דחק החגים: להתמודד עם הלחץ

הסדר והניקיון המסורתיים שלפני החג, הכנת ארוחת ליל הסדר הענקית, קניית מתנות בחנויות עמוסות ונסיעה בכבישים פקוקים המאפיינים את חג הפסח ואת השבועות שקודמים לו יכולים לדכדך ולייאש כל בר דעת. החגים, שנועדו במקור לשמח את הבריות, הם מקור לא אכזב ללחץ נפשי, לחרדות ואף לדיכאון של ממש. התופעה, ששמה בלע"ז Holidays Blues ונחקרה לא מעט בעולם (בארצות הברית בהתייחסות לחג ההודיה, לחג המולד ולליל השנה האזרחית החדשה), מביאה במקרים קיצוניים להתאבדויות ולאשפוזים פסיכיאטריים. לפעמים זה קורה דווקא אחרי החגים, בשל "אפקט הפרת ההבטחות". לפני החג יש אופוריה וציפייה שהחג יביא שינוי, התחלה חדשה, תקווה. כשהחג חולף וזה לא קורה, באה הנפילה. בישראל נחקר הנושא לראשונה על ידי הילית הירש-נסגי, במסגרת לימודי התואר השני בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית. 159 נחקרים, גברים ונשים יהודים, בני 18 ומעלה, הגרים במרכז הארץ, התבקשו לדרג את הרגשתם לגבי חיי היומיום, המשפחה, העבודה והתחושה הכללית לפני ואחרי החגים (כשמדובר בראש השנה, פסח, חנוכה ופורים). "מעניין היה לגלות", אומרת הירש-נסגי, "שבניגוד למצב בארצות הברית, ביחס למשפחה לא היו הבדלים בדחק שלפני החג לזה שאחריו. הסבר אפשרי לכך הוא שדפוס המפגשים המשפחתיים שונה אצלנו. שם המרחקים גדולים והמשפחה המורחבת מתראה לעתים רק בחגים. בפגישות הנדירות האלה צפים כל הקונפליקטים והקשיים במרוכז. בישראל נפגשים יותר ויש הזדמנות לאוורר את הבעיות ואת המתחים. זו כנראה הסיבה שהמפגש בחג לא הופך לכזה סיר לחץ". המלחיצים ביותר אצלנו הם כמובן שני המגה-חגים, ראש השנה ופסח. "אלה החגים עם רמת הדחק הגבוהה ביותר ביחס למשפחה. הם מצריכים הרבה הכנות, קניית מתנות, ארוחה משפחתית גדולה, הכנה נפשית למפגש עם המשפחה המורחבת וכד'". מבין המינים, מי שסובלות מרמת דחק גבוהה יותר הן הנשים, שנושאות, לרוב לבדן, בעול הקניות, הבישול, הניקיון והאירוח. "נשים סובלות לפני החגים ממצב נפשי ירוד יותר. גם אם נתחשב בנטייתן של נשים לדיכאון ולדחק נפשי באופן כללי יותר מגברים (ואולי כיוון שגברים פחות מדווחים), עדיין יש לנשים סיבות אובייקטיביות להילחץ לפני החגים. "נשים שהתראיינו למחקר סיפרו כמה הן שונאות את ההכנות לחג. זה נובע מכך שהמהפכה הפמיניסטית הוציאה אמנם את הנשים מהבית, אבל לא הביאה לשוויון בין המינים. נשים עדיין לוקחות על עצמן את הדאגה שכולם יהיו מרוצים ואת ההכנות הפיזיות".


