הבועה שהתפוצצה

שדור ומשפחתו חוזרים לארץ מאיראן. צילום: ארכיון רשות השידור

דן שדור, שמלווה בקריינות את סרטו "לפני המהפכה" אשר יוקרן ביום ד' (8.5) בערוץ יס-דוקו בלוויין (ומשתתף גם בתחרות הרשמית בפסטיבל דוקאביב שב-8.5 יוכרז הזוכה בה), חי - באמת - בסרט הזה. אבל כילד קטן, שלא יכול היה להבין באמת מה קורה. את הוריו, נילי ואבי שדור, הוא אינו יכול לשאול מה היה שם, בפרק ההוא של ההיסטוריה הכללית והפרטית שלהם, כיוון ששניהם כבר אינם בחיים. לכן הוא הולך לחברים, לשכנים, לעמיתים ולעוד דמויות מפתח מימי הזוהר של הישראלים באיראן בשנות השבעים של המאה שעברה, ומבקש מהם לספר, לשחזר ולהסביר מה היה שם ואיך זה שרגע אחד הישראלים היו שם נערצים ומבוקשים (ועשו הרבה כסף) ובמשנהו נהפכו לחוד החנית של השטן, אויבים מוקצים שראויים רק למוות.

הרבה אנשים, חלק מהם דמויות מוכרות בציבוריות הישראלית, מרואיינים בסרט ומרכיבים את פסיפס המידע, ביניהם פרופ' דוד מנשרי שלמד שם בשנות השבעים, עופר נמרודי שנולד שם בימים שאביו שימש נספח צה"ל בטהרן, יצחק שגב שהיה נספח צבאי בשנים 1977-1979, אורי לובראני שהיה השגריר באיראן בשנים 1973-1978, אליעזר (גייזי) צפריר שהיה ראש שלוחת המוסד בטהרן בשנים 1977-1979, ועוד רבים אחרים, שכולם ביחד משרטטים את קווי המתאר של הבועה הישראלית שהתקיימה בטהרן של אותם ימים. בועה שבתוכה החיים היו יפים, עתירי כסף ונוחות, ואשר התקיימה בחסות הקרבה למשטר הרודני של השאה. מדברי כולם מצטיירת תמונה של קהילה סגורה, שחיה בנעימים, קהילה מודעת במעומעם אך פחות או יותר מתעלמת מהמתרחש בחברה האיראנית סביבה ומהמשטר העריץ שאפשר להם להתעשר ולשגשג.

הכוכבים האמיתיים בסרט הם קטעי הסרטים ב-8 מ"מ שצילמו מי שחיו שם. סרטים ביתיים שמראים משפחות מאושרות ואנשים צעירים נטולי דאגות על רקע נופים מרשימים ומקומות שהיום נדמים רחוקים מאיתנו שנות אור, לא רק אלפי קילומטרים. פרופ' דוד מנשרי מסביר כי השאה "רצה את קרבת ישראל כי ישראל שירתה אינטרס שלו. כל זמן שהיא קיימת ונלחמת בערבים - טוב לו, כי הוא והערבים היו בעוינות". יצחק שגב מספר על שיתוף הפעולה הצבאי האדיר, ועופר נמרודי על העוזי מזהב שניתן לאביו כאות הוקרה על היקף המכירות לאיראנים.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

שדור, בעזרת מרואייניו, משחזר את הנפילה הגדולה והמהירה בסוף, את ההכחשה ואת האשליה שרבים נאחזו בה, שתיכף הכול ישוב על מקומו. הם מסבירים שיקולים להישאר (היה הרבה מה להפסיד אסטרטגית וכלכלית, מסביר צפריר), משחזרים את השינויים החדים והמהירים באורח החיים - עוצר, הוראות לאגור דלק בדירות ותוכניות מילוט - אשר למרות קיומם איש לא קם ונסע הביתה; מתארים את ההפגנות, את השמועות האנטי-ישראליות שהחלו להסתובב (הישראלים מפציצים את המפגינים בשם השאה), את שלב פינוי המשפחות ואת מה שעבר על צוות השגרירות המצומצם שנשאר במקום אחרי שהשאה עזב. והם מספרים על נפילת השלטון ביום אחד, שממנו והלאה מטרתם היחידה של מי שנותרו במקום הייתה לשרוד. הסרט מביא פרק מאלף ומפחיד בהיסטוריה הקרובה, וגם סיפור אישי שמאיר את חלקו של יחיד ואת נקודת מבטו בתוך התמונה הגדולה.

"לפני המהפכה", ערוץ יס דוקו בלוויין, יום ד', 8.5, 21:00 (שידור נוסף: מוצ"ש, 11.5, 21:40). בימוי, תחקיר ומפיק שותף: דן שדור; הפקה: ברק היימן; צילום: איתי מרום, איתי נאמן; צילומי 8 מ"מ: פאול שרון, יהושוע בינשטוק, נתן פרנקל, זהר סיון, ד"ר מאיר עזרי, יעקב נמרודי, אבי שדור; עריכה: נילי פלד; ייעוץ אמנותי: רן טל; מוזיקה מקורית: ישי ארד. אורך הסרט: שעה