האם כולנו עומדים לחיות לפחות עד גיל 107?

ייעוץ לכמה מחזורי תעסוקה ולא לקריירה יחידה, צמיחתה של רפואת מניעה ותחזוקה, חוזה נישואין עם 'תחנות יציאה' שייקבעו ביום החתונה, הם רק חלק מרעיונות חדשניים שמציע הספר 'מחזור החיים השני', לאור הצמיחה המואצת של תוחלת החיים ואיכותה. בספר מציג המחבר, יעקב בן שאול, מחקרים וממצאים המוכיחים כי 'מגה חיים' כבר כאן, ובוחן את השפעת החיים החדשים-הארוכים שרובנו נחייה, ואת השינויים הצפויים בעולם הרפואה, במוסד הנישואין, במסלול הקריירה, בבחירת מקום וצורת המגורים ועוד. הספר עוסק בהשפעות על הפרט, המשפחה, מערכת החינוך, הממשלה והמוסדות הדתיים, וקורא להיערך כבר היום לחיים בחברה בה תוחלת החיים הפעילה הממוצעת תהיה בוודאות גבוהה מ-100 שנה. כל תפיסת עולמנו כיום מכוונת ל'מחזור חיים' יצרני אחד. עם הגיענו לגיל בגרות, אנו פונים ללימודים גבוהים או להכשרה מקצועית על מנת להשיג את הכלים עימם ניצור את הקריירה שלנו. כאדם בוגר, רובנו שואפים לממש את עצמנו מבחינה מקצועית, משפחתית ואישית, אולם ככל שעוברות השנים אנו שמים דגש רב יותר ויותר על הבטחת איכות חיינו ב'גיל השלישי', לאחר מועד הפרישה המתקרב. אולם, במצב הקיים בעולם המערבי היום, עם ההתקדמות הטכנולוגית והתפתחות הרפואה, אנו עומדים לגלות כי תפיסה זו מתעלמת ממצב בו למעשה לכולנו יש מחזור חיים שלם נוסף. רוב האנשים העובדים כיום טרם הפנימו שלאחר גיל הפרישה (64-67) יעמדו לרשותם עוד לפחות שלושים שנות חיים כאדם פעיל לחלוטין, אקטיבי וצלול. הצמיחה הצפויה בתוחלת חיים עשויה להיחשב לרווח של שליש חיים אקטיבי או בדיעבד - החמצה, דיכאון וקיצור חיים. כבר היום ניתן לראות סממנים למהפיכה: בגרמניה חיים היום למעלה מ-20,000 איש אשר חצו את גיל 100, וביפן למעלה מ -33,000 איש בני יותר ממאה שנה. הספר 'מחזור החיים השני' מנתח את השינויים הדרמטיים הצפויים לקרות בעשורים הקרובים, וסוקר כיצד ייראו פני החברה, תפיסת הקריירה, שוק העבודה, שוק הצריכה, הרפואה והמשפחה בעידן של 'מגה-חיים'.



רפואה
כבר היום מכירה הרפואה המודרנית בתפקידה לא רק בהקשר לריפוי, אלא גם בהארכת חיים. המלצות לתזונה נכונה, פעילות גופנית, תוספי מזון, תוספים הורמונליים, הימנעות מעישון ושמירה על בריאות הנפש הם רק חלק מההמלצות המוכרות שמטרתן להאריך את משך חיינו ולשפר את איכותם. הספר מסכם את ההבנה הנוכחית לגבי האפשרות לדחות עוד יותר את מנגנוני הזיקנה בזכות ההתפתחות ביכולת הריפוי, ההשקעה הכספית והמחקרית בטכנולוגיה רפואית חדשה והחיפוש אחר הדרך להתערבות גנטית, או 'תרופה נגד הזדקנות'. כל אלה יוצרים תחזית ממשית לצמיחה דרמטית בתוחלת החיים כבר במאה הנוכחית, ואולי אף בעשרים השנים הקרובות. לפיכך, 'מחזור החיים השני' מציע שינוי במבנה רפואת המשפחה ומציע תחומים חדשים שילוו את בני 'הגיל השני': רפואת המניעה ורפואת התחזוקה. לרופא המניעה יגיעו אנשים בריאים במטרה לנסות למקסם את תוחלת חייהם. רפואת המניעה תכלול תחומים שכבר קיימים ברפואה, כמו תזונה, אנטי-מחמצנים, רפואת ספורט, רפואה אלטרנטיבית, תראפיה נפשית ואבחון מוקדם של מחלות, הכל במטרה למנוע, לחסן ולטפל במחלות בשלבים המוקדמים. רפואת התחזוקה מיועדת להארכת חיי המבוגר בשלב המאוחר, בו החל כבר תהליך קריסת המערכות ובגילאים המטופלים כיום ע"י הרפואה הגריאטרית בלבד. מדובר על תחום רפואי שחלקו כבר קיים או מתגבש, כמו התערבויות כירורגיות או השתלות איברים, וחלקו שייך לטכניקות שעדין נקשרות לצפי של עתידנים בלבד, כקשר מוח-מחשב.
