דלקת מפרקים שגרונית: אבחון מוקדם הוא קריטי

התעוררתם בבוקר עם מפרקים נוקשים וכואבים? יתכן שזוהי דלקת מפרקים שגרונית (RA). בקמפיין הסברה על המחלה, שהושק השבוע במסיבת עיתונאים, על ידי האיגוד הישראלי לראומטולוגיה ועמותת עינבר לנפגעי מחלות ראומטיות, בעידודו של משרד הבריאות ובאדיבות חברת רוש, מבקשים ליידע אתכם, שעם הופעת התסמינים לא כדאי להסתפק בבדיקה אצל רופא משפחה או אורתופד ויש לדרוש הפנייה לראומטולוג. התקופה הראשונה לפריצת המחלה היא קריטית. אבחון מוקדם יכול לעצור את התקדמות המחלה וטיפול מתקדם, כמו תרופות ביולוגיות חדשניות, יכול למנוע נכות. לדברי הדוברים במסיבת העיתונאים, מחלות המפרקים סובלות מיחסי ציבור דלים, כיוון שאינן סופניות ורישומן אינו נראה לעין, לפחות לא בשלבים הראשונים. אבל דלקת מפרקים שגרונית, הנפוצה מבין כ-100 מחלות מפרקים, פוגעת ביותר מ-21 מיליון איש ברחבי העולם. המחלה, השכיחה בעיקר בקרב נשים (פי שלושה מאשר בקרב גברים) ומאובחנת בגיל צעיר יחסית, 30 עד 50, נמנית עם המחלות האוטואימוניות, כלומר כאלה שנגרמות מתקיפה של המערכת החיסונית את הגוף. הנפגעים הם כל מפרקי הגוף, הגידים והעור, והתוצאה היא נוקשות, נפיחות וכאבים עזים. כשהיא אינה מטופלת, המחלה עלולה להביא לעיוות של המפרקים, למגבלות בתנועה ואף לנכות. פעילויות יומיומיות פשוטות הופכות לקשות עד בלתי אפשריות, והירידה בתפקוד בלתי נמנעת. נתונים מראים, שכעשר שנים מיום פריצת המחלה ימצאו עצמם החולים בה מחוץ למעגל העבודה ויזדקקו לשיקום. גם תוחלת החיים שלהם תרד כתוצאה מפגיעה במערכות נוספות בגוף. תסמיני המחלה שונים מחולה לחולה ויכולים להתבטא במפרקים רגישים, חמים ונפוחים ובנוקשות וכאב המופיעים בעיקר עם היקיצה בבוקר. עייפות, חום נמוך, אובדן משקל והרגשה כללית רעה, עלולים לבוא עוד לפני התסמינים במפרקים. רופא המשפחה יכול לאבחן את המחלה באמצעות שלילת מחלות אחרות, אך ראומטולוג הוא הכתובת. בהיותו מצויד בהכשרה ובניסיון מתאימים יותר, הוא יגיע לאבחנה בצורה מדויקת בזמן קצר יותר ויעניק את הטיפול המתאים. אין גורם אחד המביא להתפרצות המחלה, אבל הסברה הרווחת היא שחבירה של כמה גורמים, כמו רקע גנטי, חשיפה למזהמים מסוימים ופרופיל הורמונלי מתאים, יכולים לגרום לה.


