דו"ח המבקר:המדינה צריכה להילחם בהשמנת יתר

ב-30 השנים האחרונות נחשבת הההשמנה בעולם למחלה כרונית שממדיה הולכים וגדלים והיא מסכנת חיים, מגבירה את הסיכון למחלות לב, סכרת וסרטן. כמו כן עלותה הכספית עצומה ועל פי הערכת משרד הבריאות עלות הטיפול הישירה והעקיפה בהשמנה ובמחלות הנלוות אליה מגיע עד לכעשרה מילארד שקלים בשנה. על פי נתוני משרד הבריאות, יותר מ-62% מהמבוגרים וכ-19% מבני הנוער בישראל סובלים מהבעיה. ואולם, מבקר המדינה מצא כי למרות ממדי הבעיה וחומרתה, הפעילות למניעת ההשמנה בארץ של משרד בריאות, קופות החולים, משרד החינוך, צה"ל והמשטרה - מועטה ביותר, אינה שיטתית ומקיפה וכל גוף פועל לפי שיקוליו. המבקר קבע כי "על משרד הבריאות, האחראי על בריאות הציבור, לפעול בשיטתיות וביסודיות להסדרת הפעולות למניעת השמנה ולפיקוח ולבקרה עליהן, עליו להגדיר את האחריות והסמכות של הגופים העוסקים בפעולות אלה ולחייבם לדווח לו על היקפן כדי שיהיה ניתן להעריך את תרומתן למאבק בהשמנה... ראוי שצמצום ומניעת ההשמנה יהיה יעד לאומי ושתיקבע מדיניות לאומית שתמש בסיס לתוכנית מקיפה למאבק בהשמנה וליצור כלים משפטיים והסברתיים..."
יש להכין תוכנית לאומית
בהשוואה לחלק ממדינות המערב "בישראל אין פעילות סדורה ושיטתית למניעת השמנה, כל גוף במדינה פועל לפי שיקוליו, והדבר פוגע ביעילות המאבק בהשמנה. חובתה של המדינה לדאוג לבריאות תושביה ונוכח חומרתה של תופעת ההשמנה בארץ יש להכין תוכנית לאומית שייקבעו בה יעדים ודרכים למימושה". המבקר מצא כי למשרד הבריאות אין נתונים מספקים על היקף הבעיה וזאת מאחר וקופות החולים אינן נוהגות לעשות בדיקה של מסת הגוף (מדד המשקלל משקל הגוף והגובה) לכלל המבוגרים המבוטחים בהן, אלא רק לחולים כרונים. כך לא ניתן לנסות ולאתר בקרב חברי הקופות אזרחי המדינה את אלה שבגלל השמנה עלולים ללקות במחלות לב וכלי דם, וסכרת. כמו כן משרד הבריאות לא קבע שחובה לנטר את נתוני הגדילה של התלמידים בבתי הספר ובדיקות אלה לא נעשות בילדים גם בקופות החולים. המבקר גילה עוד כי לפני כשנתיים, באוגוסט 2006, הוגש להנהלת משרד הבריאות לפי בקשתה דו"ח "כוח המשימה למניעה וטיפול בעודף משקל והשמנת יתר". בדו"ח נקבע כי בעייית ההשמנה לא קיבלה עד אז בארץ את תשומת הלב הראויה ונתפסה יותר כבעיה קוסמטית ופחות כבריאותית וראוי שהמדינה "תפעל בהקדם למניעת וצמצום ממדיה".



