האם הזדקנות האוכלוסיה תוביל לעבריינות?

בסרט "לצוד פילים" מתארגנת חבורת קשישים מבית אבות ירושלמי לשדוד בנק. הקשישים, ששניים מהם יוצאי הלח"י, בונים תכנית פעולה ומתכננים לשדוד את הבנק משלל סיבות, אחת מהן היא כדי לממן ניתוח יקר לאחד מהם. השוד הראשוני נכשל, אבל הסוף – לפחות מבחינתם - טוב.

ידיעה שפורסמה השבוע שמקורה בעיתונות היפנית הזכירה לנו את הסרט, על פי הידיעה שיעור הפשע בקרב פנסיונרים ביפן עולה. לא רק שהמספרים גבוהים, אלא שיש יותר פשיעה בקרב בני 65 ומעלה (קרוב ל-24 אלף מתחילת השנה) לעומת פשיעה בקרב צעירים עד גיל 20 (מעט פחות מ-20 אלף).

אפשר כמובן לשחק עם המספרים ולהציג הפרשים אחרים, אבל השורה התחתונה ברורה: יותר ויותר יפנים בגילאים מתקדמים נאלצים לפנות לפשע כדי להתקיים. חשוב להבין שלא מדובר ביפנים שמנהלים רשתות מאפיה או מעבדות סמים, אלא בפושעים "זעירים". כ-70% מהפשעים (על פי נתוני ממשלת יפן מ-2012) הם גניבות מזון מרשתות השיווק – ואת אלה, חייבים להודות, כנראה מבצעים הקשישים לצרכי הישרדות. בהקשר של המספרים חשוב לציין שהאוכלוסייה ביפן מזדקנת (רבע מהאוכלוסייה מעל גיל 65), כך שייתכן שמדובר בהתיישרות של הסטטיסטיקה – פושע צעיר נשאר פושע מבוגר.

שיעור הפשע בקרב פנסיונרים ביפן עולה. בקרוב אצלנו? פוסטר הסרט "לצוד פילים"

כך או כך, האם המצב יכול להתרחש גם בישראל? במשרד לאזרחים ותיקים סירבו להתייחס וטענו שאין בידיהם נתונים על המצב המקביל בישראל. ענת בקרמן, עובדת סוציאלית, בעלת תואר שני בגרונטולוגיה (מדעי הזקנה) ומנהלת בית האבות עדנה בטבעון, סבורה שלא. בקרמן לא נתקלה בביצוע פשעים למטרות הישרדות בישראל. "גם אנשים שהם חסרי כל ועניים, קשה לי לראות אותם מגיעים לפשע", היא אומרת. יש מקרים קשים בארץ, היא מודה, אבל התמיכה מספיק חזקה מסביב כך שקשה לראות קשיש נכנס למכולת וגנוב מזון.

לדברי בקרמן, ייתכן והחברה הישראלית שונה מזו היפנית. "בישראל חלק גדול מהקשישים הם פלמ"חניקים, מקימי המדינה, בוני הארץ, ניצולי שואה – עם כל הקושי שקיים היחס אליהם מספיק טוב כדי שלא ידרדרו לפשע", מוסיפה בקרמן. לטענתה, בגיל מתקדם האומץ לבצע מעשים נועזים – כמו גניבה או שוד – צונח, לעומת התעוזה לבצע פשע בגיל צעיר.

האם הידרדרות לפת לחם תוביל לפשיעת קשישים?

האם עוני בהכרח מוביל לעבריינות? צילום אילוסטרציה (למצולמת אין קשר לכתבה): shutterstock

האם זו באמת שאלה של אומץ או של צורך? האם הידרדרות לפת לחם תגרום לאוכלוסייה מבוגרת לבצע פשעים רק כדי להתקיים? דוח שפורסם השבוע חושף שישראל ממוקמת במקום ה-30 מבין 35 מדינות ה-OECD ברמת הוצאות המדינה לטובת צרכי האוכלוסייה המבוגרת. בישראל משקיעים פחות מחמישה אחוזים מהתוצר הגולמי על הוצאות שונות הקשורות לקשישים. לצורך ההשוואה, ביפן משקיעים פי שניים, וכך גם בסלובניה ובשבדיה. אם כך, אם ההשקעה היפנית לא תרמה לצמצום הפשע, אולי גם בישראל יש מקום לדאגה.

ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני) ראש שדולת הגמלאים בכנסת אינו אופטימי. "אני ממליץ לכולם לעקוב באדיקות אחרי התקציב שתציע הממשלה בשבועות הקרובים, ולראות כיצד גם הפעם כל היבט חברתי בו יוזנח. האחרונים לאכול מהצלחת יהיו הקשישים והקשישות בישראל", אמר השבוע ל-ynet.

בשיחה עם מוטק'ה על הממצאים היפנים נשמע ח"כ שי קצת פחות מודאג, לפחות בהקשר למצב בו קשישים יכולים להידרדר לפשע כדי לשרוד.

עד כמה מזדקנת האוכלוסיה?

בישראל עומד אחוז בני ה-65 ומעלה על מעל לעשרה אחוזים מכלל התושבים, וצפוי להגיע לכמעט 14% מכלל האוכלוסייה עד לשנת 2030. דוח מבקר המדינה שפורסם בסוף שנת 2014 גילה שורה של כשלים בטיפולן של הרשויות באוכלוסיית הזקנים. בניהן איתור הזקנים הזקוקים לסיוע בקהילה, עומס עבודה של העובדים הסוציאליים ופעולות היועצים לאזרחים ותיקים. "הזדקנות האוכלוסייה מתפתחת בקצב מהיר ומשפיעה על הביקוש לשירותים ציבוריים ופרטיים הנוגעים לטיפול בזקן", כתב אז מבקר המדינה.

מכאן ועד לפשע כחול-לבן של קשישים ישראלים המרחק עוד גדול. אבל הגידול באוכלוסיית הפנסיונרים, שצפויה להגיע למיליון איש בעוד כ-15 שנה, מחייבת את הגדלת השירותים של משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וגורמים רלוונטיים נוספים. אחרת, אל רשימת הכשלים נוכל להוסיף גם זקנים רעבים ללחם שגונבים מזון מרשתות השיווק בדיוק כמו ביפן.

האם יש משהו שניתן ללמוד מיוון?

מה אתם אומרים על הטיפול הישראלי בקשישים? הצטרפו לפרלמנט של מוטק'ה

למה אנחנו מתקשים לפרגן לעשירים