האם גירושין מחייבים פירוק שותפות עסקית?

לא אחת כאשר בני זוג מתגרשים עולות שאלות רבות וקשות סביב הרכוש המשותף אותו צברו, שאלות אלה אף הופכות למורכבות יותר כאשר בני הזוג הם גם שותפים עסקיים. השאלה כיצד להמשיך לנהל את העסק המשותף יחדיו גם לאחר הגירושין, היא מהבעיות הקשות ביותר בה נתקלים זוגות המצויים בהליכי גירושין, אשר להם זכויות בעסק משפחתי. בדרך כלל לא מומלץ להמשיך לנהל יחדיו עסק משפחתי, שכן הוא אינו יכול להתנהל בצורה מיטבית בשעה של מריבה אישית גדולה בין בעליו, ובשעה שכל אחד מהם מושך את העגלה לכיוונו בדרך ניהולו ובגישתו העסקית. חברה משפחתית שהגיעה למצב של פירוק שיתוף בשל סכסוכי משפחה, עדיף לה, בסברה הישרה, שהפירוק העסקי יתרחש שעה אחת קודם. יחד עם זאת, קיימים מקרים מעטים בהם הגורמים שהביאו לשבר בחיי הנישואין, לא היו כאלה שפגמו ביכולת בני הזוג להמשיך לנהל את העסק יחדיו ביעילות, והצדדים הצליחו להמשיך ולנהל את העסק כשותפים גם לאחר הגירושין. אם בוחרים להישאר שותפים עסקיים לאחר הגירושין, כדאי לערוך הסכם שותפות חדש, אשר יכלול בין השאר את אסטרטגיות הפירוד, כך שכל אחד יוכל לסיים את שותפותו בעסק אם לא יהיה ניתן להמשיך ולנהלו יחדיו.


לכן, על בני הזוג להסכים כבר בעת הגירושין על סוגיות חשובות כגון: מה יהיה החלק שכל אחד יקבל, היה ותתקבל החלטה לפרק את השותפות העסקית? תוך כמה זמן יבוצע הפירוד? במה כל אחד מכם יוכל להמשיך לעסוק? בהסכם הפירוד יש להתייחס לכל האספקטים הנובעים מיצירת שני עסקים חדשים למעשה, של העסק המשפחתי המשותף, שהיה קיים בעבר ובכלל זה שם העסק, אי-תחרות, לקוחות, התחייבויות ועוד. במקרים בהם במהלך חיי הנישואין נוהל העסק ע"י שני בני הזוג במשותף, והעסק הינו בעל התמחויות שונות, ניתן לנסות ולהגיע להסכם פירוד לפיו כל אחד מבני הזוג יקבל לידיו תחומי התמחות מסוימים (אשר מוגדרים בהסכם פירוד מפורש שנערך), ובהם הוא ימשיך בניהול פעיל. במידה ואחד מבני הזוג לא היה שותף פעיל בחברה במהלך חיי הנישואין, הרי שכתוצאה מהעברת בעלות במניות, עלולים להיגרם לחברה נזקים, שכן זיכויו של בן הזוג גם באספקטים הניהוליים של המניה, עלול להביא לשיבוש חמור והרסני של החברה, למריבות אין סופיות בהפעלת החברה ולשיתוק פעולות העסק. בית המשפט כבר קבע כי "זכות לשיתוף בנכסים אינה מקנה זכות לחדור לחברה פרטית, שמתנהלת תוך הרמוניה ושיתוף פעולה בין חבריה ומנהליה".
עוד על זכויות משפטיות בגיל המבוגר


זוגיות בגיל השלישי - ההשלכות המשפטיות



בעיות שפה ותרמיות ביטוחיות



התפטרות בשל מצב בריאתי לקוי



נכה במוסד אינו זכאי לגימלת נכה בביתו



תיקון צוואה כשהמנוח טעה בחישוב חלוקת רכושו



דין אלמנה ידועה בציבור כדין אלמנה שנישאה



קורבנות תאונות והקשר למחלות כרוניות קשות



מותו של קשיש אינו נחשב לאובדן חיים



ידועים בציבור: מבחינת מס זה כמו זוג נשוי



כשבית האבות מנצל מצוקת דיירת קשישה

לעתים תקנות החברה כלל אינן מאפשרות את העברת המניות לבן הזוג, ועצם ההעברה יכולה להגיע עד כדי כפייתו של שותף לא רצוי על שאר בעלי המניות. מאידך גיסא, רישום מניות על שם שותף שלא היה פעיל בחברה, במסגרת הליך הגירושין, עלול לגרום נזק לאותו צד עצמו, שכן אין מדובר בשותף רצוי, מה שעלול להביא לכך ששווי זכויות אותו צד בחברה ירד כתוצאה מדפוסי התנהגות שינקוט הצד האחר. העובדה שאין מדובר יותר בשותפים שהינם בני משפחה, עלולה לשמש פיתוי להקטנת זכויות אותו צד בעסק בעתיד, בדרכים שונות. כתוצאה משיקולים אלה ואחרים, נוטים בתי המשפט לפסוק כי במקרים משפחתיים שכאלה, בהם אחד הצדדים לא היה שותף פעיל בחברה, אלא שותף מכח הנישואין, רצוי להימנע מקביעה שיפוטית שיש בה הענקת מניות בעין לבן או לבת הזוג, ויש לקבוע כי לאותו צד הזכות לקבלת שווי המניות נכון ליום הפירוד, למרות שמשמעות הדבר בפועל היא כי מחייבים את הצד האחר לרכוש את מניות החברה.