הכיתוב על אריזות המזון מטעה
בדו"ח הובאה שורה ארוכה של המלצות בתחומי מדיניות, חקיקה, חינוך תקשורת ותעשיה, והומלץ כי על משרד ראש הממשלה, בהנחיית משרד הבריאות, ליזום פיתוח תוכנית רב תחומית למניעת השמנה בכל שכבות האוכלוסיה ולהקצות לכך תקציבים מיוחדים. אולם המבקר קובע כי עד לנובמבר 2007 בעת סיכום הביקורת, הנהלת משרד הבריאות לא העלתה את הנושא לדיון במשרד ראש הממשלה, ובנוסף המשרד לא הקים מערך למעקב ובקרה על מצב הבריאות בתחום זה, לא נאספו נתונים על התופעה, והמשרד אף לא פנה לגופים שמפעילים תוכניות מניעה שונות (כמו קופות חולים, צה"ל רשויות מקומיות שונות, בתי ספר ועוד) כדי לספק לו מידע על ביצוע התוכניות. לפי דו"ח המבקר, פירוט מדויק וברור על אריזות מוצרי המזון המשווקים בישראל של מרכיבי המוצרים שול ערכיהם התזונתיים עשוי לתרום בהקטנת ממדי הההשמנה בכך שהוא יסייע לצרכן לזהות מזון בעל ערך תזונתי גבוה ולקבל החלטות מושכלות בדבר המזון שהוא קונה. אולם, המבקר גילה כי בהתאם לתקנות בריאות הציבור הכיתוב על חלק ממוצרי המזון בישראל מטעה. למשל, משמעות הכיתוב "ללא תוספת סוכר" על אריזת מזון היא לאו דווקא שהמוצר אינו מכיל סוכר וייתכן אף שהמוצר מכיל סוכר ואף בכמות גדולה. כך גם כיתוב כמו "נטול סוכר" או "מופחת שומן" עלול להטעות, שכן מוצרים נטולי או מופחתי חומר מסוים המזיק לבריאות עלולים להצטייר כמוצרים דיאטטיים ובריאים שאפשר לצרוך מהם ללא הגבלה, גם אם הם מכילים חומר אחר שצריכתו עלולה לגרום להשמנה ואף להזיק.
עוד כתבות על השמנה בגיל המבוגר


התרופות המשמינות ביותר



טיפול כרוני בהשמנת-יתר חולנית



כדורי סידן לנשים מונעים עלייה במשקל



תרופה לירידה במשקל מפחיתה הסיכון למחלות לב



סידן וויטמין D מאטים הההשמנה אחרי גיל המעבר



חוקרים: ההשמנה מדבקת



סובלים מעודף משקל? אתם מועדים לסרטן המעי



היקף המותניים מהווה מדד לסיכון להתקף לב



השמנת-יתר מעלה הסיכון למות ביותר מ-50%


יש צורך במדריך לצרכנים
לדוגמה, מוצר ללא סוכר עשוי להכיל כמות גדולה של שומן וייתכן גם שמוצר הוא מופחת קלוריות, אך מכיל כמות גדולה של נתרן (מלח). המבקר המליץ כי "ראוי שמשרד הבריאות ייזום תיקון לתקנות הסימון התזונתי שיחייב את יצרני המזון לספק לצרכנים מידע המסביר את המסרים התזונתיים. כמו כן על המשרד ליידע את הציבור בדבר מוצרי מזון מופחתי שומן, מלח וסוכר, כדי לעודד אותו לבחור במוצרים אלה." עוד ממליץ המבקר כי ראוי שמשרד הבריאות יוציא מפעם לפעם, בשיתוף חברות המזון, מדריך לצרכנים שייסע להם להבין את הכיתוב שעל תוויות המזון, כפי שנעשה בספרד במסגרת התוכנית האסטרטגית של המדינה למניעת השמנה. המבקר ממליץ על עוד שורה של שינויים חיוניים בסימון מרכיבי המזון (כולל פירוט סוגי השומנים במזון ופירוט הכמויות במנות מזון כמו כף, כפית, כוס וכו' ולא רק במידות כמו 100 גרם). כמו כן ממליץ המבקר כי בדומה לחלק ממדינות המערב, כולל ארה"ב, יש לקבוע בחוק את התנאים המאפשרים לרשום על אריזות מזון מסרים בריאותיים וזאת כדי למנוע הטעייה של הציבור, למנוע סיכון בצריכה של מוצרים, ולהגביר תזונה נבונה אשר תורמת לצמצום מימדי ההשמנה. (רן רזניק-הארץ)