חזרה להחיים הטובים

גבר הולך לאיבוד

גיבור ספרו החדש של אמיר גוטפרוינד "מזל עורב", הוא איש שבגיל שלושים ומשהו איבד כיוון בחייו, ואת מסע החיפוש העצמי הוא מתחיל בהשתתפות בחיפושים אחרי נערה נעדרת
אורית הראל 28/02/13
גבר הולך לאיבוד
צילום: Shutterstock

 

הספר החדש של אמיר גוטפרוינד, "מזל עורב", שונה מאוד מהקודם והמופלא שלו "בשבילה גיבורים עפים": בניגוד לקודם, החדש כתוב בגוף שלישי (לעומת ראשון), הוא הרבה יותר קצר ובעיקר - הרבה פחות אופטימי, מתרפק ומנחם.

גיבור "מזל עורב" (שנותר נטול שם) הוא איש צעיר, בן שלושים ומשהו, שכמו חללית שיצאה ממסלולה ומשייטת ללא מטרה בחלל, כך גם הוא איבד כיוון ומטרה בחייו, לאחר שהכול קרס לו. הרעיון שהגה ועל בסיסו הקים בגיל שלושים חברת היי-טק ביחד עם חברו התפוגג בטרם התממש, כי הטכנולוגיה הוחלפה בבת אחת; שותפיו לחברה שהקים בעטו אותו החוצה, והוא מובטל וחי בעצם על חשבון אחיו הצעיר (פרקליט גירושים מצליח); חברתו עזבה אותו וגם שנתיים אחרי הוא לא מתאושש מהפרידה; הוא למעשה סובל מדיכאון ונמצא בטיפול אצל פסיכולוג, אבל מסתיר ממנו כל מידע משמעותי.

 

אם לא די בכל הנתונים האובייקטיביים והסיבות ההגיוניות לגמרי מדוע איש כמוהו יהיה מדוכא ויחוש במשבר, מדובר גם באיש קצת חריג ומשונה, סוג של גאון עצוב-מצחיק, שגם כשיש סביבו ולידו אנשים הוא בודד להפליא.

 

גוטפרוינד עוקב אחר קורותיו על פני חורף וקיץ של שנה אחת, שנת מפנה ושינוי. את ראשית השינוי מחוללת היעלמותה המתוקשרת של נערה בשם ליר אוחיון, שאיכשהו היעלמותה והחיפושים אחריה חודרים לבועת חייו הפרטית של הגיבור, שבעידוד הפסיכולוג שלו מצטרף לצוות המתנדבים שמחפש אחריה. במסגרת החיפושים הוא מתוודע לשפר צור, מחפש ותיק, תימהוני כשלעצמו, שיש לו שלל תיאוריות ואג'נדות בנוגע לנעדרים, לחיפושים, למשטרה ולבומבה צור. תימהוני, אמרנו.

 

ובעוד סיפור ההווה של הגיבור מתפתל ומסתבך, זיכרונות ופרטים מעברו וממשפחתו משלימים את התמונה, שנעשית יותר ויותר מורכבת ומרובדת. הוא לא סתם בחור שלא מתגבר על פרידה מבחורה - היחסים איתה היו מאוד אינטנסיביים ותובעניים גם בשל אישיותה וההיסטוריה הפרטית שלה. הוא לא סתם חווה משבר מקצועי - הוא אדם שכל חייו נחשב למבריק, ולפתע התברר שאבד הכלח על הרעיון המבריק שלו עוד לפני שהמריא בכלל, ושעל הדרך שותפיו זרקו אותו בצורה מכוערת, ואין לו שום מחשבה יצירתית חלופית בתחום; שיש לו אמנם אח צעיר שתומך בו נפשית וכלכלית - אבל האח הזה טרוד בקריירה ובזוגיות שלו (הוא ואשתו מנסים ללא הצלחה להיכנס להריון), אחיו הגדול ספון בקיבוץ מרוחק בעולם משלו, אמו האלמנה טורפת את החיים באיחור מסוים וזיכרון אביו, שמת בגיל צעיר (52) אחרי שנים של דיכאון בעקבות היעלמות אחיו, דודו של הגיבור, באפריקה, מטיל עליו צל כבד. אין לו חברים, אין לו חבר'ה, הוא לא טיפוס של סקס מזדמן או הוללות פרועה. הוא מחפש משהו. מישהו. את עצמו בעצם.

 

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק 

 

גוטפרוינד יודע גם לעשות קסמים קטנים בעברית, להוכיח שוב שלא צריך לתלות שפה בשמיים, מחוץ להישג יד, כדי להפוך אותה לאמנות, שאפשר בהחלט להשאיר אותה בגובה העיניים ובדיוק שם, בגובה הנגיש הזה, לעשות איתה ובה דברים מרהיבים. כך למשל הוא מתאר "יבלות מזגנים" על קירות בניין רב-קומות, או את ראשיתו של היום שבו העיפו שותפיו את הגיבור מהחברה שלהם, כשהזדחל למשרד מאחורי משאית חומרים מסוכנים שזרזיף אבקה לבנה נשפך ממנה: "והאימה, בכל זאת, ריססה את מחשבותיו בטיפות - אולי זה באמת וירוס מגפתי שזולג ממש עכשיו במרחק שני מטרים מהריאות שלו?".

 

בלקסיקון ההגדרות הספרותיות "מזל עורב" הוא סוג של סיפור מסע - מסע גילוי עצמי, אבל שונה במובנים רבים, החל בעיצובו של הגיבור, בנקודות המוצא והסיום שלו, וכלה באווירה שמשרה הספר. וזו בעיני נוגה-מפוכחת, במובן החיובי של הדברים.

 

שורה תחתונה: סיפור כובש, עצוב ומצחיק על איש משונה ומוכר.


"מזל עורב", מאת אמיר גוטפרוינד. 239 עמודים, זמורה-ביתן הוצאה לאור

 

עוד על ספרים:

אישה אחת ברחה

המרדף אחר תרופת הפלא

הפרלמנט הגברי של חבורת האופנוענים

הצד האפל של אטלנטיק סיטי

בעלה הטריף אותה  

תגובות  0  אהבו 

כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
עוד בהחיים הטובים

מוזיאון אגם: המקום שבו האמנות ממשיכה לנוע

בלב ראשון לציון, במבנה אדריכלי עכשווי שנראה בעצמו כמו יצירת אמנות, פועל אחד ממוסדות התרבות הייחודיים...

לקריאת הכתבה
מאבק מוזיקלי ופוליטי: כך תתמודד יובל רפאל בחצי גמר האירוויזיון בבאזל

אוטוטו תעלה יובל רפאל על במת האירוויזיון בבאזל, שוויץ, כחלק מחצי הגמר השני של התחרות. רפאל בת ה-24 מרעננה,...

לקריאת הכתבה
סקס של מבוגרים בפריים טיים. למה לא, בעצם?

 

- "תגיד מתי שכבנו בפעם האחרונה?"

- "מה?"

- "הזדיינו, מתי זה היה? מה, במרס?"

את הדיאלוג הזה ניהלו ארנונה...

לקריאת הכתבה
מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה