הגעתם לגיל הזהב? כדאי לכם לגור בפריפריה

תל אביב היא אמנם עיר בלי הפסקה, אבל לצד החיים השוקקים שהיא מציעה, יש בה גם לא מעט ניכור וזרות. כעת מתברר שהדבר משפיע בעיקר על האזרחים הוותיקים: חברי קיבוץ ותיקים, או אלה שמתגוררים שנים רבות ביישוב קהילתי קטן או אפילו בעיר בפריפריה, משולבים חברתית טוב יותר בקהילה שסביבם מאשר חבריהם הפנסיונרים, המתגוררים בדירה בלב תל אביב ששכניהם הם שוכרי דירות צעירים, המתחלפים בקצב שמחליפים גרביים.

כך עולה מעבודת מחקר על שילוב חברתי של קשישים בקהילה, של ד"ר עדי ויטמן שור מ"המכון לחקר הגולן", בהנחיית פרופ' אסתר יקוביץ מהפקולטה למדעי הבריאות וד"ר נורית אלפסי מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי, שתיהן מאוניברסיטת בן גוריון בנגב. ממצאי המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת לענייני גרונטולוגיה Journal of Applied Gerontology .

סוגיות של שילוב חברתי ואיכות החיים בגיל השלישי הופכות משמעותיות יותר, ככל שהאוכלוסייה המבוגרת הולכת וגדלה. "בעשורים האחרונים אנחנו עדים לתהליך ארוך ומתמשך של הזדקנות האוכלוסייה בעולם המערבי", אומרת ד"ר עדי ויטמן-שור. "הצפי הוא שעד שנת 2030 מספר הזקנים בעולם יהיה כ-990 מיליון איש. כ-12% מאוכלוסיית העולם".

"ביישובים קטנים ובמיוחד בפריפריה השילוב החברתי גבוה יותר"

ביישובים קטנים פוגשים את אותם אנשים, ומכאן הדרך לחברויות קצרה מתמיד. צילום: Shutterstock

בישראל המצב אינו שונה, ובשנת 2030 צפוי שיעור המבוגרים לעמוד על 14% מאוכלוסיית המדינה. "אחד ההיבטים המשמעותיים עבור אנשים מבוגרים הוא שילוב חברתי-מרחבי באזור המגורים שלהם", אומרת ויטמן-שור. "לכן יש חשיבות רבה לבחינת ההבדלים ברמת השילוב בסוגי יישובים שונים, בהם התנאים הפיזיים והאנושיים שונים".

במחקר השתתפו 565 בני הגיל השלישי מארבעה סוגי יישובים ומשני אזורים בארץ (מרכז ופריפריה). היו בהם שישה קיבוצים בצפון, עיר קטנה בפריפריה (קצרין), עיר גדולה יותר בפריפריה (טבריה) ועיר מטרופולין, היא תל אביב, בה השתתפו תושבים מהשכונות יד אליהו, יפו ג' ורמת אביב.  

- איך מוגדר שילוב חברתי-מרחבי?

"הגדרנו אותו באמצעות היכרות עם השכנים ותחושת שייכות לסביבת המגורים", אומרת ויטמן-שור. "ניסינו לראות האם יש הבדל במובן הזה בין החיים בקיבוץ, לבין אלה שבעיר קטנה ובעיר גדולה שהיא מטרופולין. הממצאים הראו שביישובים הקטנים יותר ובאופן כללי בפריפריה, השילוב החברתי גבוה יותר".

דווקא החיים במקום קטן נגישים יותר מאשר החיים בתל אביב

 השכנים קופצים לקפה כי כולם מכירים את כולם. צילום: Shutterstock

ממצא מפתיע יותר היה תחושת הנגישות הגבוהה יותר לשירותים, שחשים דווקא המבוגרים שחיים ביישובים קטנים ומבודדים יחסית. "מקובל לחשוב שבתל אביב אנשים יורדים מהבית ומיד נמצאים  ליד המרכול, הבנק, החנויות, קופת החולים ואתרי הבילוי, או לפחות יכולים להיעזר בתחבורה הציבורית המפותחת", אומרת ויטמן-שור.

"בקיבוץ או ביישוב קטן אחר זה לא קיים. אין קולנוע ותיאטרון, וכדי להגיע לקופת החולים ולקניון צריך לנסוע מרחקים. ועדיין, בני גיל השלישי שחיים שם מדווחים על תחושת נגישות רבה יותר. ההסבר שלנו לכך הוא שהמרחקים קצרים יותר ואת השירותים הבסיסיים תמיד אפשר למצוא גם במקום קטן.

