דום לב בקהילה - למנוע את הטרגדיה הבאה

מוות פתאומי בשל דום לב גובה כ-1,000 קורבנות ליום ברחבי ארה"ב, וכ-30 חולים ליום בארץ (נפש אחת בשעה). רובם של אירועים אלו מתרחשים מחוץ לבית החולים; בביתם של הקורבנות או במקומות ציבוריים. למרות שבחלק לא מבוטל ישנם עדים להתמוטטות החולה, תהליך החייאה מבוצע רק במיעוט המקרים, טרם הגעת הצוות הרפואי למקום. ההישרדות לאחר דום לב הינה פחותה מ-5% וללא שינוי משמעותי בעשורים האחרונים. פרפור חדרים (פ"ח ventricular fibrillation) הינו הפרעת הקצב השכיחה ביותר הגורמת לדום לב והפסקת הפרפור (דפיברילציה, defibrillation) היא הטיפול היחיד המסוגל להפוך פ"ח לקצב סינוס. הסיכוי להצלחתה עומד ביחס הפוך לזמן מההתמוטטות ועד הטיפול. הפסקת פרפור היתה עד-כה פעולה המצריכה ידע בקריאת תרשימי א.ק.ג וכן מיומנות וניסיון בהפעלת מפסיקי הפרפור. פיתוחו של מפסיק פרפור חיצוני אוטומטי למחצה מהווה לכן מהפכה ביכולת הטיפול בדום לב. [u]עוד כתבות על טיפול בבעיות לב[/u]
[u]
למה לי לקחת ללב
[/u]

[u]
צעדים פשוטים לשמירה על הלב
[/u]

[u]
התעמלות מתונה - מצעירה את כלי הדם
[/u]

[u]
התקף לב או שבץ עלול לחזור בתוך שנה מהארוע
[/u]

[u]
כולסטרול "טוב" גבוה מפחית הסיכון להתקף לב
[/u]

[u]
מיץ חמוציות תורם לבריאות הלב
[/u]

[u]
ביטוח בריאות ראשון מסוגו לחולי לב
[/u]

[u]
בדיקת דם תוכל לנבא מחלת לב עתידית
[/u]
מפסיק פרפור חיצוניים (AED) הינו מפסיק פרפור הכולל בתוכו הן אלגוריתם לזיהוי קצב הלב והן יכולת מתן שוק חשמלי. לאחר זיהוי הקצב מייעץ המכשיר למפעילו באם לבצע הפסקת פרפור וכיצד. המכשיר מיועד לכן לטיפול במקרים של דום לב אשר רובם נגרמים על-ידי הפרעות קצב חדריות מהירות, כלומר פ"ח או מאוץ חדרים (VT-Ventricualr tachycardia). קיים מיגוון מכשירים, אך כולם מתאפיינים בגודל קטן, משקל קל והפעלה פשוטה; המפעיל מחבר לחזה המטופל את שתי אלקטרודות ה-AED רחבות השטח ומפעיל את המכשיר. ה-AED מזהה את קצב הלב וכאשר הוא מזהה את אחת משתי הפרעות הקצב הנ"ל, מייעץ למפעילו לתת שוק חשמלי (הפסקת פרפור). מתן השוק נעשה על-ידי לחיצת כפתור נוספת. ההוראות למפעיל ניתנות בחלק מהמכשירים בעל פה, בחלקם בעזרת הוראות טקסט על מסך ובחלקם בשני האופנים גם יחד. היתרון הגדול של מכשיר זה טמון בכך שמפעילו לא נדרש להיות איש רפואה. תוך מספר שעות ניתן להכשיר אדם שאינו מצוותי רפואה בשימוש יעיל במכשיר. שיעור ההחייאות המוצלחות הינו 90% באם הפסקת הפרפור מבוצעת בתוך דקה מרגע ההתמוטטות. שיעור זה יורד בכ-10% לכל דקת איחור עד כדי 5%-2% להפסקת פרפור אשר נעשתה מעל 12 דקות מתחילת האירוע. משום-כך קיימת חשיבות רבה ליכולת לבצע הפסקת פרפור על-ידי עוברי אורח ובמקומות ציבוריים.


ניסיון שנאסף בעולם במחקרים שונים בהם נבדק השימוש ב-AED הדגים שיעורי הישרדות של 26% עד 53% שהם גבוהים בהרבה ממוצע ההישרדות של 5% ללא שימוש ב-AED. השימוש ב-AED בטוח עם שיעור נמוך של דיווחים (פחות מ-0.1%) על מתן מוטעה של מכת חשמל במצבים שבהם לא היה פרפור חדרים. מדינות רבות בעולם המערבי חוקקו חוקים להכנסת ה-AED למקום ציבוריים ומיישמות אותם. לדוגמא, כל העובר בנמלי תעופה גדולים בארה"ב יבחין במכשירים אלו כל כ-100 מטר. בארץ המכשירים נכנסים לשימוש בעזרת יוזמות מקומיות/רפואיות ליישובים קיבוצים, חברות תעופה, מפעלים ועמותות שונות שלא על סמך קריטריונים אחידים. מעבר למכשירים המצויים ברוב נידות מד"א שאינן ניידות טיפול נמרץ, קיימים בארץ כיום מעל 400 מכשירים חצי אוטומטיים. עקב חשיבות המכשיר, יעילותו, חשיבות השימוש הנכון וניצול המשאבים הלאומיים, יש צורך ביצירת קריטריונים ברמה הלאומית להמלצה על הכנסת AED. קריטריונים כאלו אכן נבנו על-ידי המועצה הלאומית למחלות לב של משרד הבריאות ועימם המלצות להכנסה ותעדוף של AED. למרות היעדר חקיקה בנושא, קיימות הוראות משרד הבריאות בנושא AED אשר מסדירות את הכנסת הטכנולוגיה בארץ. יש ליזום חקיקה שתחייב הכנסת המכשיר למקום ציבוריים לפי המלצות שהוגשו על-ידי המועצה הלאומית למחלות לב למשרד הבריאות. העלות הכוללת של הכנסת מכשירים אלו לשימוש ציבורי אינה גבוה והתניית רישוי מקומות ציבוריים בנוכחות AED תביא למהפך בשימוש במכשירים אלו. יש לכלול בחקיקה גם הכשרה לצורך הפעלת המכשיר. הכשרת אנשים שאינם עובדי בריאות נמשכת כ-4 שעות ודורשת רענון שנתי של כ-4-2 שעות תרגול. לסיכום, מפסיקי פרפור חיצוניים אוטומטיים למחצה מהווים נדבך חשוב בהצלת חיים על-ידי טיפול בדום לב. הנושא הוגדר בארץ בהיבט משרד הבריאות והמוסדות הכפופים לו, אולם לא קיבל תוקף חקיקה, ועקב-כך לא תוקצב. משום-כך איננו רואים מכשירי AED בקהילה דוגמת שדות התעופה, קניונים ואף לא בחדרי הכושר, כנהוג בארה"ב ואירופה.