גלי צה"ל מגישים: אפליה גילנית
ירון דקל, מפקד גלי צה"ל, בן 53, כלומר גם במילואים איננו חייב לשרת. הוא מבוגר, אבל מסלק ללא הרף כל מבוגר ששיערו מלבין, תחת הכותרת: המיקרופון לצעירים. מדוע? הנה אלי ישראלי, איש רדיו ותיק ומוכשר שרכש במרוצת השנים אוהדים רבים מקרב המאזינים, התבשר לדאבון ליבו כי תכנית הספורט הקרובה שאותה יגיש תהיה האחרונה.
הוא פוטר ללא כל סיבה נראית לעין, אלא מחמת גילו. אלי ישראלי בן 67, משדר 42 שנה בגל"צ. הוא חד וחריף ומהיר לשון. מדוע עליו לפרוש? קולו רענן ואמירותיו מהדהדות מקצה עולם הספורט ועד קצהו. באחרונה זומן ללשכתו של מפקד גל"צ ונמסר לו כי הוא מפוטר.
כותב שורות אלה נאלץ אף הוא להיפרד מגל"צ מחמת גילו.
אם התופעה המחליאה הזו תתפשט ותלך שוב לא נראה בתקשורת הישראלית, בטלוויזיה, ברדיו או בעיתון כסופי שיער (אלא אם יצבעו אותו).
מדוע קולם של מיליוני מבוגרים במדינה לא נשמע?
ומה עם כל המבוגרים שרוצים שידברו אליהם בכלי התקשורת בשפתם? צילום אילוסטרציה: Shutterstock
בארצות לא נחשלות כמו ארצות הברית, בכלי התקשורת מכהנים כוכבי-על שזה מכבר חצו את גבולות השבעים ואף השמונים. מה רע בכך? בישראל חיים כיום כמיליון איש מבוגרים בגילאים הללו. האם רק צעירים שדיבורם חטוף ומהיר, והביטויים "כאילו" ו"כזה" ועוד מיני הברות מקומיות שזורים בדיבורם, חודרים יותר לליבם ולאוזנם של מבוגרים?
האם העובדה כי רמתם השכלית וכושרם הרוחני של מבוגרים עולים בהתמדה אין בה כדי לשכנע את המעסיקים כי ראוי לשמר אותם וליהנות משפע כישוריהם? מדוע קולם של מיליון המבוגרים במדינה לא נשמע ברמה? מדוע שלא ידברו אליהם בשפתם? מה היתרון בצחקוקים ובקולות מהירים וקופצניים של זאטוטים צעירים, שכישרונם כנראה רב אך שפתם אינה מובנת דיה למבוגרים רבים?
העברית של פעם, שהיתה גדושה בביטויים עבריים תנ"כיים רבי משמעות, הפכה זה מכבר לשפה אחרת, ממוסמסת של המסמסים. אבל עדיין גדל כאן בארצנו דור של מאזינים, צופים וקוראים, המבקשים להתרפק על עושרה של השפה, וטרם הסתגלו לרדידות ולשטחיות של השפה חדשה המסומסת. אנא, דברו אליהם בעברית. ראוי כי אלי ישראלי ישוב לשורות גל"צ, ואם לא עכשיו הרי המפקד אמור לסיים בקרוב את שירותו, ואולי ראוי כי ישראלי יחליף אותו בתפקיד. הלוואי.
גם את איילת זורר פיטרו בגלל הגיל
פניות לגדעון רייכר - [email protected]
מדי שנה מושיטים את זרועותיהם מאות אלפי קשישים ומתחסנים כנגד מחלת השפעת, וחיוך של נחת עולה על שפתיהם. הם...
אנחנו נוהגים לשאת את ראשינו בגאווה וקובעים ביהירות: אנחנו עם סגולה, אין כמונו בסביבה. האמנם? ואולי הגיע...
ראש הממשלה בנימין נתניהו חוזר ומצהיר: כל עוד הפלשתינאים לא יכירו במדינת ישראל, לא ננהל איתם משא ומתן...
על אלי ישראלי אומר בשיא הנימוס כי כמוני ורבים כמותי עוברים לתחנה אחרת כאשר רק נשמע קולו על גלי האתר.
האיש בעל הכתבה מעלי גם הוא ידוע כבעל לשון צינית, מתנשאת ולעגנית לגבי אנשים שטורחים להתקשר לרדיו ולהעיז לאמר לו שאין דעתם כדעתו, כאשר האפשרות להשתיק אותם באמצעות ניתוק שמורה רק לו. גם ההתנצלויות שלו (ז'וז'ו אבוטבול) נשמעות לעגניות וציניות - אולי לרדיו של שנות השבעים זה התאים אבל כיום בעידן המרשתת והפייסבוק אנשים ממהרים להתלונן ולקבול ובאיזה מקום משפיע הדבר על הרצון להעסיקם.