ההגדה, גרסת רבי נחמן

בכל דור ודור חייב אדם, כידוע, לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, ועל כן אנחנו מתכנסים לקרוא בהגדה של פסח בליל הסדר. ובין אם אתם מהמהדרין, שקוראים כל משפט בהגדה לפני האוכל ואחריו, וגם שרים כל שיר (לפחות בגרסה אחת), ובין אם אתם מהמדלגים (לפעמים דילוגי ענק) - בכל מקרה אתם מצטיידים בהגדות. פעם, מזמן, עיתונים היו מנפיקים הגדות כסוג של שי לחג לקוראיהם שקנו את מוספי החג העצומים. פעם גם נראו מרבית ההגדות פחות או יותר אותו הדבר, עם עיטורים מסולסלים "מכובדים", והטקסטים המסורתיים המנוקדים בלבד (ולא מעט עירונים חילונים התקנאו בקיבוצניקים שהנפיקו לעצמם הגדות שונות ומקוריות) אבל הזמנים השתנו זה מכבר, ואיתם גם ההגדות.

בכל שנה יוצא גל חדש של הגדות, שכל אחת מבקשת למצב עצמה כייחודית ושונה, למרות שכולן מספרות בבסיסן את אותו סיפור יציאת מצרים. יש הגדות שמכוונות בעיקר לילדים (לנצח אוהב את הגדת הפלסטלינה של רוני אורן יותר מכל), יש כאלה שקורצות לצעירים יותר, חילונים יותר, לחובבי אמנות או יודאיקה, בקיצור - יש ויש. השנה מצטרפת להיצע "ההגדה של רבי נחמן", המכריזה על כריכתה: "שמחה, תקווה, התחדשות". לחסידי רבי נחמן והמתעניינים בו ובכתביו, החיבור למוטו הזה ברור. להדיוטות זה אולי יישמע כמו משהו קצת רוחני'קי, ניו אייג'י, אבל כך או כך - ההגדרה מרמזת על רוח ההגדה הזו.

מדובר בהגדה שבה משולבים מעשיות, סיפורים קצרים, מיני פרשנויות, עצות קצרות ואמירות קולעות שלקוחים מכתבי רבי נחמן מברסלב ומספרי תלמידיו. רבי נחמן, שמת בשנת 1810 בגיל 38 בלבד, התבונן על החיים אחרת, מתוך הסתכלות חיובית, ואת הארותיו ותובנותיו ניסח והביע בכתביו. המעניין והמפתיע, לפחות למי שאינם בקיאים בתורתו, הם מידת הרלוונטיות והעכשוויות שיש בדברים, בגישתו ובעצותיו לחיים, החדורות מעשיות, הנעה ואופטימיות. ההגדה החדשה, מספרת את הסיפור הישן והמוכר עם שלל הערות והארות ברוח זו, ומציעה דרך התייחסות אחרת לכול - לסיפור הישן ולהווה החדש, העכשווי, של כל אחד - התייחסות אופטימית, חיובית, מלאת תקווה.

כאמור, יש בהגדה מעשיות, סיפורים קצרים ועצות/אמירות בנות משפט אחד, שמתייחסים לטקסט המוכר והידוע. כך, למשל, בין שלל האמירות הקצרות שבהגדה הזו, אפשר למצוא לא מעט שהן ממש משפטי מחץ, ופלא שטרם נהפכו לסטיקר: "שלווה פירושה הוא היכולת להשלים עם חוסר הסדר שבמציאות", או: "משמעותה של המילה 'זיקנה' אינה ריבוי שנים, אלא חוסר יכולתו של האדם להתחיל מחדש אחר הכישלון", וגם: "שלום אין פירושו מחיקת השונות בין הפרטים, אלא מציאת החלק המשותף להם".

בין הסיפורים מכתביו של רבי נחמן מופיע זה המתייחס לעניין האמונה בנסים (מה שחשוב הוא להשתחרר מתבניות חשיבה מקובעות, דבר המאפשר השתנות וגורם לערנות, דריכות ופתיחות לבלתי צפוי וללא נודע), אחר המסביר מדוע צריך לעשות סדר כדי לצאת מעבדות (גם הפרטית הנוכחית) לחירות (סדר נועד לאפשר לנו להבחין בין עיקר לטפל, להבין מה משעבד ואיך נוכל לחיות אחרת), ואחר שמסביר את מצוות הדלקת הנר (למה רק נר קטן לסיפור כזה ענק) - וכך הלאה וכן הלאה.

ויש גם סיפורים על הרב עצמו, על אירועים שאירעו בינו לבין תלמידיו, מאמיניו וגם עם בני משפחתו, שהמסרים העולים מתוכם מוסברים בצדם. כך, למשל, מופיע סיפור על מפגש בין רבי נחמן לשוחט צדיק, השומע על ההתכנסות אצל הרב בראש השנה ומבקש להגיע אליה ברגע האחרון, אחרי תום השחיטה, בעזרת נס קטן. על כך משיב לו רבי נחמן, שאליו מגיעים עם עגלה וסוסים - והמסר המוסבר: להעדיף בכל דבר את דרך ההמתנה הכרוכה בהשתדלות ובמאמץ על פני דרך של נסים, שאינה מאפשרת תהליך של טיהור הלב.

את כל הסיפורים, האמירות, הטקסט המקורי והמעשיות, מעטרים איורים, לכאורה בקו מסורתי אבל תמיד עם טוויסט עכשווי, קריצה או חיוך, של יבגני איבנוב.

לכל מי שמחפשים אוסף הגיגים ופרשנויות נוסף, חדש, אחר, ברוח רוחני'קית עכשווית ובגישה חיובית-אופטימית להגדה - ההגדה של רבי נחמן היא עוד אופציה.

ההגדה של רבי נחמן - כתיבה ועיבוד רעיוני: אור חסידות ברסלב. איורים: יבגני איבנוב; עריכה: הילה אונא; עיצוב גרפי: הסטודיו של נרי. 142 עמודים, הוצאת ידיעות ספרים

עוד לפסח:

ערב חד פעמי