חזרה לחדשות היום

דו"ח ועדת החקירה בנושא סיוע לניצולי שואה

בהמשך לפניותיהם של גולשים רבים - פורטל מוטק'ה מפרסם את תמצית דו"ח ועדת החקירה הממלכתית, בראשות השופטת דליה דורנר, שמונתה לבדוק את נושא הסיוע לניצולי השואה
מאת מערכת מוטק'ה 11/07/08
דו"ח ועדת החקירה בנושא סיוע לניצולי שואה
ועדת החקירה התבקשה לבדוק כיצד נהגה המדינה בניצולי השואה לאורך השנים (אחת הדוגמאות לעוולות, לדעת הוועדה, הינה הסכם השילומים, על פי דו"ח מבקר המדינה: הסכם השילומים ? ויתור של המדינה בשם הניצולים ללא הסכמתם על זכותם לתבוע פיצויים אישיים מגרמניה. לכאורה ניתנה להם הזכות לפנות למדינת ישראל. (דו"ח מבקר המדינה אוגוסט 2007 ? "ליקויים חמורים בטיפול בניצולי השואה"). הוועדה החליטה כי עבודתה תתמקד בנושאים הבאים: 1. מהן הזכויות המגיעות על פי דין לניצולי השואה, תושבי ישראל. 2. האם ובאיזה מידה קיימה המדינה את חובתה המשפטית כלפי ניצולי השואה וכתוצאה מכך מהוא מצבם של הניצולים כיום. 3. כיצד, אם בכלל, יצליח החוק החדש לשנות את מצב הדברים הקיים. להלן הנושאים המופיעים בדו"ח לפי סדר הופעתם (חלק מהנושאים מופיע כשאחריו, מיד המלצות הוועדה):
1. הפיצויים המגיעים לניצולים - זכות הקניין:
ניצולי שואה ישראלים, לא זכו בתגמולים זהים לתגמולים, שהוענקו לניצולי שואה במצב דומה, שגרמניה הכירה בחובתה לפצותם. סכומי הפיצויים, ששילמה מדינת ישראל, לניצולי השואה היו נמוכים בהרבה, מסכומי התגמולים החודשיים (הרנטות) המקבילים שגרמניה, שילמה לניצולי שואה אחרים, שנקבע להם שיעור נכות זהה. (זכותם של אלו שקופחו נקראת בשפת הוועדה ? זכות הקניין).
2. המלצת הוועדה לתיקון הפגיעה בקניינם של חברי הקבוצה המקופחת:
א. על המדינה לפעול לצמצום הפגיעה, רחבת ההיקף, בזכות הקניין של ניצולי השואה, שדרכם להגיש תביעה, לפי חוק הפיצויים הפדראלי הגרמני, נחסמה. ב. על המדינה להבטיח, כי החל מ- 1.1.08 עד יום אחרון, לא יפחת שווי התגמול החודשי הישראלי, לכל זכאי לפי חוק נכי רדיפות הנאצים ? מ- 75% משווי הרנטה הגרמנית החודשית, שמשולמת לניצולי השואה. ג. הוועדה ממליצה, שהמדינה תפעל להסדרת מנגנון עקבי פשוט להבטחת שמירתו הקבועה של היחס בין התגמול הישראלי לרנטה הגרמנית.
3. ניצולים יוצאי בולגריה:
המדינה דחתה את תביעות הניצולים יוצאי בולגריה, כשרבים מהם כיום מרגישים מקופחים ומופלים לרעה. על המדינה לשלם את התגמולים המגיעים לניצולים יוצאי בולגריה מיום הגשת תביעותיהם המקוריות.
4. השימוש שהמדינה עושה בכספי ועידת התביעות:
