מוטקה > החיים הטובים > תרבות ובידור > דור הולך ונעלם - בתי עסק "של פעם" בחיפה

דור הולך ונעלם - בתי עסק "של פעם" בחיפה

רגע לפני שאנשי המקצוע והעסקים הזעירים בחיפה ייעלמו לנצח, שלף צלם העיתונות מקס ילינסון את עדשתו והחל במסע תיעוד שכונס בספרו "חיפה 2007" (הוצאת טרקלין - גוונים) המאגד את בתי העסק של חיפה, אלו של ישראל הישנה והטובה, טרום עידן הקניונים.

מערכת מוטק'ה 26/09/08

רפאל טולידנו הוא חייט "לגברים ולגברות". מאיר רוסנק מוכר כובעי בורסלינו, "הידועים בעולם". על כרטיס הביקור של א. בראון מופיע "שען מדופלם וצורף". מזה 35 שנה שהוא יושב בחנותו שבחיפה וסביבו מאות שעונים, כל אחד מהם מורה על שעה אחרת. בלי מזגן, בלי שום צורך בקו טלפון. הוא לא ממהר לשום מקום. הצצה אל תוך בתי העסק שלהם מגלה שישראל של פעם הולכת ומתפוגגת. שאון העיר והטכנולוגיה ממשיכים במירוצם הבלתי מתפשר ובדרך גובים קרבנות. רגע לפני שאנשי המקצוע והעסקים הזעירים ייעלמו לנצח, שלף צלם העיתונות מקס ילינסון את עדשתו והחל במסע תיעוד. המסע, שראשיתו בחנות קטנה ומטריפה של יעקב כהן שהגיע מסוריה בשנת 1935, ומוכר חומרי ניקוי ומוצרי פרפומריה, הסתיים וכונס בספר. "חיפה 2007" של מקס ילינסון (הוצאת טרקלין - גוונים) מאגד את בתי העסק של חיפה, אלו של ישראל הישנה והטובה, טרום עידן הקניונים. באופן מפתיע הרומן עם המצולמים החל דווקא עם מצלמה דיגיטלית אך ילינסון הבין שהפערים בין המצולמים לדיגיטציה גדולים מדי, שב אל ביתו והוציא את המצלמה המכנית ממקום מסתורה. "מיד הבנתי שתמונות צבע זה לא. רק שחור - לבן", אומר ילינסון. "צילמתי את כולם בזווית צילום ישרה ופשוטה. את התמונות הדפסתי בשחור - לבן בתל אביב, כי בחיפה לא נשאר מקום שיעשה את זה".

[u]
הזמן עצר מלכת
[/u] לא רק חנויות צילום הולכות ואוזלות מן העולם. ילינסון בדק מקרוב את נושא העסקים הוותיקים בתל אביב, ומצא כי תופעה של ריבוי עסקים דומים לאלו שצילם קיימת רק בעיר הפועלים, חיפה. "העסקים האלה הם בבחינת חמצן לנשימה עבור בעליהם ולאו דווקא מקור פרנסה. כשמתבוננים בתמונות, נדמה שהזמן עצר מלכת", הוא אומר. "הרגשתי שאם אני לא אעשה את זה עכשיו, אאבד את זה. הפרויקט מאוד דומה לצילום עיתונאי: ברגע שאתה לא מגיע בזמן למקום, כבר אין מה לצלם. קרה שצילמתי קשיש וקבעתי איתו פגישה לעוד שבועיים. כאשר הגעתי, מצאתי מודעת אבל. הבנתי שאני חייב לסיים את הפרויקט שלי ומהר". [u]
לא רוצה לשנות את העולם
[/u] על רקע עידן המסרונים, הדואר האלקטרוני והטלפונים שלא מפסיקים לטרטר, ניתן למצוא בספר חשבוניות עם פונטים של מכונת כתיבה וכרטיסי ביקור עם מספרים בני ארבע ספרות. המצולמת הצעירה ביותר היא חנה פרוכטר ילידת 1915 שעלתה ארצה מפולין ומוכרת "רהיטים קלים". "אמנם בתי העסק האלו עדיין פתוחים, אך הם נוף הולך ונעלם וכבר לא ניתן למצוא דבר דומה להם בשום מקום חוץ מאשר בישראל. הצלם קרטייה בראסון טען תמיד כי הוא לא רוצה להוכיח או להדגיש דבר. לטענתו, חפצים ואנשים מדברים בעד עצמם. כך גם אני בספרי: אני לא רוצה לשכנע אף אחד ולא רוצה לשנות את העולם, אבל מבט אחד בספר חושף את הזיקנה הזו, ודרכה גם את עולמנו הדורסני". (nrg)