האם תפקיד סבא וסבתא להציב גבולות לנכדים?

נכדים זה שמחה, סיפוק, הנאה וגאווה, אבל מה לעשות, הם יודעים לפעמים גם לבדוק את הגבולות ולמתוח את העצבים. כשהחופש הגדול מעבר לפינה ואיתו קייטנות סבא-סבתא הבלתי נמנעות, מתחדדת סוגיית הצבת הגבולות לנכדים, בעיקר בגילאים הצעירים. נכון שאתם לא ההורים שלהם, אבל בסיטואציות שבהן המושכות בידיכם וכמובן גם האחריות, חשוב לדעת איך להתנהג כדי לעבור את הקיץ בשלום ולתחזק יחסים טובים עם הנכדים ועם הוריהם. 

טבעי שאתם מעדיפים להיות רכים, מפנקים ומכילים כשזה נוגע לנכדים, אבל אולי מובלע כאן גם פחד להצטייר בעיניהם כנוקשים ולהרחיק אותם. לדברי אפרת לקט, מאמנת אמהות ומחברת הספר "אמא מאמנת", כשיש כלים, אין פחד. "הפחד יושב על חוסר אונים וחוסר ביטחון", היא אומרת. "גם הורים וגם סבים מרגישים את זה, כשאין להם כלים לפיתרון של סיטואציה".

האם סבא וסבתא בכלל צריכים להציב גבולות ולחנך

מערכת היחסים של סבתא וסבא עם הנכדים נבנית מגיל 0. צילום: שאטרסטוק

לקט אומרת ש"זאת שאלה מאוד אישית לכל סבא או סבתא. ברמת ההקשר הרחב, גבולות נכון שיהיו בכל מקום, למרות שאני מעדיפה לדבר על הקניית ערכים וקודים של התנהגות, יותר מאשר על 'הצבת גבולות'. לגבול יש את מי שמציב ויש את מי שאמור לסור למרותו ואלה לא היחסים שהייתי רוצה לראות במשפחה.  

"אם אני, למשל, מאיימת על הנכד שאם לא יפסיק לקפוץ על הספה, לא אארח אותו יותר, אולי בטווח הקצר אשיג את המטרה, אבל זה ייצר בעיה ביחסים. איומים יוצרים חוסר נעימות וכבר לא כיף אצל סבתא. צריך לזכור גם, שמדובר על בנייה של יחסים עם הנכד לטווח הארוך. בגילאים המאוחרים יותר, כמו גיל ההתבגרות הידוע לשמצה, הרבה פעמים הסבים הופכים לאנשי הסוד של המתבגר, כך שגם סבתא לילד בן שלוש, צריכה להסתכל קדימה ולבנות תשתית לקשר של חברות ואמון.

"מצד שני, כמו שאמרתי, יש בהחלט צורך בהקניית קודי התנהגות. זה מאוד משמעותי עבור הילד, כך הוא לומד את העולם. גם בבית הספר יש קודי התנהגות מסוימים, גם בחוג הכדורגל או הבלט. ילדים יכולים אולי להתנגד לכללים ברמה המיידית, אבל מעריכים את העובדה שהם קיימים ובסופו של דבר מתאימים את עצמם למסגרת".

 
אמא מאמנת מייעצת לסבתא המתאמנת. אפרת לקט צילום: תמי גלאור

איך לא פולשים לטריטוריה של ההורים

מערכת היחסים בין ההורים להוריהם מאוד חשובה תמיד ובעיקר כשמגיעים לנכדים. "חשוב מאוד לנהל דיאלוג עם ההורים", אומרת לקט. "אם בעיני לא מזיק שהנכדים יאכלו מדי פעם שוקולד, אבל אריב בגלל זה עם הכלה או הבן, יש לי בעיה. רגע לפני שאנחנו לוקחים אלינו את הנכדים, כדאי לבצע עם ההורים תיאום עמדות. אפשר להסביר שחלק מהכיף שלי זה לקנות לו מדי פעם צעצוע או ארטיק ולשאול האם זה בסדר בעיניהם. כשלא ברור האם מותר לי לתת ממתק לילד, אני נמצאת במתח וזה עובר בתקשורת איתו. כשיש תיאום, אני יודעת מה הכללים ויותר קל לי לבצע".