(ועידת התביעות - גוף המייצג את העם היהודי בתביעות נגד גרמניה לפיצויים אישיים ומעניק סיוע בהשבת רכושם של ניצולי שואה ? כל זאת על פי הגדרת הועדה עצמה). קיים ליקוי באופן שבו מדינת ישראל מתנהלת מול ועידת התביעות. המדינה מעודדת את ועידת התביעות לסייע למוסדות ציבור שונים בישראל, גם כאשר ברור שמרבית הנהנים מפעילותם של המוסדות הללו אינם ניצולי שואה. על המדינה לפעול לכך שהמשאבים יופנו לשיפור מצבם של ניצולי השואה בלבד. בנוסף, לא ראוי שהמדינה תשתמש בכספים אלו למטרות שאינן סיוע ישיר לניצולים.
5. הלשכה לשיקום נכים
א. התנהלות מכבידה של הלשכה והתמשכות התהליכים: שיטת בירור התביעה שמגיש הניצול מכבידה מאוד וגורמת להתארכות ההליכים על פני שנים. המלצת הוועדה: הליך בירור תביעת הניצול חייב להיות מהיר ויעיל ככל האפשר. ב. מיצוי זכויות: בהיעדר מידע, הניצולים לא ממצים את זכויותיהם. יש להקים בלשכה מחלקה שתפקידה ייזום קשר עם ניצולים ומעקב אחר מימוש זכויותיהם. ג. שיעור הנכות: השפעת השואה על תחלואת הניצולים (במיוחד פיזית) ושיעור הנכות נקבעים על ידי הרופאים בשרירות ובחוסר מקצועיות. המלצת הועדה: יש להפקיד החלטות המצריכות ידע רפואי בידי ועדות רפואיות, שחבריהן לא יהיו מועסקים בידי הלשכה לשיקום נכים, שיקבלו הדרכות והשתלמויות מיוחדות. חברי הוועדה ייבחרו לאחר בחינות מיומנויות יחסי האנוש שלהם והתאמה לתפקידם.
6. תמיכה בניצולים על ידי מתן שירותים:
(כיום ניתנים שירותים לניצולים בתחום הנפשי והחברתי על ידי "עמך" ובתחום הפיזי על ידי "הקרן לרווחה"). את מערך השירותים יש לתמוך בהבטחת מיצוי הזכויות על ידי הניצולים. הוועדה ממליצה על מודל שפותח במיוחד במהלך דיוני הוועדה ? מודל שכולל הקמת מרכז מידע. יש להטיל את הבטחת מיצוי הזכויות על גוף ממשלתי ? הלשכה לשיקום נכים.
7. מערך שירותים תומך לניצולי השואה:
מדינת ישראל לא הצליחה ליצור איזון הולם בין צורכי הניצולים לזכויותיהם. מיצוי שונה של זכויות, רמה נמוכה של מבחני זכאות, הרחבות שנויות במחלוקת של אוכלוסיות רלוונטיות וחוסר אחידות בסיוע לפי מעגלי סבל, נזקקות ונכות. הדו"ח מציע מודל שירותים והטבות המשלים את הפיצוי הכספי לניצולים בהקשר של זכאויות, זכויות והטבות.
רציונל למתן מערך שירותים תומך:
