האם 2016 תאיר פנים למשקיעים?

בשיתוף חברת הראל פיננסיים

עם כניסתה של שנת ההשקעות 2016, נראה כי היא מתחילה עם יותר אופטימיות מכפי שהיה בתחילת 2015. הכלכלה האמריקאית כבר צומחת, ויש ניצני שיפור גם באירופה (או לפחות כבר לא צמיחה שלילית כמו בסוף 2014). בנוסף, התשואות של שוקי המניות ב-2015 היו נמוכות יחסית (מה שאולי מרמז על סיכוי גדול יותר לעליות בשנה הקרובה), ואפילו הריבית בארה"ב כבר התחילה לעלות, אחרי תקופה ארוכה של חוסר ודאות בנוגע למועד העלייה שלה ולהשפעות האפשריות של צעד כזה.

בשווקים הפיננסים, החודשים האחרונים היו תנודתיים במיוחד. הירידה החדה במחירי הנפט העלתה מחדש חששות ליציבות של חברות האנרגיה, ודאגה לגבי יכולתן של מדינות התלויות בנפט, כגון רוסיה, לשרוד. יחד עם דוחות כספיים מאכזבים לרבעון השלישי של חברות אמריקאיות ואירופאיות רבות, אין פלא ש-2015 לא מסתיימת בגל עליות משמעותי בשוקי המניות (מה שמכונה "ראלי סוף שנה").

לפחות בהיבט אחד, 2016 נפתחת בסימן ודאות גדול יותר – הריבית בארה"ב החלה לעלות. בניגוד למצב שבו התחלנו את 2015, השנה האזרחית החדשה מתחילה לאחר שהשוק הפנים, כי תהליך עליית הריבית בארה"ב הוא עובדה מוגמרת. הסיכוי המגולם בשוק האג"ח האמריקאי לעליית ריבית פעם נוספת כבר בחודש מרץ 2016 עלה לראשונה מעבר לרף 50%. בסך הכל, הערכות היום בשוק הן שהריבית בארה"ב בשנה הקרובה תעלה בין פעמיים לשלוש (עד ינואר 2017, כולל). עם זאת, מעניין לשים לב כי כשהבנק המרכזי האמריקאי (הפדרל ריזרב) העלה את הריבית באמצע דצמבר, הוא העריך כי בשנה הקרובה הוא יעלה את הריבית 4 פעמים.

הציפיות הנגזרות מהשוק נמוכות ממה שצופה הבנק המרכזי

רק בעתיד נדע מי צדק, אבל השאלה היא למה הציפיות הנגזרות מהשוק נמוכות יותר ממה שצופה הבנק המרכזי? התשובה היא כי למרות השיפור בכלכלת ארה"ב, מתקשים המשקיעים לראות מהיכן יגיע התמריץ להעלאת ריבית מהירה יותר.

האם התמריץ לעליית ריבית חדה יגיע בעקבות צמיחה מהירה שתחמם את הכלכלה? זה לא נראה כרגע תרחיש סביר. ב-2016 הצמיחה בארה"ב צפויה להסתכם בכ-2.4%, בשיעור דומה ל-2015. בהשוואה לתקופות קודמות של העלאות ריבית מהירות, מדובר בקצב צמיחה איטי יחסית (לכן השווקים לא מצפים להעלאת ריבית מהירה), אבל בהשוואה למצב של כלכלות אחרות בעולם כיום זה קצב נאה (ולכן אולי הבנק המרכזי האמריקאי מעריך שיש סיכוי לעליית ריבית מהירה יותר).

אולי זו האינפלציה? בדרך כלל, העלאות ריבית מגיעות על רקע אינפלציה גבוהה (כי אחד היעדים של בנקים מרכזיים הוא לעמוד ביעד אינפלציה), שלרוב מגיעה על רקע צמיחה מהירה. אבל אין כיום סכנה להתפרצות של אינפלציה בארה"ב, או בכל השווקים המפותחים בעולם (גם בישראל). ב-12 החודשים האחרונים עלה מדד המחירים לצרכן בארה"ב ב-0.5% בלבד. היעד של הבנק המרכזי הוא 2%.