קריירה
הספר סוקר את הדרך שבו במצב של קריירה אחת ארוכה חווה הפרט תהליכי שחיקה במה שעדיין נחשב לאמצע החיים, עייפות מהעבודה וניסיון לפתח 'קריירה שנייה'. תהליכי שחיקה אלו טמונים למעשה בשימור התפיסה שאנו בעלי מחזור קריירה יחיד, שנפסק רק בעת כישלון, או עם היציאה הכפויה לגמלאות. העלייה בתוחלת החיים מחייבת למעשה שינוי בתפיסת הקריירה והבנה כי אנו עומדים בפני חיים שבהם קיימים מספר מחזורי קריירה - שאינם נובעים בהכרח זה מזה, אלא יכולים להיות שונים ומגוונים ושנחשבים כיום כמספקים צרכים ונטיות סותרות. הספר מציע מודל ייעוץ תעסוקתי שונה מהמקובל כיום לניהול הקריירה שלנו מראשיתה, בהתבסס על חיים ארוכים ושמירת גשר לשינוי מקצועות צפוי בעתיד. בבסיס הייעוץ התעסוקתי תהיה ההבנה שלכל צעיר יש כבר היום למעלה משמונים שנות חיים בוגרים, פעילים ויצרניים, והוא יוכל לממש את עצמו בשני מחזורי קריירה או יותר, ללא מגבלות זיקנה וחולי. במצב הנוכחי שוק התעסוקה אינו נכון לקלוט את בני הארבעים והחמישים, בעוד תוחלת החיים הארוכה יוצרת מצב בו אנשי 'הגיל השני' יכולים ליצור לעצמם קריירה נוספת של לפחות 30 שנות עבודה. לכן דרושה מהפיכה תפיסתית של הפרט, החברה ומערכת החינוך שתאפשר לפרט לזכות ולממש מחזור חיים נוסף, יצרני ומספק. לחילופין, ייגרר הפרט לתחושה של החמצה וחוסר מימוש הפוטנציאל. השינוי, לדעת המחבר, יתרחש כתוצאה מהגדרת שוק צריכה מרכזי מבודל וחדש, זה של גילאי 'הגיל השני', שישפיע גם על שוק העבודה והנכונות להעסקתם.