א. מיצוי שירות מול צורך ? השירותים והקצבאות שמספקת המדינה לאנשים בגיל הזיקנה לא עונים על הצרכים של ניצולי השואה. ב. אופני ביצוע השירות ? שירותים שניתנים על ידי משרדים ממשלתיים מיצויים והיקפם חלקיים. בעייתיות ביכולת התקציבית של היזם, בסדרי העדיפויות שלו גורמים לכך שהשירותים אינם יציבים והיקפם משתנה ושהם אינם עונים על צורכי הזקנים בכלל ולא על צורכי הניצולים בפרט. ג. שירותים ממוקדי לקוחות ? מהמגזר השלישי בד"כ ? תלויים בתקציבי ממשלה וקרנות ולכן פעילותם הנה פונקציה של תקציב ולא של צורך. אין התאמה בין מספר הניצולים והצרכים שלהם לבין היקף התקציבים והפריסה שלהם בקרב אוכלוסיית היעד ולכן מיצוי השירותים והיקפם נפגע. ד. הנגשה פעילה ? ביזור בין גופים ובירוקרטיה מסורבלת. העדר נגישות של ניצולי השואה לשירותים המוצעים. ה. מיצוי והנגשת שירותים ייעודיים ? שירותי בריאות ייעודיים נמצאו כשהם חסמים בירוקרטיים לקבלת שירותים ? מבחני זכאות מרובים והכבדה באמצעות קריטריונים מיותרים. לדוגמא: טיפולי שיניים, מכשירי שמיעה, משקפי ראייה, תרופות, טיפול סיעודי בבית, פיזיותרפיה ועוד. עלותם של שירותים אלה גבוהה, הנגישות אליהם מלווה במכשולים בירוקראטיים ומכשולים הנובעים מקשיי ניידות. (שירותים אלה ניתנים כיום על ידי עמותת קרן הרווחה ועל ידי הלשכה לשיקום נכים במשרד האוצר). ו. עדכון ומיפוי צרכים בריאותיים ותפקודיים משתנים: במהלך השנים מצבם הבריאותי והתפקודי של ניצולי שואה מתדרדר. הניצולים לא מודעים לזכותם לתבוע הכרה בהחמרה במצבם, וגם כאשר מודעים לכך ? התהליך קשה עבורם ולכן אינם מממשים את זכותם. ז. התאמת הסדרי מגורים בעקבות צרכים משתנים ? מצב כלכלי ירוד ומצב בריאותי משתנה גורמים למצוקה שמתבטאת במימון עלות הדיור, במיקום הדיור (בית או הוסטל), מגבלות נגישות לשירותים עקב מגורים בבניין ללא מעלית. הניצולים מתקשים לעמוד בעלות צורכי המגורים החדשים שלהם. מתוך ככל הניצולים ? קבוצת הסיכון הגבוה ביותר הנה ניצולים קשישים ועריריים, אלמנים, אלמנות, נכים ונפגעי נפש. ח. שירותי חירום למצבים אקוטיים דחופים ? הקהילה לא מספקת מענים מיידיים. ט. יוזמות מקומיות מול מערך כוללני מתוכנן ? פעילויות חברתיות שמיועדות להפיג בדידות מקורן ביוזמות מקומיות, ממוקמות בד"כ בערים הגדולות ואילו בפריפריה לא ניתן מענה לצרכים אלה. י. שירותים מבוססי ידע ? ניתנים בד"כ בידי ארגוני מגזר שלישי ופרטי, כוח עבודה המשלב אנשי מקצוע בדרגה גבוהה. פעילותם בהתאם לאפשרי ולא בהתאם לנדרש. יא. שירותים משלימים ? השלמת שירותים שהמדינה לא מספקת (טיפולי שיניים, משקפיים) ? חסמים בירוקטיים, "כל הקודם זוכה". תמיכה בשירותים כגון מחלקות גריאטריות ? בעייתיות כי אין קשר בין נזקקות הניצול לתמיכה.
8. המלצות למערך השירותים:

