האיום האמיתי

השיח הציבורי בישראל ערב פסח 2012 מרתק: הוא מציג מצד אחד, כרגיל, עשרות אם לא מאות עמותות שעמלות להניח אוכל על שולחנותיהם של משפחות נזקקות, ומצד שני זינוק חד במחירי החשמל והדלק. מצד אחד עומד דיאלוג דווקאי של שנת בחירות, כשעל השולחן מונחת מתקפה על איראן, ומצד שני רובצת, מתחת לשיח הפוליטי, נאקה של ציבורים שלמים שמאבדים את יכולת העמידה שלהם. השיח הציבורי של ישראל ערב פסח 2012 מציג בידו האחת עליות מחירים מסחררות של עשרות אחוזים בסל הקניות. ואל תתנו למבצעי הפסח לרמות אתכם. אלה מבצעים להשתקת הציבור ולהרדמת מעט האינסטינקטים ההישרדותיים הכלכליים שלו. בידו השנייה של השיח שוכנים כמה מאות בעלי הון ולוחכי פנכתם, שנהנים מתנאי שכר שעולים על כל דמיון. השיח הציבורי של ישראל מציג דרום מוכה בעשר שנות טילים וצפון שכרגע זכה באליפות, ורק רוצה "לחבק" את הדרום. הוא מציג בצידו האחר מרכזי עסקים שבעים ושמנים, שרעבים רק לעוד עסקה, לעוד קופון, לעוד נכס. הפער בין מרכז לפריפריה, הקרע ביניהם, אינו נתפס. לכאורה יש כאן שבעה מיליונים שמדברים אותה שפה, אבל זו רק שכבה דקה של הונאה, שמתבססת על מדורות שבט מהונדסות היטב כמו "האח הגדול" ו"The Voice" (הו! האירוניה של מדורת שבט שאפילו השם שלה אינו מקומי!). לכאורה, הוויכוח הציבורי בין שמאל לימין, בין שלום לביטחון, בין כיבוש לשחרור, בין איראן גרעינית למצרים מוסלמית, הוא ויכוח אידיאולוגי. לכאורה יש מי שמצדד בתשלום מחיר תמורת שקט וביטחון והישרדות ושגשוג, לבין אלה שמוכנים לקחת סיכון לא מחושב ולא לרכוש עוד מטריות נגד טילים. לכאורה. האמת העצובה היא שישראל 2012 עסוקה כהרגלה במתיחת השטיח מעל הפצעים האמיתיים. מעל ילדים רעבים, מעל משפחות ללא עתיד, מעל פריפריה שלעולם לא תסגור את הפער עם המרכז, מעל שגשוג דמיוני בהיי-טק ובפיננסים שלעולם לא יחלחל מטה, ולנצח ייוותר במעגל סגור ומוגן. כל עוד הנתניהוהים והמופזים והלפידים מתחרים זה בזה בסיסמאות של איפה הכסף ואיפה הביטחון וכמה ישראלים ייהרגו במקרה של התקפת טילים, איש לא יפנה אל הבעיות עצמן. המנהיגים הישראלים ימשיכו למסך את האמת העגומה של שבעים או שמונים אחוזים מהאוכלוסייה בשטיחי דמגוגיה ובטפטים של ריאליטי. הטילים נחתו כאן מזמן, וההרוגים נספרים בקשישים ובילדים שלא יכולים להרשות לעצמם טיפול רפואי הגון, תזונה בריאה במחיר סביר, דיור בר השגה, חינוך איכותי. אלה איומים קיומיים גדולים בהרבה מאיראן גרעינית, ממצרים מוסלמית או מפלסטיני עם חגורת נפץ. ואת האיומים אלה לא עצרה מעולם אף כיפת ברזל.
עוד על כסף וכלכלה:

התייקרות הדלק והחשמל: מי אשם

הגבלת דמי הניהול: הרווח שלנו

דמי ניהול: תתמקחו

הלוואה: לא בכל מחיר

מה כדאי לזכור בימים של משבר

קבלת רנטה לא תפגע בזכאות לגמלת סיעוד