ההתנהגות מול הנכדים היא גם תלוית מקום וסיטואציה ויש מצב שתצטרכו לנווט את דרככם החינוכית במהלך החופש הגדול, באחד מהם או יותר.   

מותר ואסור בבית של סבא וסבתא

 
כיף אצל סבתא. צילום: שאטרסטוק

"השלב הראשון באירוח הנכדים אצלנו בבית", אומרת לקט, "אחרי תיאום הציפיות עם ההורים, הוא ביצוע שיחה דומה עם הנכד. להסביר, כבר בהתחלה, מה מותר לעשות אצלי בבית, בשונה אולי ממה שקיים בבית ההורים. אני מדגישה 'מה מותר' ולא 'מה אסור', כלומר, לאמן ולא לתקן. למשל, 'אצלנו אוכלים ליד השולחן' במקום, 'אצלנו אסור לאכול על הספות'. 

"כלי חשוב נוסף הוא הטרמה. תכננתי לו"ז מדהים לבילוי עם הנכד, אבל יתכן שהוא רוצה לעשות דברים אחרים. אני רוצה לצאת איתו לגינת המשחקים והוא מעדיף לראות טלוויזיה. לכן חשוב, כשאני מקבלת את הילד, לדבר מראש על התוכניות שלנו ובתוך השיח הזה לאפשר גמישות ולתת גם לו לבחור. כך הוא יקבל תחושה שהוא שולט בסדר היום שלו ולא שאני, כסבתא, הכתבתי לו.  ילד לא אוהב להימצא בסביבה של אי ודאות ולכן כדאי בכלל להטרים כל דבר. 'בעוד רבע שעה אנחנו יושבים לאכול צהריים, ותצטרך לסיים לצפות בפרק' וכד' ואז יש גם מקום למשא ומתן על הזמנים.

"גם את כללי התנהגות בבית של הסבים, כמו שלא קופצים על רהיטים, לא נכנסים לחדר העבודה של סבא, לא נוגעים באוסף הפורצלן וכדומה, צריך להגדיר מראש. במקביל, הילד לומד תוך צפייה במבוגרים ואם הוא רואה שבבית של סבתא כולם חולצים נעליים בכניסה, הוא מבין שזה הכלל".

כל זה טוב ויפה כשהנכד מקבל את הכללים של סבתא. מה קורה אם לא?

"במקום לומר שוב ושוב 'אני לא מרשה לקפוץ על הספה', כדאי להציע אפשרויות אחרות לקפיצה והוצאת אנרגיה. אולי יש טרמפולינה בחצר, אולי קפיצה בדלגית ואז כל השיחה מכוונת לקוד ההתנהגות, אבל בדרך של דיאלוג ולא של הפעלת סמכות. אני כל הזמן שומרת על כבודו של הילד ועל האפשרות שלו לבחור.

"אם הוא עדיין מסרב לרדת, גם שם אני נותנת בחירה. 'אתה יכול לרדת מהספה לבד, או שאני אוריד אותך, מה אתה בוחר?' ואם גם זה לא עוזר, להתקרב ולגרום לו להחליט לרדת בעצמו. כך שמרתי על הגבול, על הסביבה ועל כבודו של הילד. אני מסבירה מראש מה חשוב ונותנת כל הזמן בחירה. כמובן שבשלב הראשון אני צריכה להיות ברורה לעצמי בנושא המדובר, כדי להעביר את זה לנכד".

