דו"ח טרכטנברג והאוכלוסייה המבוגרת

ועדת טרכטנברג, שהגישה אתמול את המלצותיה לממשלה, הזכירה גם את צורכי הקשישים החיים בקהילה, והמליצה להקצות משאבים משמעותיים לעניין. עם זאת, למרבה הצער ההמלצה היא לתקצב את התחום רק החל משנת 2013, כאשר עיקר המשאבים יוקצו בתום תקופה של חמש שנים (כלומר, בשנים 2017-2018). דו"ח טרכטנברג קובע, כי "אוכלוסיית הקשישים בישראל (בני 65 ומעלה) צפויה לגדול מכ-10% מהאוכלוסייה (כ-743 אלף) בשנת 2010, לכ-12% (1,079 אלף) בשנת 2020 ולכ-14% (1,391 אלף) בשנת 2030. הגידול במספר הקשישים מחייב היערכות מוקדמת של השירותים החברתיים בכדי להעניק לקשישים אלו את הסיוע המרבי שיאפשר להם להמשיך לחיות את חייהם בקהילה באופן מיטבי. "המדיניות הממשלתית בשנים האחרונות לטיפול בקשישים מדגישה את החשיבות של שמירת הקשיש בסביבתו בקהילה עד כמה שניתן. הביטוי המרכזי לתפיסה זו הוא קצבת הסיעוד, המעניקה שעות סיעוד לקשיש המתקשה בביצוע פעולות יום יומיות ושנועדה לאפשר את המשך חייו בקהילה. עם זאת, האחריות והמחויבות על הטיפול בקשיש מוטלת על בני משפחתו, ותפקיד הממשלה הוא לספק לקשיש ולבני משפחתו כלים ושירותים תומכים בכדי לאפשר שמירה מרבית על אורח חייו, תוך הבנה כי לכל קשיש ובני משפחתו צרכים והעדפות שונות". טרכטנברג מציע הקצאה פרוגרסיבית יותר של המשאבים במסגרת קצבת הסעד שמעניקה המשלה, "באופן שיעניק תמיכה גדולה יותר לקשישים סיעודיים ברמות תלות גבוהות. בנוסף, ניתן לשפר את מבחני ההכנסה המבוצעים כחלק מהליך הזכאות לקצבה, במטרה להביא לכך שהקצבה תינתן באופן יותר רציף". טרכטנברג מציע גם לבחון מתן מענה במסגרות קהילתיות לקשישים סיעודיים באמצעות תגבור מערך הקהילות התומכות ומרכזי היום לקשישים והגדלת הזמינות שלהם לאוכלוסייה. בנוסף, בהמשך לתוכנית שהפעיל משרד הבריאות יחד עם קופות החולים בשנים 2010-2008 מוצע להמשיך לשפר את הקשר והתיאום בין הגופים ולצרף גם את המוסד לביטוח לאומי - וזאת על מנת לשפר את הטיפול שניתן לקשיש בקהילה, תוך הפנמת העלות הכוללת של הטיפול באוכלוסייה זו.
עוד על כסף וכלכלה:

דו"ח טרכטנברג: פחות ריכוזיות, יותר תחרות

חדש במוטק'ה: קהילת השכלה פיננסית

מה כדאי לזכור בימים של משבר

קבלת רנטה לא תפגע בזכאות לגמלת סיעוד

זהירות: הלוואות קלות

לקהילת השכלה פיננסית, להתפרנס בכבוד בפנסיה:

לחצו