דו"ח בנק ישראל: התאוששות וצמיחה

נגיד בנק ישראל סטנלי פישר העביר היום לממשלה את דוח בנק ישראל לשנת 2009. פישר כותב לממשלה כי "המשק צלח טוב יחסית את המשבר הכלכלי העולמי. בהשוואה למרבית המדינות המפותחות, הפגיעה בכלכלת ישראל הייתה מתונה. לאחר התכווצות של הפעילות הכלכלית בסוף 2008 ובתחילת 2009 החל המשק להתאושש ברבע השני. לפגיעה הפחותה בישראל תרמו המצב הכלכלי האיתן של המשק ערב המשבר, מערכת פיננסית שמרנית, ובפרט מערכת בנקאית שמרנית ומפוקחת בקפדנות ומדיניות כלכלית מוצלחת". על פי בנק ישראל, התוצר גדל ב-2009 ב-0.7 אחוז - תוצאת ירידה של 1.5 אחוזים במחצית הראשונה וצמיחה של 3.3 אחוזים בשנייה. שיעור האבטלה האמיר ל- 7.9 אחוזים באמצע השנה, וירד ל- 7.3 אחוזים בסופה. הייצוא והייבוא התכווצו בשיעור חד, בדומה לירידה בסחר העולמי. שיפור בתנאי הסחר הביא לגידול העודף בחשבון השוטף ולצמצום הפגיעה של המשבר העולמי בהכנסה הלאומית ובביקושים המקומיים. הצריכה הפרטית התאוששה במהירות, ובסוף 2009 רמתה הייתה גבוהה מזו שלפני המשבר, בניגוד להתפתחותה במדינות מפותחות רבות. המערכת הפיננסית המקומית נפגעה במידה מוגבלת, מתונה יותר מאשר במדינות המפותחות, ויציבותם של הבנקים נשמרה. המדיניות המוניטרית הייתה מרחיבה מאוד: בנק ישראל הוריד את הריבית לשפל חסר תקדים, ובנוסף רכש אג"ח ממשלתיות במטרה להוריד את הריביות לטווחים ארוכים יותר. רכישות מטבע החוץ, שהוחל בהן במארס 2008 במטרה להגדיל את היתרות, על רקע הייסוף בשער החליפין של השקל, הוגדלו מאוד במחצית השנייה של 2008 וב-2009; זאת במטרה למנוע ייסוף משמעותי בשער החליפין - גורם המכביד על הייצוא ועלול להביא להתפתחות דפלציה. באוגוסט הופסקו הרכישות היומיומיות, ומאז הבנק התערב במסחר רק לעתים, כדי למנוע סטייה של שער החליפין מהכוחות הבסיסיים. במחצית השנייה של השנה, עם שינוי המגמה בפעילות הכלכלית, הועלתה ריבית בנק ישראל בהדרגה.


שיעור האינפלציה במשך השנה היה 3.9 אחוזים, גבוה מיעד האינפלציה ומשיעור האינפלציה במדינות המפותחות. הסיבות העיקריות לחריגה מיעד האינפלציה הן התייקרות גבוהה של רכיב הדיור במדד המחירים ועליות זמניות של המסים העקיפים ומחיר המים. שנת 2009 סימנה את תחילת היציאה מהמשבר העולמי. אם לא יהיה זעזוע נוסף בכלכלה העולמית, היא צפויה להמשיך ולצמוח בשנים הקרובות. תוואי הצמיחה והסיכונים הכרוכים בו תלויים במידה ניכרת בהשפעותיה של המדיניות שננקטה בתקופת המשבר על הפעילות הכלכלית בטווח הארוך יותר - השפעות שעדיין אינן ידועות במלואן - וכן בתוואי החזרה למדיניות התואמת סביבה לא-משברית ובלימוד ויישום של לקחי המשבר. יחס החוב לתוצר בישראל עלה בתקופת המשבר, אך רמתו כבר אינה גבוהה יחסית למדינות מפותחות אחרות. עם זאת, הפחתה של יחס החוב לתוצר לרמה נמוכה יותר תשפר את החוסן של המשק הישראלי, תגביר את יכולתו לעמוד במשברים עתידיים תוך שמירה על יציבותו ותקטין את נטל תשלומי הריבית על החוב. בתחילת 2010 התקבל בממשלה כלל חדש, הקובע תקרת הוצאות הנגזרת משיעור הצמיחה ארוך הטווח ומההתקדמות בהפחתת משקל החוב בתוצר, תוך שמירה על יעדי הגירעון. ואולם, ללא צמיחה מהירה מזו שאפיינה את העשורים האחרונים יהיה ניתן לעמוד ביעדי הגירעון רק על ידי צמצום הגדלתן של ההוצאות ביחס לכלל החדש שנקבע, או על ידי הפחתה מתונה יותר של המסים ביחס לתוואי ההפחתה שהוכרז עליו. העלאת שיעור הגידול של ההוצאה הציבורית תוך בחינה והתאמה של סדרי העדיפויות יסייעו לטפל בנושאים החשובים לצמיחת המשק ולהתמודדות עם האתגרים בתחום החברתי. חשוב במיוחד לטפל במערכת החינוך, לנוכח ההישגים הנמוכים של התלמידים בישראל בהשוואה בינלאומית. ההוצאה הציבורית לתלמיד בישראל נמוכה אף היא בהשוואה כזאת, וכן ראוי לשפר את הקצאת המשאבים הקיימים במערכת. גם מערכת ההשכלה הגבוהה, לפי הדירוגים הבינלאומיים, מידרדרת. הכלכלה הישראלית כיום מבוססת על הון אנושי, וכדי לשמר ולחזק את היתרון היחסי של ישראל חשוב להפוך את המגמות הנוכחיות בהישגי החינוך.
עוד על כסף וכלכלה:

הבורסה בשיא: מה לעשות?

על בועות פיננסיות ואוצרות טבע

מחירי הנדל"ן: האם מדובר בבועה?

הצעת חוק: פנסיה חובה לעצמאים