? איזון בין זכויות וצרכים. מוצע להקים מרכז ארצי למימוש זכויות.
? להרכיב רשימה של ניצולים ולהדגיש מיקומם ופיזורם הגיאוגרפי, לערוך סקר בנוגע לצרכי השירות. ? עיקרון המיידיות ? בגלל גילם ומצב הניצולים. דה-בירוקרטיזציה, צמצום מבחני הוכחה ככל האפשר ומתן זכאויות אוטומטיות לפי קריטריונים ידועים והשתתפות עצמית לפי יכולת הניצול (שיטת השוברים). ? הזדקנות בבית הניצול יחד עם בניית מערך תומך מתמשך. מתן שעות סיוע (טיפול, סיעוד ועזרה ביתית). מוצע מתן נקודה נוספת, לניצול שואה, במבחן תלות ולספק אוטומטית לאדם מעל גיל 80 , 6 שעות סיוע שבועיות, ללא מבחן תלות ולבצע מבחן תלות אם יש החמרה.
? פנייה פעילה אל הלקוחות, הניצול במרכז, שקיפות ויידוע לגבי זכויותיו.

? מבנה ארגוני של אינטגרציה של השירותים הקיימים. מוצע להשאיר את לשכת השיקום במיקומה העכשווי, להחליף את צוות ההפעלה ולהכניס תכנים חדשים ומדיניות שירות לתוכה. וועדת ההיגוי שהוצעה תפקח על פעילות הלשכה והצוותים הניידים האזורים יוציאו את מדיניותה המחודשת לפועל.
? יש להגביר נפח פעילות של שירותים תומכים וטיפוליים בתחום הנפש והרחבת הפעילות החברתית תוך הכשרת קאדר של אנשי מקצוע ומתנדבים נוספים. ? החלטות מקצועיות (רפואיות, זכאויות, השמה למוסדות) לא יוכלו להתקבל על פי שיקול דעת של אדם יחיד. יש להשתמש בפנל רב-מקצועי ובין-מקצועי.
? על הקרן לרווחה לאמץ את המודל ולהשתלב במערך השירותים המוצע על ידי הועדה כדי להימנע מכפילויות ולאפשר פיתוח שירותים חדשים.

אימוץ מודל מערך השירותים ? מסתכם ב-441 מיליון ? לשנה.




סיכום ההמלצות והמסקנות:
1. ועדת החקירה הממלכתית בדקה את הסיוע שנותנת הממשלה לניצולי השואה. הוועדה קבעה בדו"ח כי על הממשלה להעלות באופן ניכר את התגמולים שהיא מעבירה לכ- 43 אלף ניצולי שואה ולהשוותם ל- 75% מהקצבה שמשלמת ממשלת גרמניה לניצולים. קצבה זאת אינה אחידה והיא תלויה באחוזי הנכות של הניצול, כמה זמן שהה במחנה ריכוז וכו'. 2. הוועדה קבעה שלמדינת ישראל היתה חובה מוסרית ומשפטית לדאוג לניצולים שלא יכלו לתבוע ישירות את גרמניה, בעקבות הסכם השילומים, שנחתם עם גרמניה ב-1952 והתחמקה מאחריותה עשרות שנים. 3. לפי חישובי הוועדה, השווי הריאלי של הכסף והסחורות שקיבלה ישראל בהסכם השילומים הוא כיום 61.5 מיליארד שקל, בעוד שבמשך השנים, זכו הניצולים לתגמולים ולטיפולים רפואיים רק בעלות של 38 מיליארד. הוועדה קובעת כי לכ- 43 אלף ניצולים שעלו לישראל אחרי 1953 ולכן נאסר עליהם לתבוע את גרמניה, לפי הסכם השילומים, נגרם נזק כספי מצטבר הנע בין 1.3 מיליון שקל ל-2.2 מיליון לניצול בודד, תלוי באחוזי הנכות שנפסקו לו. 4. הממשלה התעלמה מפסיקת בג"ץ, מלפני 12 שנה, שיש להשוות את התגמולים לקצבה של ממשלת גרמניה. עם זאת, הוועדה התחשבה באילוצים התקציביים של הממשלה ולכן קבעה שהניצולים יפוצו רטרואקטיבית רק מתחילת השנה הנוכחית וכן שיקבלו תגמולים בגובה של כ- 75% מהקצבה הגרמנית. המשמעות היא, שכ- 43 אלף ניצולים יקבלו בתקופה הקרובה תוספת של מאות שקלים לקצבה החודשית וכן מענק חד-פעמי של עד 3,900 שקל. 5. הוועדה מתחה ביקורת על פעילות הלשכה לשיקום נכים במשרד האוצר. הוועדה קבעה כי הלשכה מכבידה על הניצולים ומתייחסת אליהם לפעמים באופן "שרירותי". (
יש להחליף צוות הלשכה
).
אחרית דבר
חומר הראיות העלה כי ניצולי השואה השתתפו בבניין המדינה. המדינה, באמצעות ממשלותיה, קיפחה את הניצולים, אשר נותרו מאחור, בגלל הפגעים הפיזיים והנפשיים שגרמו להם רדיפות הנאצים. בהסכם השילומים, המדינה ויתרה בשמם על הפיצויים האישיים שמגיעים להם מגרמניה. המדינה התחייבה לפצות בעצמה את הניצולים אבל כאשר נדרשה לקיים התחייבות זו קפצה את ידה. במקביל נטלה מוועידת התביעות כספים ועשתה בם שימוש לצורך מימון מוסדות ממלכתיים המשרתים את כלל הציבור. דרך התנהלות המדינה כלפי הניצולים ? אלה ששרדו ? גישה של העדפת טובת הכלל ולא טובת הניצולים. גישה זו היתה מוטעית ולא ראויה. ההמלצות מתחשבות באילוצי תקציב. ניתן משקל כבד לחובתה המוסרית של המדינה כלפי שרידי השואה.
סיכום ההמלצות ? 3 נושאים:

