גיל הזהב: חוק מניעת אלימות במשפחה

המודעות הציבורית הגדלה והולכת להגן על נפגעים בתוך המשפחה הביאה לחקיקת החוק למניעת אלימות במשפחה ב-1991. עד אז היו רוב הנפגעים מוצאים מקלט אצל בני משפחה, או במעונות, ואילו הפוגע היה נשאר בבית. בהליך משפטי להוצאתו של הפוגע מהבית היה הנפגע נזקק לעורך דין, וקדמו לו תלונות רבות במשטרה אשר לפעמים הביאו לתיק פלילי בבית המשפט ולפעמים לא. חידושו הגדול של החוק בכך שהוא מאפשר לנפגע בעצמו, או באמצעות בן משפחה, לפנות ישירות לבית משפט השלום, או בית משפט לענייני משפחה, בלי עזרת עורך דין או המשטרה, למלא טופס המצוי במזכירות בית המשפט, ופקידים במזכירות יסייעו לו במילויו. בו ביום יוכל הנפגע לקבל החלטת שופט בעניין הרחקת הפוגע מהבית. הבקשה מוגשת בליוויית תצהיר המאמת את הדברים הכתובים בבקשה ובכתב ערבות כדי להבטיח שלא תוגשנה בקשות סרק קנטרניות.
עוד על זכויות משפטיות בגיל המבוגר


זוגיות בגיל השלישי - ההשלכות המשפטיות



בעיות שפה ותרמיות ביטוחיות



התפטרות בשל מצב בריאתי לקוי



נכה במוסד אינו זכאי לגימלת נכה בביתו



תיקון צוואה כשהמנוח טעה בחישוב חלוקת רכושו



דין אלמנה ידועה בציבור כדין אלמנה שנישאה



קורבנות תאונות והקשר למחלות כרוניות קשות



מותו של קשיש אינו נחשב לאובדן חיים



ידועים בציבור: מבחינת מס זה כמו זוג נשוי



כשבית האבות מנצל מצוקת דיירת קשישה

בית המשפט מוסמך לתת צו הגנה הכולל: 1. הרחקת הפוגע מהבית 2. הרחקתו מתחום מרחק מסויים מהבית 3. איסור הטרדת בן המשפחה הנפגע בכל דרך ובכל מקום (כולל בטלפון) 4. איסור לשאת או להחזיק נשק. 5. איסור לפעול בכל דרך המונעת או מקשה על שימוש בנכס שבו נמצא הנפגע, אפילו אם המורחק הוא הבעלים החוקי של אותו נכס (הכוונה להפסקת תשלומי קבע בגין השימוש, כמו חשמל, מים, שכר דירה). 6. מתן ערובה כספית להבטחת שלומו ובטחונו של בן המשפחה הנפגע. 7. אם מדובר באלכוהוליסט או נרקומן ? רשאי בית המשפט להורות לו להתחייב לעבור טיפול גמילה (בתנאי שפקיד סעד בדק ומצא שהוא מתאים לעבור טיפול ושיש מצידו נכונות להיכנס לטיפול כזה).
מי מוסמך להגיש בקשה לצו הגנה
כאמור, מעלתו הגדולה של החוק היא בכך שהנפגע יכול, בעצמו או על ידי בן משפחה, לפנות לבית המשפט ולקבל בו ביום החלטת שופט, בעוד שלפני חקיקת החוק עבר זמן יקר עד שהנפגע קיבל את עזרת המשטרה, או עורך דין, לייצגו במשפט. ואולם, כשמדובר בקשישים, יש לזכור שהם נרתעים מהגשת תלונה, או בקשה לבית המשפט נגד קרוביהם, משום הרגשת תלות, חוסר אונים ופחד מפני הקרוב הפוגע. לכן מאפשר החוק גם לבן משפחה להגיש את הבקשה לצו הגנה עבורו. מי שעוד מוסמך להגיש בקשה הוא פקיד סעד לחוק הנוער (אם מדובר בילד שנפגע על ידי קרוב משפחתו), או תובע משטרתי תוך כדי בקשה להארכת מעצרו של הפוגע. פקיד סעד המטפל בקשישים אינו מוסמך על פי החוק כפי שהוא קיים היום להגיש בקשה לצו הגנה במקום הקשיש.
סוגי האלימות שבית המשפט ייתן הגנה בגינם
1. אם פגע בבן משפחתו פגיעה פיזית או נפשית על ידי תקיפה, עבירת מין, כליאה, או התעללות. 2. התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח שהוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו, או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין. 3. הפוגע התנהג באופן שאינו מאפשר לבן המשפחה הנפגע ניהול סביר ותקין של חייו. ניתן צו הגנה, והפוגע הפר את הצו - תעצור המשטרה את הפוגע, והוא יועמד לדין. המחוקק מרחיב מאוד את הגדרת בני המשפחה שעליהם ומפניהם מגונן המחוקק על הנפגע, ואלה כוללים: בן, בת, בן זוג, בת זוג, הורה, סב, סבתא, אח, אחות, גיס, גיסה, דוד, דודה, אחיין, אחיינית, או מי שאחראי לצרכי מחייתו, בריאותו או שלומו של חסר הישע. בית המשפט מוסמך לתת את הצו במעמד צד אחד, ואם ניתן צו כזה - על השופט לקבוע דיון במעמד שני הצדדים בתוך שבוע ימים. מסירת הצו לפוגע והזמנתו לדיון ייעשו על ידי בית המשפט.
תוקפו של צו ההגנה
בית המשפט מוסמך להרחיק את הפוגע ולתת את יתר ההגנות המנויות לעיל לתקופה של עד 3 חודשים, ואחר כך להאריך את תוקפו של הצו מפעם לפעם עד לתקופה כוללת של שנה אחת. חוק זה בא "לכבות שריפות" ? לאפשר לנפגע להרחיק מעליו את הפוגע באופן מיידי ? אך הוא לא בא לפתור את הבעיות במשפחה לעומקן. אם יש צורך להרחיק בן משפחה לתקופה יותר ארוכה ? יש לנקוט בהליך של צו מניעה.
חובת היידוע
ב-30.12.2001 פורסם תיקון לחוק המחייב אנשים שבמסגרת עיסוקם או תפקידם היה להם יסוד סביר להניח שזה מקרוב נעברה עבירה באדם המטופל על ידם ? בידי בן-זוגו, או בן-זוגו לשעבר ? ליידע את המטופל על כך שבאפשרותו לפנות לקבלת עזרה לתחנת המשטרה, למחלקה לשירותים חברתיים, או למרכזי טיפול למניעת אלימות במשפחה. על המטפל לצייד את המטופל בכתובות ובמספרי טלפון של המקומות האמורים הקרובים למקום מגוריו של המטופל. המחוקק מפרט על מי חלה חובת היידוע: רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג קליני, עוסק במקצוע פרה-רפואי, עורך דין, איש דת או טוען רבני. סוגי העבירות בהן מדובר: פציעה, חבלה חמורה, תקיפה, עבירות מין, כליאה והתעמרות כבעל סמכות.



לכתבה על חוק הגנה על חסרי ישע -
לחצו


להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:


דע את זכויותיך בגיל השלישי



זכויות ושירותים לאוכלוסיה המבוגרת



זכויות משפטיות לאוכלוסיה המבוגרת



יעוץ לקשיש - ביטוח לאומי



יעוץ משפטי כללי