הגובה כן קובע

כרזת הסרט "ציידי הראשים"

את מחבר המותחנים הנורבגי המצליח יו נסבו הכרנו בעברית לפני כשלוש שנים, כשיצא כאן המותחן "אדום החזה", שגיבורו, הארי הולה, הוא בלש משטרה אפלולי בנוסח פיליפ מרלו. מאז, חזרנו ופגשנו את הולה עוד פעמיים ("נמסיס", "כוכב השטן"), למרות שהסדרה במקור מונה כבר תשעה ספרים ("אדום החזה" הוא בעצם השלישי בה) והעשירי בדרך.

עכשיו מגיע אלינו עוד מותחן של נסבו, אבל הפעם אחד שאיננו בסדרת הארי הולה וגיבורו הוא היפוכו המוחלט של הולה, איש החוק הנוגה, הנאה אך מרושל, הבודד, בעל יצר ההרס העצמי. רוגר בראון, גיבור הספר "ציידי הראשים", הוא נהנתן, גנדרן ותאוותן, צייד ראשים בעבור תאגידי ענק שנחשב מס' 1 בתחומו, נשוי לגלריסטית בלונדית מהממת, וחי איתה באושר ועושר בבית מדהים.

וזה כמובן לא מספיק לו, מה שמרמז מיד על כך שטוב לא ייצא מזה. כלומר, לא מדובר כאן בגיבור מהזן המקובל במותחנים, באיזושהי וריאציה על איש חוק - שוטר, בלש, פרקליט - וגם לא באזרח תמים כלשהו שנקלע שלא בטובתו לסערה רצחנית. וזו לא ההפתעה-הברקה היחידה במותחן הזה של נסבו, שמתחיל קריא וציני ומרגע מסוים (שמגיע די מהר) הוא נעשה מהפנט ומסמר שיער, ובאמת אי אפשר להניח אותו מהיד. את הפרקים האחרונים קראתי תוך כדי בישול, כי לא יכולתי להתאפק עד אחרי הארוחה (לסועדים שלום).

לבראון בן ה-35, שיש לו כאמור קריירה ומוניטין מזהירים בעולם העסקים, רכוש נאה ואישה אהובה ויפה שמעניקה לו גם נופך אמנותי-אנין, יש פגם אחד שמעצבן אותו לנצח: הוא נמוך. מטר שישים ושמונה. לטענתו. אפשר, כמובן, לתלות בכך את כל האשם לחוסר סיפוקו האישי, אבל זה יהיה פשטני מדי, בעיקר כשתגלו מה בדיוק הוא עושה שאף אחד לא יודע וכשאף אחד לא רואה. אבל הקומה הנמוכה בהחלט נוכחת במודע ומשפיעה על הגיבור ועל שורה של החלטות ותפניות בחייו. נסבו מתחיל את הסיפור בתיאור שגרת חייו של בראון - עבודתו, יחסיו עם עמיתיו ומתחריו, והזוגיות עם אשתו. זו, דיאנה שמה, היא אהבה גדולה שלו, אבל כיוון שלא רצה ילדים (עד כדי שכנועה לעשות הפלה), הוא משלם על כך בכסף (מימון הגלריה). הרבה כסף.

ממש כמו סוכרייה שמתפוצצת בפה, כך נסבו לא מפסיק לשתול רמזים, להטעות, להפתיע, לבלבל, לפזר ערפל. ויותר משזה סיפור עם תיאורים, זה בעצם ספר מלא בסצנות שהקורא יכול לראות כסרט בדמיונו. סרט מתח מבריק, שההברקה המרכזית בו היא שהעימות בין הגיבורים איננו עימות קלאסי בין טוב לרע, אלא בעצם עימות שמתרחש כולו בצד אחד של הסקאלה - הצד הלא נכון והלא מקובל.

ואגב, מתברר שאני לא מקורית בתחושה שזה ספר שמבקש להיות סרט, כי הדבר אכן כבר נעשה (בגרסה נורבגית), והסרט זכה בחודש שעבר בקטגוריית "מותחן השנה" במסגרת פרסי "אמפייר" בבריטניה (אחד המתמודדים נגדו היה "כוננות עם שחר").

שורה תחתונה: מותחן מבריק, מעולה ומלא הפתעות. פנו לו זמן, כי תתקשו להיפרד ממנו לפני הסוף.

"ציידי הראשים", מאת יו נסבו. תרגום מנורבגית: דנה כספי. 322 עמודים. הוצאת בבל

עוד על ספרים:

המלחמה האחרונה של שלדון הורוביץ

שגיאות גדולות

מתי זיכרון נהפך למזכרת

מה שהפרקליט עשה בכלא

גיבורות של נייר 

אוהבים לקרוא? רוצים להמליץ על ספר טוב שקראתם, לקבל המלצות מגולשים או לשוחח על ספרים? לקהילת קריאה וספרים מומלצים: לחצו