חזרה לניו אייג'

דברים שלמדתי מסבי, מהאטמה גנדי

ארון גנדי, נכדו של המנהיג הרוחני ההודי המפורסם מגיע לארץ, להרצאה על התמודדות עם כעס ופתרון סכסוכים בדרך של שלום. ויש לו גם דעה על המצב במזרח התיכון שלנו. ראיון
מאת חני יודל 27/03/19
דברים שלמדתי מסבי, מהאטמה גנדי
'זוכר את חוש ההומור של סבא ואת היכולת שלו לטפל בכולם'. ארון גנדי, צילום: יח'צ

 

 

 

אנחנו נוטים להתעצבן פעמים רבות על עובדי ציבור (ובואו נודה על האמת, די בצדק). הפקידים בביטוח לאומי או במשרדי ממשלה אחרים לא מרגישים לנו כמתאמצים במיוחד לעזור לנו, למרות שלרוב אלה חוקי המדינה שמגבילים אותם. בחמישי הקרוב יוענקו פרסים ל"עובדות ועובדי ציבור מנצחי בירוקרטיה", במטרה לתמרץ את אלה שכן יוצאים מגבולות התפקיד למען הציבור, במסגרת כנס העשור ל"קו של אורלי וגיא", הפועל לסייע לאזרחים בנבכי הבירוקרטיה באמצעות ליווי צמוד, מיצוי זכויות והלוואות ללא ריבית (פרטים נוספים על הכנס ניתן למצוא בעמוד הפייסבוק של אורלי וגיא). "לשמחתנו גם בנבכי הביורוקרטיה יש עובדי מדינה רבים, משרתי ציבור אמיתיים, שעושים מלאכת קודש וראויים להוקרה ולהערכה על פועלם", מסבירים אורלי וילנאי וגיא מרוז. "כעיתונאים חשוב לנו לא רק לבקר את הרע אלא גם לשבח ולהראות את הטוב. זאת מהות הפרס".

 

נראה שאין מתאים לאג'נדה הזו יותר מהציטוט המפורסם "היו השינוי שאתם רוצים לראות בעולם", ציטוט המיוחס למנהיג הרוחני ההודי מהאטמה גנדי. נכדו וממשיך דרכו, ארון גנדי, מגיע לראשונה לארץ ויהיה המרצה המרכזי בכנס, שיתקיים בתיאטרון "הבימה" בתל אביב. גנדי, 84, היה עיתונאי במשך יותר משלושים שנה ב"טיימס" ההודי וכתב גם עבור ה"וושינגטון פוסט". בימים אלה הוא משמש כנשיא המכון העולמי לחינוך על שם סבו מהאטמה גנדי, ונוסע ברחבי העולם להיפגש ולדבר עם מנהיגים, עם סטודנטים ותלמידי תיכון על חשיבות השלום ואי-האלימות.

 

 

"הכעס צריך להיות מתועל לטובת האנושות"

 

"היו דברים שלא הסכמתי איתו". ארון גנדי כילד עם סבו, מהאטמה גנדי. צילום: יח"צ

 

 

"היחסים שלי עם סבי לא היו בדיוק כמו יחסים אחרים של סבא ונכד, כי הייתי צריך לחלוק אותו עם מה שנראה לי באותה תקופה כמו כל העולם", מספר ארון גנדי בראיון מיוחד למוטק'ה. "למרות זאת הוא נתן לי תשומת לב אישית כי נשארתי באחריותו, והוא לקח על עצמו לעזור לי להתגבר על הקשיים שלי ברצינות רבה". וכמי שנולד וגדל בדרום אפריקה על רקע אפליה קשה, ארון גנדי יודע על אילו קשיים הוא מדבר. "סבלתי מדעות קדומות, מבחינה פיזית ונפשית, ולא ידעתי איך להתמודד איתן".

 

מה אתה זוכר מהילדות שלך לצד מהאטמה גנדי?

