דיור מוגן: גם הדיירים מחליטים

תנאי הכרחי לתחושת מסוגלות ועצמאות הוא היכולת לשלוט בחייך ולקחת החלטות. את זה הבינו לא מכבר בהנהלות בתי הדיור המוגן, והדיירים כיום לא נידונים לפסיביות של מי שכבר אינם יכולים לנהל את חייהם. הם שותפים בהחלטות, מביעים דעה, מותחים ביקורת, מציעים הצעות ואף תורמים לפעילויות השונות. בכל בית דיור מוגן המכבד את עצמו יש היום ועד דיירים, ולעתים אף ועדות משנה בנושאים שונים כמו תרבות, ספורט, בריאות ותזונה. כל אלה, לרבות עזרה הדדית ותמיכה במי שזקוק לכך, תורמים לתחושה של שיתוף, קהילתיות ועצמאות. בבית הדיור המוגן "אחוזת בית הכרם", למשל, קיים מערך של תמיכה חברתית שמספקים הדיירים לחבריהם. "אם מישהו נזקק לטיפול בבית חולים, יש לנו קבוצת מתנדבים שמלווה אותו", מספר פרופ' מיכאל דייויס, המתגורר בבית. "יש לנו פה גם ועדת בריאות, ועדת תרבות, ועדת תזונה שעוקבת אחרי התפריט וטיב המזון שמוגש בחדר האוכל. אפשר לומר שאנחנו מנהלים את הבית". כדי לקבוע מי יכהן בוועדות עורכים הדיירים בחירות חשאיות. "יש לנו כאן שופטים לשעבר, אנשי אקדמיה, שגרירים בדימוס, רואי חשבון", מספר דייויס. "אלה ללא ספק אנשים עם ניסיון ארגוני וניהולי. יו"ר ועד הבית, למשל, שימשה כאחות ראשית בהדסה". חברי הוועדות השונות בבית הם הכתובת לתלונות ולבקשות מהדיירים, המועברות להנהלה. ועדת הבריאות, למשל, שדייויס עצמו חבר בה כמי שעסק במשך שנים בבריאות הציבור, עוקבת אחר רמת שירותי הבריאות בבית, הקשר עם קופות החולים, אספקת התרופות לדיירים וכיו"ב. בבית פועלת גם ועדת ספורט, שמחליטה אילו חוגי ספורט יתקיימו ומי יהיו המדריכים. "יש לנו פה רמה גבוהה של פיקוח מצד הדיירים. אנשים רוצים להיות מעורבים, כי המעורבות נותנת תחושה של שליטה. אנחנו מהווים חברה תומכת לדיירים, וזה נותן תחושה טובה של קהילתיות ושיתוף". גם בבית הדיור המוגן "מעון הרופא" במוצא עילית יש לדיירים אוטונומיה לא מעטה. "תפישת העולם שלנו אומרת שהדיירים צריכים להיות שותפים בכל מה שניתן, כמובן במסגרת מגבלות התקציב וההיגיון", אומר מנהל הבית, ראובן דורון. "הדיירים שותפים בהחלטות וגם בהפעלת חוגים ומתן הרצאות, ויש בינינו שיתוף פעולה מצוין". בבית פועלים ועדת תזונה, ועדת תרבות וועד דיירים, המייצג את הדיירים בפני ההנהלה. "הוועד גובה מיסי ועד חודשיים שמשמשים לצורכי הדיירים, כולל עזרה למי מהם שנקלע למצב כלכלי קשה. ועדת תזונה יכולה להשפיע על התפריט, אם זה לא חורג ממסגרת התקציב או נוגד את התפישה המקצועית של הדיאטנית. הם הציעו למשל להכניס לחמים מחיטה מלאה ואורז מלא, לעבור לבישול דל שומן ודל סוכר, לשים דגש על שילוב של ירקות על פי צבעים בתפריט ולהכניס תפריט לצמחונים. "לוועדת התרבות יש זכות לגבש רעיונות עם רכזת התרבות ולהשפיע על פעילויות. להוסיף למשל הרצאות, לתגבר חוג מסוים או לצאת לטיול כזה או אחר. כל זה כמובן לפי התמהיל שאנחנו דוגלים בו מקצועית ונותן פתרונות לכלל האוכלוסייה על פי מצב התפקוד הפיזי והמנטלי".