"החיים במקום קטן מספקים את התחושה שהנה, קופצים רגע לצרכנייה ולא מבזבזים המון זמן על קניות ועל סידורים כמו בעיר הגדולה, מה גם שהצרכנייה או המרכולית במושב או בקיבוץ תמיד תהיה פנויה יותר מקונים, ולא יהיו בה תורים ארוכים כמו בסופרמרקט בעיר.

"מה שעוד מגדיל את תחושת הנגישות ביישובים הקטנים הן הקולנועיות, שבעיר פחות משתמשים בהן, אבל ביישוב קטן הן מאוד שימושיות ומשפרות את הניידות ואת הנגישות".

"בעיר המבוגרים סובלים יותר מבדידות"

בעיר הגדולה יש יותר צעירים שגרים בשכירות ותחושת הניכור עולה. צילום: Shutterstock

ההבדלים המשמעותיים יותר בנושא השילוב החברתי של מבוגרים בקהילה, לא נמצאו במחקר בין תושבי הקיבוץ לתושבי היישובים העירוניים דווקא, אלא יותר בין הפריפריה למרכז. "ביישובים בפריפריה ההיכרות בין התושבים רבה יותר", מסבירה ויטמן-שור. "אותם אנשים נפגשים שוב ושוב וכך נוצרים קשרים חברתיים. בעיר האנשים מסביב מתחלפים, הרבה גרים בשכירות. אתה אולי מכיר כמה שכנים בבניין, לא יותר מזה.

"כפועל יוצא, בעיר המבוגרים סובלים יותר מבדידות ומניכור בהשוואה למקומות קטנים וצפופים חברתית. יש שם פחות יחסים חברתיים עם הסביבה הקרובה, פחות מעורבות חברתית ופחות השתתפות בפעילויות חברתיות".

גם תחושת הביטחון האישי של מבוגרים ביישוב קטן גבוהה יותר לדבריה. "צפיפות האוכלוסייה קטנה יותר וזה משרה תחושת ביטחון, כי כולם מכירים את כולם. מכיוון שמרגישים יותר ביטחון, מרבים יותר לצאת מהבית, להיפגש, להיות בקשרים חברתיים ולהיות יותר מעורבים ומשפיעים".

איך אפשר להשתלב יותר בחברה גם בעיר הגדולה?

 [#middleBanner] 

הסבר נוסף לתחושות החיוביות יותר ביישובים הקטנים הוא הוותק שצבר שם הדור המבוגר. "מבוגרים שחיים ביישובים קטנים הם הרבה פעמים אנשים שנולדו וגדלו באותו יישוב, או היו ממקימיו. זו הסיבה שהם מרגישים תחושת הזדהות גבוהה יותר עם המקום וקשר רגשי חזק יותר אליו, ומכאן גם שביעות הרצון ממה שקיים בו". 

לדברי עורכות המחקר, מכיוון שהרוב המוחלט של בני הגיל השלישי בישראל גרים בערים במרכז הארץ, יש לנסות ולשפר את מעורבותם החברתית בקהילה שבה הם חיים. "הפתרון, לדעתנו, הוא לטפח את מושג השכונה", אומרת ויטמן-שור, "דבר שצריך להגיע מהעיריות ומהרשויות המקומיות. ליצור אווירה של עיר קטנה בתוך המטרופולין, כדי לפתח תחושת קהילתיות ולחבר את האוכלוסייה המבוגרת לפעילות החברתית. ליזום פעילויות חברתיות רב דוריות של תושבי השכונה, כדי ליצור הזדהות עם מקום המגורים ועם הקהילה.

"אנשים מבוגרים לא צריכים לנסוע לקצה השני של העיר כדי לצרוך תרבות או להיות פעילים חברתית. המצב האידיאלי הוא שאדם יפתח את הדלת ויפגוש את מי שהשתתפו איתו בפעילות כזאת או אחרת בשכונה. כך ייווצרו קשרים וחברויות, יתחזק הקשר לשכונה ותעלה שביעות הרצון הכללית".     

 [#middleBanner] 

עברה הצעת החוק לפטור מתור לקשישים מעל 80

האם הזדקנות האוכלוסייה תגביר את העבריינות בישראל?

משלמים ביטוח סיעודי? המדינה מפקירה אתכם

יצאנו לפנסיה, ומה עכשיו?

יותר טוב בשניים: חברים חדשים בגיל מבוגר

רוצים להרחיב את מעגל החברים? הצטרפו לקבוצות החברתיות בכל רחבי הארץ של מוטק'ה

ואפשר גם בקהילת מפגשים חברתיים של מוטק'ה