"אני זוכר את חוש ההומור שלו ואת היכולת שלו לטפל בכולם. גם לילדים הוא התייחס באותו כבוד ואותה תשומת לב שהתייחס למבוגרים. הוא מעולם לא גרם לאנשים להרגיש שהם מבזבזים את זמנו, אבל הוא גם היה קשוח וממושמע מאוד וציפה מאחרים שינהגו כמותו. עצה מפורסמת שלו לכולם הייתה 'אנחנו לא נהנים מהמותרות של הרג הזמן'".

 

גנדי חי כיום בניו יורק, אב לשניים, סב לארבעה נכדים ולחמישה נינים. אך התקופה שבה חי באשראם המפורסם של סבו, אליו שלחו אותו הוריו כשהיה רק בן 12 כדי שיתחנך לפי הפילוסופיה שדוגלת בהתנגדות לאלימות, זכורה לו היטב. במשך שנתיים חי ארון גנדי תחת כנפי סבו ולמד להכיר אותו ואת ההגות שלו מקרוב - עד שחזר לחיות עם משפחתו בדרום אפריקה, זמן לא רב לפני שסבו האהוב נרצח בידי מתנקש. את שיעורי החיים יוצאי הדופן שלמד מסבו גיבש לספר בשם "מתנת הכעס", שהפך לרב מכר ותורגם לעשרות שפות, גם לעברית.

 

מה הדבר הכי חשוב שלמדת מסבך?

"אני חושב שהשיעור החשוב ביותר היה הבנה של כעס, ולמידה איך לנתב את האנרגיה לפעילות בונה. כעס אחראי כיום על יותר מ -80% מהאלימות שהמין האנושי צורך, אבל אנחנו מתעלמים מהרגש העוצמתי הזה. אנחנו מתביישים בו, לא רוצים לדבר עליו ולא ללמד את ילדינו לנהל את הכעס שלהם. התוצאה היא שאנחנו מתעללים בכעס שגורם לאלימות. סבי אמר שכעס הוא כמו חשמל שימושי ורב עוצמה כשנעשה בו שימוש אינטליגנטי, אבל קטלני והרסני כשמתעללים בו. לכן הכעס צריך להיות מתועל בכבוד לטובת האנושות ולא להרוס את האנושות".

 

 

"השלום הוא לא היעדר לחימה, אלא אהבה וכבוד"

 

 

עצה מפורסמת שלו הייתה "אנחנו לא נהנים מהמותרות של הרג הזמן". מהאטמה גנדי (במרכז), צילום: יח"צ

 

 

היו דברים שלא הסכמת איתו עליהם?

"כן, הכעס היה מועיל מאוד כשהייתי צריך להתמודד עם רצח אבי ועינויי סבי בבתי הכלא בדרום אפריקה על ידי משטר האפרטהייד. זה גם נתן לי תובנה על מערכת הצדק שלנו, שמבוססת על נקמה ועונש במקום רפורמציה ושיקום. וכמו שסבא היה אומר: 'עין תחת עין רק תעשה את העולם עיוור'".

 

וכמי שמרצה בעולם על חשיבות השלום, יש לו גם דעה על המצב במזרח התיכון שלנו. "מנהיגי ישראל ופלסטין לא יעשו שום דבר, כי מבחינתם כוח הוא החשוב ביותר. אם הם יכולים להישאר בשלטון על ידי גרימת פחד במוחם של אנשים הם יעשו זאת", הוא אומר. "אנחנו רואים דוגמאות של מחרחרי פחד בכל מדינה. אנחנו, האזרחים, ויתרנו על אחריותנו לפוליטיקאים וכמו עדר כבשים אנחנו עוקבים אחר הרועה, רק כדי לגלות שהרועה הוביל אותנו לבית השחיטה במקום למרעה ירוק יותר. התרחיש הזה מתרחש בכל מדינה בעולם".

 

אז מה לדעתך הפתרון?