גם הבנק המרכזי האמריקאי מעריך שאין היום אינפלציה גבוהה, אבל האמת היא שהעלאת הריבית הנוכחית לא היתה קשורה לאינפלציה. העלאת הריבית בארה"ב באה אחרי 7 שנים של ריבית אפסית, שלמעשה לקחה מהבנק המרכזי את כלי המדיניות המרכזי ביותר שלו. בדרך כלל, כשכלכלה נקלעת להאטה או למיתון, בנקים מרכזיים מורידים את הריבית וכך מוזילים עלויות אשראי והלוואות, ומאפשרים למשק לחדש את הצמיחה.

בהיעדר אפשרות להוריד ריבית, איך יוכלו בנקים מרכזיים להתמודד עם תרחיש כזה? לפיכך, הרצון להחזיר לידיו את נשק הריבית היה אחד הגורמים המרכזיים להעלאת הריבית בארה"ב, כאשר הבנק המרכזי רק חיכה להזדמנות הראשונה שהוא יוכל לעשות זאת. זו, אגב, אחת הסיבות המרכזיות לכך שצפויות העלאות ריבית נוספות בשנה הקרובה.

איך כל זה צפוי להשפיע עלינו?

כמו שנראה כעת, בנתונים הכלכליים הנוכחיים של המשק הישראלי - בירידת האינפלציה המתמשכת, והמדדים השליליים הצפויים בחודשים הקרובים - בנק ישראל צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי במשך רוב שנת 2016. ניתן היה להבין זאת גם מדברי נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, עם פרסום החלטת הריבית בסוף דצמבר. אם הבנק המרכזי האמריקאי חיכה כל כך הרבה שנים עד להזדמנות להעלות את הריבית, נראה כי אצלנו ההזדמנות הזו עדיין לא הגיעה. מה שיוכל לזרז אותה, זה, למשל, שינוי דרמטי בשער החליפין של השקל מול הדולר או מול סל המטבעות.

בשנים האחרונות אנחנו עדים להתחזקות מתמשכת של השקל מול הדולר, וגם מול סל המטבעות של המדינות שהן יעדי הייצוא העיקריים של ישראל. חוזקו של השקל נבע גם מהעובדה שמצבה של הכלכלה הישראלית בשנות המשבר העולמי היה טוב יותר, גם מהגילויים של שדות הגז הגדולים, וגם מהעובדה שהריבית של בנק ישראל כאן היתה גבוהה יותר (כי בכל העולם היו ריביות אפסיות).

כשהשקל מתחזק, המחירים של מוצרים מיובאים (הנקובים בדולר או במטבע זר אחר) יורדים, וזו אחת הסיבות לכך שהתחזקות של מטבע מובילה לירידה באינפלציה. אם העלאת הריבית בארה"ב תגרום פתאום להיחלשות משמעותית של השקל – זו תוכל להיות סיבה אפשרית אחת לעליית ריבית בישראל.

סיבה אחרת לעליית ריבית בישראל תוכל לבוא מעלייה משמעותית באינפלציה – תרחיש שכרגע נראה שהסיכויים לו נמוכים. האינפלציה בישראל בשנה האחרונה ירדה בכמעט 1%, והתחזיות הנגזרות משוק האג"ח לשנה הקרובה מדברות על אינפלציה אפסית.

הפערים בין ציפיות הבנק המרכזי האמריקאי לבין ציפיות השוק בנוגע לריבית בארה"ב וההשפעה של אלה על הריבית בישראל – הם פקטור חשוב בניהול תיק אגרות החוב של כל משקיע ישראלי כיום. חילוקי הדעות האלה יחייבו אותנו בשנה הקרובה להיות דינמיים יותר בהחלטות ההשקעה שלנו, שיתבססו על נתונים ועל הערכות כלכליות שמשתנות כל הזמן.

יאיר מנדלסון הוא עובד חברת הראל פיננסיים ניהול תיקי השקעות.

לפרטים נוספים אודות ניהול תיקים בחברת הראל פיננסיים לחצו כאן>> 

מילון עברית פיננסית: מורה נבוכים

מרבה נכסים? מרבה דאגה - לדור הבא

השקעות בשוק ההון: כך תעשו זאת נכון

הטבות לניצולי שואה גם ליוצאי מדינות ערב

אזרחים ותיקים? מגיעות לכם הטבות בבנקים

10 טיפים לניהול התקציב אחרי פרישה

עשר הנחות שכל פנסיונר צריך להכיר 

לנהל את חשבון הבנק – בלי לזוז מהספה

שנה חדשה, התחלות חדשות

הצטרפו לקהילת הכסף שלי במוטק'ה!