בביקור בבית הילדים והנכדים

כשאנחנו מגיעים לביקור בבית הנכדים וההורים נוכחים, הסיטואציה כמובן, שונה. "גם בנוכחות ההורים", אומרת לקט, "אם הנכד דיבר אלי או נהג בי בחוסר כבוד, למשל, אני לא זקוקה לתיווך של ההורה, כי זה משהו שנעשה מולי. אני יכולה להגיד לו 'זה לא נעים לי ואני לא מסכימה שתדבר אלי ככה'. אם הוא טרק דלת או זרק משהו, השאלה האם להעיר לו או לא, תלויה בדיאלוג עם ההורים, כי לפעמים זה דורך להם על הזנב.

"מצד שני, סבא וסבתא הם לא ליצני חצר שנועדו רק לשעשע, הם בהחלט דמויות עם השפעה. אם ראיתי התנהלות של הנכד שלא נכונה בעיני ואני חושבת שלא לימדו אותו איך לפעול, למשל חטף לאחיו צעצוע או נתן מכה והאימא מגיבה בצורה שלא נראית לי, אני יכולה להביע את דעתי. זה לא חייב להיעשות באותו רגע, אבל אפשר למצוא את הזמן המתאים ולהציע דרכי התמודדות אחרות, לא ממקום ביקורתי, אלא ממקום של עזרה ולהיות מוכנים גם לכך שלא יקבלו את דעתנו".

 
עם סבא וסבתא בים: לקבוע כללים לפני היציאה מהבית. צילום: שאטרסטוק

ברחוב, גן משחקים, אירוע הומה אדם

מה שנכון לגבי המתחם הביתי, לא תמיד נכון כשאנחנו נמצאים עם הנכדים ברחוב סואן או באירוע המוני וצפוף. "אני כאדם מבוגר, יודעת שצפויות במקומות האלה סכנות", אומרת לקט. "הנכד בן השלוש, לא יודע וגם כאן, חשוב שאטרים ואומר, 'אנחנו הולכים לגינת המשחקים. בדרך יש מעבר חציה ומאוד חשוב לי שנחזיק ידיים במעבר, כי הכביש הוא מקום מסוכן'. לילד עד גיל שש, לא מספיק ההסבר, אלא חשוב לעשות איתו ממש סימולציה של החזקת היד במעבר החצייה, לתרגל איתו. במקרה שאני גם עם תינוק בעגלה, לתרגל את הילד בהחזקת העגלה. 

"גם את הפרידה מהבילוי בגן המשחקים והחזרה הביתה, כדאי לתרגל מראש ובמקום הבטוח, בבית. להסביר שבשלב מסוים אסמן לו שאנחנו חוזרים הביתה ולתרגל את זה איתו. כשנמצאים בגן המשחקים, להטרים שוב. להודיע שבעוד רבע שעה הולכים הביתה, כדי שהילד יוכל להתרגל לרעיון". 

בים ובבריכה

יציאות עם ילדים קטנים לחוף הים או לבריכה, מצריכות גם הן ניסוח מראש של כללי התנהגות. "חשוב להסביר לילד מראש מה עומד לקרות ולמה הוא נדרש. להודיע שאנחנו נמרח שם קרם הגנה, נחבוש כובע ונשתה הרבה מים. להסביר שכך אנחנו מתגוננים מהשמש והחום וזה לא רק בגלל שסבתא אמרה. להסביר שיהיו שם המון אנשים ואתה צריך להיות כל הזמן לידי ולשמור על קשר עין, לא ללכת למים בלעדיי (עד גיל מסוים), לשים מצופים ולהסביר את הסיבה לכל דבר. ילד שמבין את הסיבה, מרגיש שליטה. כדאי לתאם מראש גם מתי יהיה שלב הקרטיב, בתחילת הבילוי או בסוף, מתי נחזור הביתה וכד'. מריבה על עניין כזה שנובעת מחוסר תיאום ציפיות, יכולה להרוס את כל הבילוי".

לשמור על הנכדים? לא תודה
הנכדים באים: כיף או מעייף?
קייטנת סבא וסבתא: כללי בטיחות 
נכדים, תכירו את הסבתא המחליפה
לבלות עם הנכדים בחופש