גופה בשני חלקים

צילום: Frank Ockenfels, FX באדיבות יס 

בלונדון, זה ידוע, יש טלוויזיה מצוינת. אבל לא רק שם, וגם זה כבר ידוע. בשנים האחרונות מתגלות עוד ועוד סדרות מצוינות שמקורן בסקנדינביה. אחדות, כמו "הממשלה" המופתית, מאתגרות צופים שאינם דוברי דנית (כל העולם בערך מחוץ לדנמרק) בקריאת תרגום ובמעקב אחר השפה הכה זרה לאוזנינו. אחרות, כמו "The Killing" הנהדרת, זכו לגרסה אמריקנית, מה שמאפשר לעקוב אחריהן ביתר קלות. המצטרפת האחרונה לקבוצה היא הסדרה "הגשר", שבמקורה הסקנדינבי עטור ההצלחה והשבחים היא קופרודוקציה שוודית-דנית, שראשיתה במקרה רצח המחבר בין בלשית שוודית לבלש דני, כיוון שהגופה מתגלית על הגשר המחבר בין מלמו שבשוודיה לקופנהגן שבדנמרק.

בגרסה האמריקנית מתגלה הגופה על "גשר האמריקות", המחבר בין אל-פאסו טקסס, לבין סואידד-חוארז במחוז צ'יוואוואה, מקסיקו. כמו במקור הסקנדינבי, גם בגרסה האמריקנית (שאחת מצמד מפתחיה היא מרידית' סטייהם, יוצרת הסדרה "פשע מן העבר" ותסריטאית "הומלנד", הגרסה האמריקנית ל"חטופים" הישראלית) הגופה שמתגלה מונחת בדיוק על קו האמצע של הגשר, גבול שתי המדינות, חציה מעברו האחד וחציה מעברו האחר.

והחצאים - איך לומר בעדינות - לא ממש מחוברים, וגם לא ממש שייכים לאותה גברת. חלקה האחד, כך מתברר, שייך לשופטת טקסנית, חלקה האחר לנערה שנחטפה ונרצחה כשנה וחצי קודם לכן במקסיקו. מהצד האמריקני מתנפלת על הפרשה בפנאטיות מקצועית הבלשית סוניה קרוז. מצדו המקסיקני של הגבול נרתם למאמץ, באי חשק מסוים, הבלש מרקו רואיז.

עוד בפרק הפתיחה מפציעות דמויות נוספות שגם אם הקשר המיידי שלהן לפרשה אינו ברור, ברור שהוא יתגלה: אשת חוואי עשיר שלוקה בלבו בצד המקסיקני של הגבול בדיוק בליל גילוי הגופה ומת בבית חולים באל-פאסו בהמשך הלילה (להלן האלמנה העשירה); עיתונאי ב"אל-פאסו טיימס" שפעם הייתה לו קריירה מזהירה שהוא דרדר במו ידיו, ועכשיו מישהו השתמש במכוניתו כדי להשליך את הגופה על הגשר; הבוס של סוניה במשטרת אל-פאסו, שהוא בערך היחיד שמבין אותה באמת ומגן עליה; סטיב, זאב בודד שמבריח את הגבול ובכלל פועל - לפחות בפרק הראשון - באזור הדמדומים של החוק, וכן הלאה דמויות וטיפוסים.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

כמו "The Killing", גם "הגשר" היא סדרה שבה התעלומה ופתרונה הם עניין לעונה שלמה (13 פרקים; מובטחת כבר עונה שנייה), לא סיפור של פרק שנסגר ב-40-50 דקות. זה הסיפור המרכזי, שסביבו נטוות עלילות המשנה השונות המשתלבות-משיקות, וכמובן - נבנים סיפורי הגיבורים המרכזיים ומערכת יחסיהם.

סוניה קרוס היא עוד שוטרת וורקוהולית שאין לה חיים מחוץ לעבודה וגם בעבודה לא ממש אוהבים אותה, והרמזים שהיא מין אוטיסטית-אספרגרית שואגים מכל עבר בפרק הראשון. רואיז, לעומתה, הוא איש משפחה, נשוי ואב לילדים (אחד מהם מתבגר) שזה עתה עבר גם ניתוח לחיתוך צינור הזרע כדי לסגור את הבאסטה, ולכן קשה לו לנוע ובעיקר - לשבת. ההבדלים בין האיש החביב ונוח המזג (הוא לבבי לכול, מפנים למשל מיד את שמה של פקידת הקבלה בתחנת המשטרה האמריקנית) לבלונדינית הקרה נטולת כישורי האנוש (היא מחליפה חולצה באמצע חדר התחנה, כי מבחינתה אין בזה שום דבר מיני, היא לובשת מתחת רק גוזיה אפורה על תקן גופיית בנים) כה מוקצנים וברורים, שברור לגמרי כי עד שיגיע הסוף הם יתקרבו ויסתדרו היטב.

מצפייה בפרק הראשון ניכר שזו סדרה מושקעת ומוקפדת, שמבטיחה אקשן וקצב. ולמרות זאת, ולמרות האופי החריג של התעלומה, משהו בה היה חסר ייחוד למרות הליטוש. בעיני ניכרו ההבדלים בינה לבין "The Killing", שפרק הפתיחה שלה היה אחר ומצמרר בהשוואה לסדרות מתח-דרמה טובות אחרות. אבל גם אם "הגשר" היא מלכתחילה יותר פלקטית ושטחית, היא עדיין עושה רושם של סדרת מתח יעילה ומהנה, שעל כן שווה צפייה.

"הגשר", סדרת מתח-דרמה, ערוץ יס Oh בלוויין, ימי ה', מ-5.12, 22:50. סדרה אמריקנית של רשת FX, מבוססת על סדרה סקנדינבית באותו שם. מפתחי הגרסה האמריקנית: מרידית' סטייהאם, אלווד ריד. משתתפים: דיאן קרוגר, דמיאן ביצ'יר, אנבת' ג'יש, טד לוין ואחרים. 13 פרקים בעונה הראשונה