת השד והתרחבות פחותה של כלי הדם כתופעות לוואי של הקרינה. תוצאות המחקר, בראשותו של ד"ר ג'. דיואר מאוניברסיטת דאנדי בסקוטלנד, הוצגו בכנס השנתי של האגודה האמריקנית לאונקולוגיה קלינית (ASCO) שנערך בשבוע שעבר.
מעכשיו מי הברז שלנו יהיו נקיים וטעימים יותר
אתמול נחנך באתר אשכול של חברת "מקורות" מפעל סינון מרכזי למי השתייה בישראל - הרביעי בגודלו בעולם. בטקס, שנערך בהשתתפות ראש הממשלה אהוד אולמרט, אמר מנכ"ל "מקורות", רונן וולפמן, כי "אפשר לחזור ולשתות מי ברז טעימים". עלות הקמת המתקן - שעתיד להזרים מים נקיים וטעימים יותר לכל בית בישראל - הסתכמה ב-550 מיליון שקל. לדברי אולמרט, ישראל "תשקיע במחקר ופיתוח ובתשתיות בתחום המים, כדי שנוכל למצוא אופקים חדשים לכלכלה הישראלית. התפלת המים חיונית הן לפיתוח כלכלי, ולא פחות מכך - להקטנת התלות שלנו במקורות הטבעיים ולהגדלת מרחב הגמישות המדיני שלנו - שלא אחת הושפע מכך שהיינו צריכים להיאבק על מקורות מים".
פריצת דרך ישראלית בטיפול באלרגיה
כל מי שסובל מאלרגיה יודע מה המשמעות של אובך, של קרדית הבית ושל פריחת האביב. בחלק מהמקרים מדובר בתגובה אסטמטית חריפה, שב-2005 גרמה למותם של יותר מרבע מיליון איש ברחבי תבל. ארגון הבריאות העולמי אף צופה גדילה של 20% בקצב התמותה בעשור הקרוב כתוצאה מאסטמה. עכשיו מגיע חוקר ישראלי ואולי יפתור את הבעיה אחת ולתמיד בטכניקת ריפוי חדשה. עידו בצלת, דוקטורנט מהאוניברסיטה העברית, הצליח לזהות חלבון שמונע מהתאים ה"רעים" המעוררים תגובות אלרגיות לפעול , מבלי לפגוע בתאים אחרים. בניסוי הצליח הנוגדן לחסל ארבעה סוגים של מחלות אלרגיות אצל עכברים. עכברים שסבלו מאסטמה כרונית החלימו לחלוטין מהמחלה בפחות מחודשיים. עכשיו נערכים החוקרים לפיתוח נוסף על בסיס האסטרטגיה הטיפולית החדשה ולניסויים קליניים, בדרך ליצירת התרופה שתושיע את כל סובלי האלרגיה. השבוע זכה בצלת בפרס ברנהולץ על יצירתיות ומקוריות במחקר יישומי, במסגרת המושב ה-70 של חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית.
הפרוזאק ויתר התרופות נגד דיכאון פוגעות בצפיפות העצם
זה היה עניין של זמן עד שגם ביחס לתרופות נוגדות הדיכאון - עליהן נאמר כי אין להן תופעות לוואי - יימצאו תופעות שכאלה. עכשיו מגלים שני מחקרים חדשים שנערכו בארצות הברית כי תרופות כמו הפרוזאק, זולופט והפאקסיל גורמות אצל מבוגרים לפגיעה בצפיפות העצם. החוקרים מצאו קשר בין נטילת תרופות אלה על ידי מבוגרים לבין מחלת האוסטאופורוריס, הפוגעת בצפיפות העצם. מהמחקרים עולה, כי אלה שנטלו את התרופות סבלו מהתדלדלות צפיפות העצם יחסית לבני גילם שלא נטלו את התרופות נוגדות הדיכאון. עם זאת, לדברי ד"ר סוזן רייס, מאוניברסיטת מינוסטה, שעמדה בראש שני המחקרים, לא ניתן לקבוע האם פגיעה זו של התרופות בצפיפות העצם תגרום גם ליותר מקרים של שברים.
פיתוח: בדיקת הוושט בעזרת קפסולה לבליעה
פיתוח ישראלי חדש לבדיקת הוושט - קפסולה הנושאת מצלמה זעירה שנבלעת ומצלמת את הוושט כתחליף לאנדוסקופיה. היתרון שבשיטה החדשה, אשר פותחה על ידי חברת Given Imaging Limited הישראלית וזכתה לאישור ה-FDA (ארגון המזון והתרופות האמריקני) - אין צורך עוד בהרדמה המקומית הכרוכה באנדוסקופיה, וגם אין כל כאב. מעבר לכך, גם הרופא מסוגל לבצע את הבדיקה בקלות ובמהירות (5 דקות). כל מה שהנבדק צריך לעשות הוא לבלוע את הקפסולה - וזו כבר תשדר לרופא 14 תמונות בשנייה שיאפשרו לו לאבחן את מצב הוושט. הקפסולה נפלטת מהגוף עם הצואה. עכשיו חושבים המפתחים על יישומים נטוספים של הפטנט.
התקן-משקפיים יאפשר לעיוורים להתמצא במרחב ולזהות פנים
חוקרים מאוניברסיטת הרווארד עובדים בימים אלה על התקן מיוחד, דמוי משקפיים, שיאפשר לעיוורים רבים להתמצא במרחב. ההתקן מיועד למי שעצב הראייה שלו מתפקד עדיין. ההתקן מעביר למוח אותות חשמליים באמצעות אלקטרודות זעירות המושתלות בו. בשלב האנושי של הניסויים הכוונה לשלב בו מצלמה, והחוקרים מעריכים כי בתוך מספר שנים אפשר יהיה לסייע לעיוורים להתמצא במרחב, לקרוא שלטים ולזהות פנים של אנשים.