1. הפיצויים המגיעים לניצולים
? כל הניצולים הנכים כולם זכאים על פי הדין לתגמולים שייגזרו מן הרנטה הגרמנית, אם לא יהיו שווים לה. הוועדה הגיעה למסקנה כי יש לחייב את המדינה בתשלום מעתה ואילך של 75% בלבד מן הרנטה המשולמת כיום ע"י גרמניה. ? התנהלות המדינה כלפי ניצולים יוצאי בולגריה ? עוול משפטי ומוסרי. הלשכה לשיקום נכים דחתה תביעות של ניצולים מבולגריה. לבסוף נפסק בבית המשפט שהתובעים זכאים לתגמולים, אולם המדינה סירבה לשלם. ? ניצולים שאינם מקבלים קצבה חודשית כלשהי ? חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (2008) מספק פתרון מקובל.
2. הלשכה לשיקום נכים
? הגיעה העת לשנות תפקודה של הלשכה ולהפכו לגוף נאמן בראש ובראשונה לניצולים. ? ראשית ? תפקיד ראשון של הלשכה ? להגיע אל הניצולים לדאוג למיצוי זכויותיהם. מומלץ להקים מרכז מידע שיפעל מתוך המסגרת המנהלית של השלכה לשיקום נכים ויפעל למיצוי הזכויות. ? שנית ? אם תתקבל התביעה של ניצול או לא, יש לשנות מתכונת שבה מתקבלות הכרעות בלשכה באשר לקיומו או אי-קיומו של קשר סיבתי בין הנכות לבין אירועי השואה. מומלץ להפקיד שאלה זו בידי וועדה רפואית ולא בידי אדם אחד. מומלץ שייבחרו רופאים שיבינו את רגישות העניין בו דנים.
3.שירותים לניצולים ? מודל שירותים (הקרן לרווחה).




להצעת משרד הגימלאים ליישום ומימוש דו"ח דורנר -
לחצו


להבעת דעתכם בפרלמנט של מוטק'ה -
לחצו



פורום ניצולי שואה

0  תגובות  אהבו

כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
עוד בחדשות היום

כל מה שצריך לדעת על רשלנות רפואית
בכל שנה מוגשות לבתי המשפט בישראל קצת פחות מ-2,000 תביעות בגין נזקים שנגרמו מרשלנות רפואית. לפי הנהלת בתי...
לקריאת הכתבה
חייבים כסף? כל הדרכים להחזיר את החוב
אף אחד לא אוהב שחייבים לו כסף או להיות בצד החייב, אבל כולנו ודאי לקחנו בשלב כלשהו בחיים הלוואה מהבנק דוגמת...
לקריאת הכתבה
חושדים שמרמים אתכם? כך תדעו
הכתבה מטעם חברת Checknet כולנו מכירים את סיפורי המרמה והונאה הנוגעים לכל תחומי החיים ומתפרסמים חדשות...
לקריאת הכתבה
למעלה
חזרה