המשפחה החדשה
מושג המשפחה יתעצב גם הוא מחדש בעקבות ההבנה שתוחלת החיים עלתה. מה יעשו בני זוג העומדים לפני נישואין כשהם יודעים שהם מתחייבים לשמונים שנות חיים משותפות? ככל שתוחלת החיים תלך ותעלה, הרי שמנגנון הזוגיות הקיים - נישואין - יהפוך להיות בעייתי יותר. כבר היום גיל הנישואים עולה, ואחוז המתגרשים עולה. על מנת למנוע את הירידה הדרסטית הצפויה בנכונות צעירים להתחתן ולהקים משפחה, הספר מציע פתרון של יצירת 'תחנות יציאה' מוסכמות מראש בתוך הנישואין. כך, כל 20 שנה ייכנס לתוקף הסכם גירושין אוטומטי בין שני בני-הזוג, אלא אם יבחרו השניים להמשיך את הקשר ולחדש את השותפות הזוגית ביניהם. הספר אינו מניח שהחיים הארוכים יהוו עבור נשים בהכרח נקודה אור. הצפי בספר הוא לגידול בפער ההזדמנויות מול הגברים ולהעצמת יתרונם של הגברים, אשר יוכלו ליצור לעצמם תא משפחתי חדש גם בגילאים מבוגרים יותר - משוואה שלא צפוי בה שינוי לטובה לגבי הנשים, כיוון שלמרות העלייה בתוחלת החיים, לא נעשתה עדיין כל פריצת דרך בהארכת גיל הפוריות שלהן. לגבי נשים שייבחרו להישאר בבית ולהתמקד בגידול הילדים, העלייה בתוחלת החיים יכולה להוות חיסרון או דווקא יתרון ואפשרות לשינוי. מצד אחד, עלול להיות מודל של אשה שלא יצאה מביתה והיא אינה חלק ממעגל העשייה והתעסוקה, עשרות שנים לאחר שילדיה בגרו והיא ברשות עצמה. מנגד, בתוחלת חיים בה גורם הזמן בהקשר לקריירה אינו משמעותי, יכולה האשה לפתח נתיב השכלה וקריירה מלא גם משנות הארבעים והחמישים לחייה.
תרבות, צריכה ופנאי
כאמור, הספר מציע התבוננות חדשה לפיה כבר עתה נוצרת בחברה המערבית שכבת גיל נוספת, בני מחזור החיים השני. אנשים בוגרים, בני 50 ויותר, שאין להם חובות כמפרנסים וכמחנכים של ילדיהם, הם בריאים, פעילים, צלולים ומתפקדים, ובידם כוח להשפיע, אמצעים כספיים עודפים, שפע של זמן ורצון להגיע למימוש עצמי ולשיפור איכות חייהם. תוחלת החיים העולה אמנם מפחיתה את משמעות מושג הזמן לגבי קריירה, אולם מעלה את חשיבות הזמן הפנוי ואיכות החיים. ויאגרה, נעליים אורטופדיות, מכשירי שמיעה וראייה, טיפולי גב, תוספות מזון ותרופות טבעיות, מוצרי קוסמטיקה, תיירות ומוצרי פנאי כחוגי העשרה ורוחניות - כל אלה הם רק חלק ממוצרים ייעודיים שכבר קיימים עבור בני הגיל השני, שהופכים להיות כוח צרכני מוביל. רק הגדרת השוק ככזו וההכרה בבני 'מחזור החיים השני' כקהל בעל פוטנציאל צריכה נרחב, טרם אופיינה.


יעקב בן שאול (51), בעל תואר שני במינהל ציבורי מטעם אוניברסיטת חיפה, עסק כיועץ שר, כיועץ אסטרטגי לראשי ערים, בעלים ומנהל של חברת ייזום השקעות גדולה וכיום הוא עוסק בייעוץ לחברות בתחום ניהול סיכונים. בן שאול היה אחד מקבלניה הגדולים של חיפה כאשר המיתון הגדול בשנת 2003 הביא אותו לקריסה כלכלית ולקריסה נפשית. בעוד גל פשיטות הרגל והתאבדויות אנשי העסקים מכה את המדינה, הצליח בן שאול לאסוף את השברים ולכתוב את הספר 'למות כלכלית ולהישאר בחיים', שתיעד את קריסת קבלני חיפה. במקביל לתהליך ההשתקמות שלו מהמשבר הכלכלי הקשה הבין בן-שאול כי אחת הסיבות שהביאו אותו להחליט כי עם קריסתו הכלכלית בגיל 45 הגיעו חייו אל קיצם היא כי התפיסה המקובלת היום רואה באדם שעבר את שנות הארבעים שלו, כמי שלא נותר לו מספיק זמן לשקם את הקריירה שלו ולהיכנס בחזרה אל מעגל העבודה. בן שאול החל לחקור את הנושא וגילה כי בעוד החוקרים בתחום הרפואה והמדע מזהים כבר היום מגמה ברורה של עלייה מואצת בתוחלת החיים, הרי שהמשמעויות של מגמה זו והערכות הנדרשת לה עדיין אינן נצפות. 'מחזור החיים השני' מציג את המגמה החדש, את המחקרים, הצפי והפתרונות לשינוי המתהווה באורך ובאורח החיים של כולנו.