הגמלאיות של המירוץ למיליון: גאווה לנשים

לא ברור עדיין מי ינצח במירוץ הזה למיליון, אבל במירוץ ללבבות הצופים כבר יש מנצחים. בעצם, מנצחות. למרבה ההפתעה (או שלא) - אלה דווקא האנטי-ליהוק של התוכנית - הברקה בפני עצמה - זוג הקיבוצניקיות הגמלאיות מעמק הירדן, שבינתיים לא רק שמחזיקות מעמד מול הגברים והנשים השריריים והשריריות, אלא בפרק האחרון, ממש כאילו לכבוד יום האישה הבינלאומי, הראו לכולם מהי רוח נעורים וסיימו במקום הראשון. כן, כמעט קשה להאמין, אבל אולי זו עוד הוכחה שהעולם שייך לא רק לצעירים היפיופים. הוא שייך גם לבעלי הנפש היפה, ובמקרה שלנו - זוג הנציגות של ארץ ישראל הישנה והטובה והיפה, שרוחה, כך נראה, הפכה לרוח המירוץ הישראלי אחר המיליון. אם תרצו - ריאליטי שרוחה של אותה ארץ ישראל השתלטה עליו בהפוכה. ואם זו לא ההוכחה כי משהו משתנה בעולם, והגמלאים של היום אינם הגמלאים של פעם, אז אנחנו באמת לא יודעים מהי הוכחה. קבלו, לכבוד יום האישה הבינלאומי, את חנה שחר (55) מאשדות יעקב מאוחד ואת מרגלית קניג (62) מדגניה ב'. הראשונה סוכנת נסיעות וסבתא לשני נכדים, השנייה - מנהלת את המרכולית של מקום מגוריה. שתיהן נפגשו במסגרת קבוצת הצועדות של עמק הירדן, ראו שהכושר וההומור לא עוזבים אותן והחליטו כי הן מספיק טובות כדי שהם גם לא יעזבו אותנו. עובדה - בינתיים כל עם ישראל מחזיק להן אצבעות (טוב, חוץ מכמה קרובי משפחה של המתמודדים האחרים). מרגלית שמה עצמה ממונה על קשרי התרבות והחוץ של הצוות (כולל ההווי התרבותי של ימי קום המדינה, עם "אל המעיין" הקלאסי, שירי הגבעטרון, וגם הרבה שירי תנועה, שהפכו לפס הקול של הסדרה). חנה - האחראית והמתוכננת שביניהן - היא גם זו שבאופן טבעי קיבלה את הסמכות להוביל את הצוות בתוכנית ולייצר מנהיגות (למרות גמגומים בניווט בהחלט יש להן ביצועים מרתקים במשימות). אוהדת כדורגל מושבעת ומוצ'ילרית בנשמתה - כך אומרים יחסי הציבור של התוכנית - היא תשתמש בידע המקצועי שלה ותראה שזה לא הגיל, אלא התרגיל.


בתוכנית "מה בוער" של רזי ברקאי בגלי צה"ל, הן סיפרו על הגאווה שנפלה בחלקן כאשר כמו משמיים זכו בסיבוב האחרון של המירוץ ממש לכבוד יום האשה.
חנה:
"אנחנו מאוד גאות שזכינו דווקא היום - שתי נשים במקום הראשון. עשינו את זה בגדול!"
רזי ברקאי:
"בפרק הזה היה מדובר במפגש עם עכברושים וייטנאמים, נכון?"
חנה:
"לא להזכיר בבקשה!"
ברקאי:
היה בזה גם משהו טעים, או ג'יפה אחת גדולה?
חנה:
"היה מבחיל, אבל אנחנו באנו כדי לנצח, ואם בשביל לנצח צריך לאכול עכברושים - נאכל". כוח הרצון המחושל והמרשים הזה שלהן - שאולי הוא תוצאה של חינוך ההתיישבות העובדת, אולי של ההיסטוריה הארצישראלית השורשית, ואולי של מסעות ההליכה בעמק הירדן (המלווים בפסוקי מוטיבציה נוסח "יעלות חן, בשיר ובמחול, עוברות כאן בגדול, בעמק הירדן") - בהחלט מסייע להן להתגבר על המכשולים שצעירים מהן בשנים רבות מתקשים בהם. "מרגלית, יש לך כוחות מפה עד הודעה חדשה. האמיני בעצמך, ואף אחד לא ינצח אותנו!" - כך מעודדת חנה את חברתה באחד מקטעי התוכנית. "אני כבר בגיל שסופרים לאחור", מצטחקת מרגלית בתגובה, אבל חנה לא נכנעת: "אני מאמינה בך, למה את לא מאמינה בעצמך?" עד עכשיו רוח הקרב הזו לא רק שעובדת (כמו שידעו גם מפקדי הצבאות הגדולים בהיסטוריה - לא האימונים והידע קובעים, אלא רוח הלחימה), אלא גם הופכת אותן לאטרקציה האמיתית של הסדרה. ואם אנחנו גאים בהן, להן ודאי שיש סיבה להיות מבסוטיות מעצמן.


מרגלית: "אנחנו כל כך גאות שזה קרה לנו דווקא לקראת היום הזה, כי באנו לתוכנית כדי לייצג נשים, גם מבוגרות, שלא מסתכלות על פנסיה ולא מפסיקות לעבוד גם בגיל פנסיה, ופעילות בשטחי תרבות וספורט ובכל תחום שהוא. זה מה שמייצג, לדעתי, את האישה הישראלית של היום. אני מקווה שהנחלנו לעם ישראל את הנשים היפות ואת ארץ ישראל היפה, ואת העובדה שבכל גיל אפשר לבצע כל תרגיל..."
יום האישה הבינלאומי
יום זה מצויין ברחבי תבל ב-8 במרס, מתוך כוונה להעצים את הישגי הנשים בחברה. ככל הידוע, הרעיון לייחד יום לאישה מקורו עוד במאה ה-19, כאשר בתאריך זה, בשנת 1857, החליטו פועלות טקסטיל בניו יורק למרוד בתנאי העבודה שלהן: יום עבודה ארוך במיוחד, שכר נמוך במיוחד ויחס בלתי אנושי במיוחד מצד המעסיקים. השביתה שעליה הכריזו היכתה בהלם לא רק את המעסיקים הגברים, אלא גם נשים רבות אחרות שסבלו מבעיות דומות. כעבור שנתיים הקימו אותן פועלות את ארגון העובדים הראשון. ב-1910 הוכרז על יום האישה הבינלאומי בהמשך לכינוס הנשים הבינלאומי הראשון, שנערך בקופנהגן. ב-1975 הוא קיבל הכרה גם מצד האו"ם. השאלה האם היום הזה מאדיר את שם הנשים או דווקא מנציח את אי-השוויון נותרה פתוחה. [u]עוד כתבות על גמלאים מרתקים[/u]
[u]
בן 77 לפסגת האוורסט - שבר שיא הגיל לטיפוס
[/u]

[u]
מסע הפנסיה סביב העולם
[/u]

[u]
הפנסיונרים ששיגעו את אמריקה
[/u]

[u]
סבא וסבתא חורשים את הארץ על הארלי דוידסון
[/u]