דמנציה עלולה להוביל לאשפוזים מיותרים

אנשים שסובלים מדמנציה הם בעלי סיכון הרבה יותר גבוה להיות מאושפזים בבית חולים בהשוואה לאנשים שאינם סובלים מפגיעה בתפקוד המוחי. כך על פי מחקר חדש שפורסם בכתב העת Journal of the American Medical Association (JAMA). עוד נמצא במחקר כי כשני שלישים מכלל האשפוזים של חולי הדמנציה נובעים ממחלות שניתנות למניעה, כגון זיהום בדרכי השתן. "סך מספר האשפוזים בבתי חולים וכן מספר האשפוזים שניתן היה למנוע היה גבוהים משמעותית בקרב אנשים הסובלים מדמנציה", אמרה מי שעמדה בראש המחקר, ד"ר אליזבת פילן, מומחית לגריאטריה ורפואה פנימית מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בארצות הברית ועמיתת מחקר במכון לחקר הבריאות בסיאטל. היא ציינה כי "אשפוזים הם חוויה קשה במיוחד עבור אנשים הסובלים מדמנציה. מחקרים רבים שנערכו עסקו בסיכונים האפשריים שמהם עלולים לסבול חולי דמנציה המאושפזים בבית חולים: הם נמצאים בסיכון לדליריום (ירידה ברמת ההכרה והתודעה), לנפילות ולפצעי לחץ. ייתכן כי יהיה צורך לקשור אותם למיטתם על מנת למנוע מהם לשלוף החוצה את האינפוזיה, למשל, וכן ייתכן שלאחר החזרה לביתם או למוסד הסיעודי הם לא ישובו לרמת התפקוד שבה היו לפני האשפוז. הימנעות מאשפוזים מיותרים תסייע לשמור על מצבם הקוגניטיבי של המטופלים ועשויה למנוע התפתחות של בעיות חדשות". המחקר כלל ניתוח נתונים רטרוספקטיבי (הסתכלות לעבר מזמן תחילת המחקר) של 3,019 אנשים בני 65 ומעלה. בתחילת המחקר אף אחד מהנבדקים לא סבל מסימנים של דמנציה, ובסופו נמצא כי 494 אנשים לקו בדמנציה. מתוכם, 427 (86%) אנשים אושפזו לפחות פעם אחת. לעומת זאת, רק 59% מאלה שלא פיתחו דמנציה אושפזו פעם אחת לפחות. החוקרים מצאו כי דמנציה מעלה את הסיכון לאשפוז בבית חולים ב-41%. כמו כן, הם מצאו כי הסיכון של חולי דמנציה להיות מאושפזים בשל מחלות ומצבים שניתנים למניעה, גבוה ב-78% לעומת אנשים שאינם סובלים מדמנציה. במחקר נמצא כי סיבות האשפוז הנפוצות ביותר, אשר ניתנות למניעה, בקרב אנשים הסובלים מדמנציה הן: דלקת ריאות חיידקית, אי ספיקת לב, התייבשות, כיבים בתריסריון ודלקות בדרכי השתן. שלושה מהמצבים הללו היו אחראיים לשני שלישים מהאשפוזים שהיו קשורים למחלות שניתן היה למנוע: דלקות בדרכי השתן, דלקת ריאות ואי ספיקת לב. "לאנשים שמטפלים באדם הסובל מדמנציה יש תפקיד חשוב: הם אלה שרואים ושומעים את המטופל. הם יודעים מהו מצבו היומיומי של המטופל, ולכן כאשר קיימת חריגה מהשגרה, הם יכולים ליידע את המטפל העיקרי (בן זוג, ילד וכו'), כדי שזה יוכל לטפל בו באופן מיידי ולמנוע התדרדרות של המצב," אומרת ד"ר פילן. לדבריה, אחד הדברים שיוכלו מאוד לעזור לאנשים הסובלים מדמנציה הוא לפתח תוכנית טיפול ארוכת טווח, כך שהמטפלים יוכלו לדעת טוב יותר לאילו שינויים עתידיים יש לצפות. בנוסף, יש לקבוע מראש ביקורים אצל מומחים שונים על מנת לעקוב אחרי מצבם של האנשים הסובלים מדמנציה, אך עדיין לא ברור מה הביקורים הללו אמורים לכלול. "הפרדיגמה הנוכחית בכל הקשור לטיפול בחולי דמנציה בנויה כך שלמעשה אנו מוציאים סכומי כסף גדולים על איכות חיים גרועה. מחקר זה מוכיח שהשקעה קטנה במניעה משפרת מאוד את החיים של המטופלים ואת הטיפול הניתן להם", אומרת ד"ר גיאטרי דווי, נוירולוגית בבית החולים לינוקס היל בעיר ניו יורק. "הסיבות העיקריות לאשפוזים - דלקות ראשוניות בדרכי השתן, דלקת ריאות ואי ספיקת לב - כולן קשורות לקושי של חולי הדמנציה לטפל בעצמם. אנשים הסובלים מאי ספיקת לב צריכים לקחת מספר תרופות כדי לטפל במצבם, וכאשר משלבים זאת עם אובדן זיכרון, קשה יותר לדאוג לכך שאנשים הסובלים מדמנציה באמת ייקחו את כל התרופות שעליהם לקחת", היא ציינה. ד"ר דווי ממליצה להפוך את אופן נטילת התרופות לפשוט יותר. לדוגמה, לתת למטופל קופסה לסידור תרופות המחולקת לימות השבוע, ולבקש ממי שעוזר לטפל בו להכניס לכל יום את התרופות המתאימות. כמו כן היא מציעה להתקין צינור מים ליד האסלה כדי לעזור למנוע זיהומים בדרכי השתן.
עוד בנושא מחלת האלצהיימר ודמנציות נוספות באתר

Alz.co.il

עוד על דמנציה ואלצהיימר:

הקשר בין כיב קיבה לאלצהיימר

דמנציה: כל מה שחשוב לדעת

קבלת החלטות במחלת האלצהיימר

חיים עם אלצהיימר, חלק א'

חיים עם אלצהיימר, חלק ב'

חיים עם אלצהיימר, חלק ג'

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

פורום אלצהיימר, דמנציה