בת של מטופל סיעודי תשלם פיצויי פיטורין

הוריכם חתמו על הסכם העסקה עם מטפל סיעודי, ולאחר שנפטרו (או עוד בחייהם) אתם רוצים לפטר את המטפל ללא תשלום פיצויי פיטורין? כדאי לכם לחשוב על זה קודם. בהתאם לפסיקה חדשה של בית הדין לעבודה בחיפה מי שעמד בקשר עם המטפל, דאג לסידורי העבודה שלו ושילם לו בפועל - הוא זה שנחשב למעסיקו, גם אם לא הוא שחתם איתו על הסכם ההעסקה. הפסיקה התקבלה לאחר שג'ומיל מוהר, מטפל זר אזרח הפיליפינים, תבע פיצויי פיטורים ממעסיקתו, בעלה וילדיהם. ההסכם שנערך איתו נחתם על ידי המטופלת, בעוד בעלה חתום עליו כמייצגה. מאז הלכו שני הקשישים לעולמם, ואת ההשגחה על המטפל ניהלה בתה של המטופלת. בתביעה כתב המטפל כי היות שמצבה הרפואי של המטופלת לא איפשר לה לפקח עליו, מי שעשה זאת בפועל היו בעלה וילדיה. בתה היא גם זו שפיטרה אותו לאחר ששב מחופשה, אך לא הסכימה לשלם לו פיצויי פיטורין.
מניעת ניצול לרעה של העובד על ידי הילדים
הילדים טענו בתגובה, כי מי שפיקח על עבודת המטפל היה האב, והם רק סייעו לו. אולם השופטת, דליה גילה, ציינה בפסק דינה כי ייתכן שלעובד יהיו שני מעבידים או יותר במשותף, גם אם לא כולם חתומים על הסכם העסקתו. כשמצבו הסיעודי של מטופל אינו מאפשר לו לתת הוראות למטפל ולהשגיח עליו, יש לבחון מי הפעיל את העובד ופיקח עליו בפועל. לכן, גם אם חוזה ההעסקה נחתם בין המטפל למטופל, בני המשפחה אחראים בפני המטפל על קיום ההסכם ותשלום הפיצויים. הקביעה כי רק המטופל הוא המעביד - הוסיפה השופטת - עלולה לגרום לניצול לרעה של העובד על ידי הילדים או קרוביו האחרים של המטופל ולהותירו חסר הגנה אם אלה ינסו להתנער מהחוזה. במקרה הנוכחי, היות שהבת היא שעמדה בקשר יומיומי עם המטפל ודאגה לסידורי העבודה שלו, והיות שפיטרה אותו בניגוד לעמדת האב, כשעוד היה בחיים, היא זו שחוייבה לשלם דמי פיצויי פיטורין והודעה מוקדמת לעובד.