מה שיעזור לכם לקחת את החגים בקלות, על פי המחקר, חוץ מנסיעה לחו"ל כמובן, הם קרובי המשפחה והחברים. "נמצא הבדל בין אנשים שיש להם רשת חברתית לכאלה שאין להם. ככל שמספר הקרובים והחברים גדול יותר ותדירות הפגישות איתם גבוהה יותר, רמת הדחק נמוכה יותר. קבוצת השווים מאפשרת לפרוק מתחים ולהיעזר ומשמשת כקבוצת תמיכה". ערך המשפחתיות בישראל, עובר, לדברי הירש-נסגי, כחוט השני בממצאי המחקר. "כמה שנוהגים לקטר על המשפחה, הישראלים הם מאוד משפחתיים, ולעתים קרובי המשפחה הם גם החברים הקרובים ביותר. משפחות שחוגגות את ראש השנה ופסח בהרכבן הגרעיני עלולות לחוש דחק, שכן אלה חגים שנהוג לחגוג בהרכב גדול". המסקנה המעשית של המחקר של הירש-נסגי היא שיש להקים קבוצות תמיכה שיתמקדו בנושא הספציפי הזה. "החג חושף את הבטן הרכה של המשפחה", מסכימה מיכל דיכטר, פסיכותרפיסטית קלינית ומטפלת משפחתית, זוגית ופרטנית. "בגלל המטלות הרבות באים לביטוי חזק יותר חלוקת תפקידים הלא הוגנת וחוסר ההדדיות. גם השהות הממושכת של המשפחה ביחד מעלה על פני השטח דברים חבויים. עולים קונפליקטים הקשורים לנאמנויות משפחתיות, והשאלה הנצחית אצל מי עושים את החג השנה. לפעמים מגיעים לשולחן החג אחרי תהליך של כעס, חוסר הבנה והאשמות הדדיות. יתכן שהקונפליקטים קיימים כל השנה, אבל החג מעלה ציפייה לפיוס, להרמוניה ולתחושת חגיגיות, וכגודל הציפייה - גודל האכזבה. "סיבה נוספת למריבות היא כמובן הכסף. כמה עולה האירוח, מה קונים, למי קונים, ושוב מתעוררים מתחים של נאמנויות, חשבונאות, מה הם הביאו לנו וכד'. גם קונפליקטים סביב מידת הדתיות שבה נחגג החג הם סיבה לדכדוך ולמועקה. משפחות שבאות מרקע שונה או ממוצא שונה עשויות לא להסכים על הדרך או על החומרה שבה מקיימים את מנהגי החג. "ובכלל, המפגש עם מעגל משפחתי רחב תמיד מעלה קונפליקטים סמויים או גלויים וחוסר הבנה של קודים. שולחן החג הוא גם מקום שבו משפחות עם דינמיקה בעייתית של ביקורת או סרקזם יכולות להתקשות. ביקורת על הבישול, עריכת השולחן ואפילו סדר הישיבה יכולה להעכיר את מצב הרוח". ההשפעה של כל אלה, לדברי דיכטר, על המצב הנפשי, תלויה רבות בעמדת האדם ביחס לחייו. "ככל שהוא פחות מאוזן עם חייו, כך החג יהפוך ל'אישו'. ככל שהוא חי בהרמוניה עם עצמו, זה ישפיע פחות. אחת התחושות החשובות לאדם היא תחושת השייכות. מי שלא מרגיש שייך או זכאי לשמוח ולחגוג כמו האחרים, יפתח זרות וניכור, לפעמים אפילו תחושת רדיפה". כדי להימנע מהדחק או להפחיתו, היא ממליצה לתאם עמדות וציפיות עם בני המשפחה, לחלק תפקידים, להסביר מה חשוב לך. "כדי לשפר את הרגשתם של אחרים, חשוב לזכור שכל אדם רוצה להרגיש שייך ומכובד, ולא לפרש בקשות של אחרים כמשהו אישי נגדנו".
עוד על יחסים ומשפחה:

לעבור את החגים בשמחה

בין אמא לסבתא: לעשות את זה נכון

יחסי חמות-כלה: אפשר גם אחרת

מחקר חדש: בדידות בגיל השלישי

המתכון לחיים בריאים: קשרים רגשיים

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

פורום פסיכולוגיה ומשפחה

פורום דיכאון וחרדה