בר מצווה מאוחרת

צילום: Shutterstock  

את הילדות והנעורים שלהם הם העבירו בגטאות, ביערות או במחנות ההשמדה. מי חשב על טקס בר מצווה כשהחיים היו תלויים מנגד והרעב, המחלות והפחד נתנו את הטון. לפני כשבועיים, כשהם כבר סבים לנכדים, הצליחו 15 ניצולי שואה לסגור מעגל ולערוך בירושלים את טקס בר המצווה שמעולם לא זכו לו.

מאחורי היוזמה עומדת מרגה גנון-יונוביץ, מנהלת סניף נתניה של עמותת "עמך". העמותה, שהוקמה ב-1987 על ידי ניצולי שואה, מספקת לניצולים ולבני משפחותיהם מסגרת חברתית וטיפולית. היא החלה את דרכה בשתי דירות קטנות בירושלים וברמת גן, וכיום מפעילה סניפים במקומות רבים בארץ, שבהם פועלים אנשי מקצוע ומתנדבים. הניצולים זוכים כאן בטיפול נפשי מסובסד, חוגים ופעילויות פנאי, הרצאות, קונצרטים, סרטים וטיולים. אלה שאינם יכולים לצאת מהבית, זוכים לביקורים של מתנדבים ואנשי מקצוע, לתמיכה רגשית ולאוזן קשבת.

בנוסף, פועלת העמותה לתיעוד סיפוריהם האישיים של הניצולים באמצעות ראיונות וידיאו, תוך ליווי ותמיכה רגשית לאורך התהליך, דבר המאפשר להם להוציא את מה שצברו במשך השנים וגם להשאיר זיכרון ומורשת לדורות הבאים.

הרעיון לערוך לניצולים טקס בר מצווה מאוחר עלה לפני שנתיים. "באחד הטיולים שלנו מישהו סיפר בצער שמעולם לא חגגו לו את בר המצווה", מספרת גנון-יונוביץ. "באותו רגע החלטתי שצריך לתת לאנשים האלה הזדמנות לקבל את מה שנגזל מהם בילדות ולעבור חוויה מתקנת. במציאות שהם חיו בה, רק ההישרדות היתה קיימת. לא היה מקום לשום דבר אחר. עוד לא נתקלתי באדם שעבר את השואה בגיל הזה וזכה לטקס שכל ילד יהודי עובר".

איך הגיבו כשהעלית את הרעיון?

"היו כאלה שסיפרו שאף פעם לא הטריד אותם שלא עשו בר מצווה, אבל גם הם, ברגע ששמעו על האפשרות, הנושא נפתח אצלם מחדש. עשינו סקר בנושא בין החברים ושאלנו מה זה אומר עבורם שלא עשו בר מצווה, האם היו רוצים לעשות ולמה, והגענו למסקנה שהרוב מעוניינים. הם הסבירו את זה בסגירת מעגל עם היהדות, בכך שכל גבר יהודי צריך לעשות בר מצווה".

הפקת הפרויקט ארכה שנתיים, ובסוף החודש שעבר יצאו לירושלים 200 חוגגים, בהם 15 ניצולי שואה ובני משפחותיהם. "קדם לזה תהליך שכל הגברים עברו ביחד. הם נפגשו כמה פעמים עם רב שהכין אותם לטקס, וזה היה גם סוג של גיבוש וחוויה מאוד מרגשת ומעניינת. לחלק מהמפגשים הגיעו גם הילדים והנכדים. אפשרנו לכל אחד לעשות את קריאת התורה על פי דרכו ועם הניגון שהביא מבית הוריו.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

"ביום עצמו נסענו באוטובוס לירושלים, כל חתני הבר מצווה, הילדים והנכדים שלהם. הגענו לבית הכנסת 'היכל שלמה', שם נפגשנו עם בחורי ישיבה שבאו בהתנדבות, עזרו לחתנים להניח תפילין ורקדו ושרו. זה היה אירוע מאוד מיוחד. אחר כך נסענו לכותל עם כל המשפחות, ולסיום חגגנו בארוחה, שירה וריקודים".

חתני בר המצווה היו לדבריה אסירי תודה על ההזדמנות שניתנה להם. "אחד מאלה שהתלבטו ואמרו, 'את מי זה מעניין אחרי 70 שנה?' ניגש אלי אחרי הטקס ואמר, 'תודה שלא ויתרת עלי. זו חוויה חד פעמית'. זה היה ללא ספק אירוע מאוד חזק ועמוק, לכולנו, גם לצוות".

בעמותת "עמך" מנסים לשמח את הניצולים ולשפר חייהם גם ביומיום. "המוטו שלנו הוא שאיכות חיים היא חלק מתהליך הריפוי. אנחנו מספקים לניצולים מסגרת וסיבה לקום בבוקר. יש לנו בסניף 28 אנשי צוות, בהם פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ומטפלים, שנותנים מענה נפשי ועורכים פעילויות, ואפשר להגיע למועדון גם אחר הצהריים, לשתות קפה ולקרוא ספר. זה בית שני".

לתרומה לעמותת עמך או להתנדבות: לחצו

עוד על תמיכה בניצולי שואה:

עוזרים לניצולי השואה ולצאצאיהם

לפורום ניצולי שואה ודור שני: לחצו