לדברי פרופ' משה טישלר, יו"ר האיגוד הישראלי לראומטולוגיה, מחלות מפרקים נחשבות אמנם למחלות של זיקנה, אך עלולות להופיע גם בגיל צעיר. דלקת המפרקים השגרונית פוגעת באחוז אחד מהאוכלוסייה, כשבישראל מדובר על כ-80 אלף חולים. "במהלך המחלה תוקפת מערכת החיסון את הגוף והורסת את המפרקים", הוא אומר, "אך פוגעת במקביל גם באברים פנימיים כמו הלב, הריאות והכליות, ולכן חשוב לעצור אותה בזמן". כיוון שמדובר במחלה כרונית שתלווה את החולה לכל ימי חייו, הטיפול נועד רק כדי למנוע את החמרתה ולהקטין את התסמינים. "מפרק שלא טופל בזמן, יגיע למצב בלתי הפיך של עיוות", אומר פרופ' טישלר, "והיום יודעים שהשנתיים הראשונות הן הקריטיות לעצירת ההידרדרות. אם בעבר פטרנו חולים כאלה בתרופות נוגדות דלקת ומשככות כאבים כמו וולטרן ונקסין וזמן יקר התבזבז, היום הטיפול הוא אגרסיבי יותר ומבוסס על תרופות שמשנות את מהלך המחלה". לאור העובדה שארגון הבריאות העולמי הכריז על העשור הנוכחי (השנים 2000-2010), כעשור מחלות השלד והשריר, מפתיע, לדברי פרופ' טישלר, לגלות עד כמה נמוכה המודעות למחלות המפרקים. סקר שנערך בנושא מראה שרוב הציבור (58 אחוז) סבור שדלקת המפרקים השגרונית היא מחלה של מבוגרים. רק 14 אחוז מהנשאלים בסקר ידעו שהמחלה יכולה לתקוף גם צעירים ואפילו ילדים. 57 אחוז מבין הנשאלים לא ידעו כלל מהו ראומטולוג. הדור החדש של תרופות נגד דלקת המפרקים השגרונית הן כאמור תרופות ביולוגיות, שהחלו לצאת לשוק לפני עשר שנים ומרביתן כלולות היום בסל התרופות בישראל. "מדובר בתרופות ייעודיות", אומר פרופ' טישלר, "המתבייתות על הפקטורים היוצרים את הדלקת. הן ניתנות בזריקות ועוצרות את מהלך המחלה בצורה יעילה, עם פחות תופעות לוואי מהתרופות המסורתיות, שדיכאו את המערכת החיסונית כולה. הטיפול אמנם אינו מרפא את המחלה, אבל בהחלט משפר את איכות החיים ומחזיר את המטופל לתפקוד". התוכנית הטיפולית צריכה לכלול, בנוסף לתרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות, סטרואידים, תרופות אנטי שגרוניות וטיפולים ביולוגיים מתקדמים, גם שינוי באורח החיים, כמו פעילות גופנית, הפחתת מתח, מזון בריא והפסקת עישון. כמו כן יזדקק החולה לטיפול פיזיותרפי, לעתים לטיפולים מתחום הרפואה המשלימה, ובמקרים קשים - לניתוחים לשיקום מפרקים פגועים. לדברי פרופ' טישלר, למרות שידוע על קיום מאפיינים גנטיים למחלה, לא ברור האם ומתי היא תפרוץ, גם אצל מי שיש לו סמן גנטי. לא ידוע גם מדוע המחלה פוגעת בעיקר בנשים, אך יש קשר למצב ההורמונאלי, וחלק מהנשים החולות נתקפו במחלה מיד לאחר שילדו. "בדומה למחלות אוטואימוניות אחרות, כמו זאבת (הנפוצה גם היא בעיקר בנשים), המחלה קשורה לרמת הורמון האסטרוגן בגוף". כדי להקל על ההתמודדות של החולים במחלה, פועלת בישראל מאז 1985 עמותת עינבר. לדברי יושב הראש שלה, מיקי יקואל, העמותה מספקת תמיכה לחולים באמצעות קבוצות תמיכה, פעילויות חברתיות, הפנייה למומחים, פרסום מידע, קיום כנסים והפעלת קו פתוח לייעוץ וכן פועלת לקידום הכנסת תרופות נוספות לסל הבריאות. לאתר של עמותת עינבר:
www.inbar.org.il

עוד על רפואה מונעת:

זהירות - שומות

עשר שאלות שכיחות על אוסטיאופורוזיס

שווה בדיקה: כל המידע על בדיקות וחיסונים

שפעת החזירים: כך נתגונן

קולונוסקופיה: לא נעים? לא נורא

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

פורום ראומטולוגיה ומחלות פרקים