בנוסף יש עידוד לשיתוף הדיירים בפעילויות באופן פעיל. "הספרייה, הקפיטריה וחנות הכלבו, למשל, מנוהלים על ידי הדיירים, וגם הפאב שיש לנו פה. את חוגי הפיסול מעביר דייר, יש קבוצות תמיכה לדיירים חדשים שמעבירה דיירת. יש לנו פה היסטוריון שנתן הרצאות על השואה, וגם בני המשפחות מעבירים חוגים בהתנדבות. חשוב לנו להתחשב ברצונות של הדיירים לאפשר להם להעיר הערות ולתת ביקורת, עד רמת התמונות על הקירות או הלבוש של הצוות". ורדית תדהר, מנהלת בית הדיור המוגן "דור טבעון", מספרת על ועדת תרבות, ועדת בריאות, ועד דיירים וועדת קליטה וחברה שפועלים בבית. "ועדת התרבות יושבת עם רכזת התרבות, וביחד הם מחליטים לגבי האירועים ותוכנם. יש לנו מדיניות של שיתוף פעולה עם הדיירים. כשיש להם רעיונות ובקשות לשינויים. אנחנו מעלים אותם, ובמידה שמוצאים לנכון, משנים. אם לא, מסבירים למה לא. "אם מדובר ברעיון של הזזת קיר, ברור שנפסול אותו על הסף והשיקולים הם הרבה פעמים תקציביים. בנושאי גינון, יש הרבה הצעות, כמו לעבור לצמחים חסכוניים במים, שקיבלנו. ביקשו שלדייר שמועבר לאשפוז יוצע ליווי של מישהו מהדיירים האחרים, וזה גם כן דבר שאין סיבה לסרב לו. ביקשו שהבריכה תהיה פתוחה אחר הצהריים יותר מיום אחד, ולמרות שזה עניין של תקציב, נענינו". עדינה בקנר, דיירת ב"דור טבעון", מציגה זווית מעט אחרת, ואומרת שהקביעה שהדיירים שותפים בהחלטות היא בבחינת היסחפות. "יש לנו כאן ועדת תרבות וועדת בריאות, אבל הדיירים לא יכולים להחליט, רק להמליץ. מי שמחליט, בסופו של דבר, זו ההנהלה. לצערנו לא תמיד ניתן להגיע איתה להסכמים ולפעמים אנחנו עולים על הבריקדות. יש גם ויכוחים וזה לא פשוט. לא הכול אנחנו רואים עין בעין עם הצוות, אבל אני מניחה שזה קורה בכל בית דיור מוגן". מפתיע לגלות שהאפשרות לשמש בעמדת כוח לא תמיד משמשת מקור משיכה לדיירים. רחל גושן, דיירת בבית הדיור המוגן "דור כרמל", קובלת על חוסר היענות להתנדב לוועד הדיירים, ומאידך על העברת ביקורת על פעילותו. "רוח ההתנדבות אמנם לא נעלמה", היא אומרת, "אבל זה נעשה רק במידת הנוחות ומבלי לפגוע באיכות החיים האישית. ומצד שני, יש טענות כלפי הוועד, למה עשו כך ולא אחרת וביקורת על השימוש בכספים. אולי העימותים האלה בלתי נמנעים. אחרי הכול, כל אחד בא מתרבות אחרת, עם היסטוריה משלו, עם מערכת יחסים משלו עם המשפחה, מצב כלכלי שונה וכמובן שיש גם בעיות בריאות". לדבריה, דווקא מערכת היחסים של ועד הדיירים עם ההנהלה, מצוינת. "בעיות נפתרות עם הרבה רצון טוב משני הצדדים. אנחנו יכולים לבקש מרצה מסוים והדלת של אחראית התרבות תמיד פתוחה לביקורת. במקהלה אפשר לבחור את השירים, אנחנו בוחרים את הטיולים ואת החוגים. ביקשנו שולחן ביליארד וקיבלנו, וגם לגבי האוכל יש לנו אפשרות להעיר. "לוועד יש מפגש חודשי קבוע עם ההנהלה ועם העובדת הסוציאלית כדי להביע את הרצונות ואת הבקשות, וחלק מהדברים מתבצעים. לפעמים הם אומרים שתקציבית זה לא אפשרי, אבל חשוב שיש אוזן קשבת".
עוד על דיור מוגן:

דיור מוגן: חשיבותו של הרצף הטיפולי

דיור מוגן: כן, לא ולמה

דיור מוגן: לפני שחותמים על הסכם

אהבה בבית הדיור המוגן: הכרנו כך

חממה אורגנית בבית האבות