"מה שבאמת צריך לקרות בישראל ובפלסטין הוא שהאנשים ייקחו על עצמם את האחריות לבניית שלום על ידי כך שיצאו וידברו בכבוד, בחופשיות ובניסיון להבין זה את זה. הגורל הביא את הישראלים והפלסטינים לחיות יחד כשכנים. אני מדגיש את הצורך 'לבנות' שלום כי שלום אמיתי מושג רק כשאנחנו מסוגלים לייצר הרמוניה בחברה. השלום הוא לא היעדר לחימה, אלא נוכחות של אהבה וכבוד. המזרח התיכון לא שונה מכל מדינה אחרת הסבוכה באלימות. אנחנו מוציאים סכומי כסף עצומים על בניית מכונת הריגה ענקית כדי להגן על עצמנו מפני 'אנשים אחרים', ומתעלמים מהעובדה שאויבנו האמיתיים הם חמדנות ואנוכיות. אנחנו שוכחים שאף מדינה, גם העשירה והחזקה ביותר, לא תשרוד אם העולם יתפורר. הדרך היחידה להבטיח יציבות וביטחון היא להסתכל ולהבין מה טוב עבור העולם, ולא מה טוב רק עבורנו".

 

 

אל תפחדו להיות לבד

 [#middleBanner] 

תוכל לתת לנו כמה טיפים להתמודדות עם כעס, דיכאון ובדידות כפי שבאים לידי ביטוי בספר שלך? "כמה עצות על כעס, בדידות ודיכאון ידרשו ממני לכתוב שלושה ספרים. כל אחד מהם הוא נושא בפני עצמו ובכל זאת הם מחוברים. לפעמים החיים מחייבים אותנו לחיות בבדידות, ועלינו ללמוד לאמץ אותה. אם אנחנו לא יכולים לחיות עם עצמנו, איך נוכל לחיות עם זרים? אנחנו כל כך מפחדים מבדידות, שברגע שאנחנו מוצאים את עצמנו לבד אנחנו מתרוצצים למצוא חברה. דיכאון הוא תוצאה של החסרונות שלנו - אנחנו לא יכולים לסבול להיות לבד כמעט כאילו אנחנו מפחדים מעצמנו. אז כדי להתמודד עם דיכאון וגם עם בדידות אנחנו צריכים למצוא את האני הפנימי שלנו, ללמוד להעריך את עצמנו ולעשות תמיד ניסיונות לשפר את עצמנו.

 

"לא לימדו אותנו להתבונן פנימה, כך שאנחנו חיים מיום ליום ועושים את אותם הדברים ולעתים קרובות הם הופכים להיות חסרי משמעות. זה כמעט כאילו אין לנו שום מטרה בחיים מעבר למטרה של להרוויח כסף. אנחנו מודדים הצלחה בקנה מידה חומרי ולא שמים לב לצרכינו הפנימיים האחרים, ובמיוחד לשאלת משמעות חיינו לחברה שלנו, לחברים, למשפחה ולעצמנו. אינדיבידואליזם הוא מיתוס. כולנו מחוברים זה בזה, קשורים זה לזה ותלויים זה בזה".

 

 

אל תכעסו: המדריך להתמודדות עם כעס

הסוד לאריכות ימים: לא להפסיק ללמוד  תחשבו חיובי: טריק פשוט שישנה לכם את היום

הכל על דיכאון בגיל מבוגר

8 דרכים טבעיות לשיפור מצב הרוח

בבריטניה מונתה שרה לענייני בדידות. ואצלנו?

יוזמה: עזרה לקשישים בודדים

 

0  תגובות 0 אהבו


קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עוד בניו אייג'

תיקון שבועות: לחשב מסלול מחדש
תיקון שבועות הוא המנהג המרכזי אצל יהודיים דתיים בחג השבועות. מדובר במנהג עתיק שבמסגרתו לומדים תורה...
לקריאת הכתבה
ניקיון הנפש: מהי יציאת מצרים האישית שלכם?
האביב כבר כאן, מביא איתו רוח של התחדשות, מזג אוויר פראי, אלרגיות ומבצעים על חומרי ניקוי לפסח. אנחנו כל כך...
לקריאת הכתבה
שוטפים כלים? אתם אנשים שמחים יותר
"אני לא כל כך נהנה ליצור בעזרת המחשב, זה לא מרגיש כאילו עשיתי משהו בעצמי" אומר סטנלי דונווד, הגרפיקאי...
לקריאת הכתבה
למעלה
חזרה