חזרה ליחסים

ההורים מזדקנים, האחים מסתכסכים

כשההורים חווים ירידה במצב הפיזי או הקוגניטיבי והילדים מתגייסים לעזור, עלולים לצוף משקעים מהעבר וחשבונות של מי עוזר יותר. איך יוצרים שוויון בנטל ונמנעים מפנקסנות מיותרת?
מאת עדי כץ 18/09/16
ההורים מזדקנים, האחים מסתכסכים
המצב האידיאלי הוא שכל אחד יעזור כפי יכולתו וכישוריו. צילום אילוסטרציה: Shutterstock

 

 

הוריה של אורית, בת 56, כבר לא צעירים ולאחרונה התדרדר מצבם הגופני והקוגניטיבי. כמתבקש, היא ושתי אחיותיה מוצאות עצמן מגויסות באינטנסיביות הולכת וגוברת לטיפול בהורים. מכיוון שזמן פנוי הוא מצרך יקר, כשיש גם עבודה וילדים בגילאים כאלה ואחרים בבית, הנושא הרגיש של מי עושה מה צץ ועולה, גם אם לא בגלוי.

 

"לשמחתי, אחיותיי ואני חברות מאוד טובות והיחסים בינינו מצוינים", אומרת אורית, "אבל אני בהחלט רואה בסיטואציה הזאת מקור לסכסוכים ולחשבונאות בין אחים ואחיות. אצלנו זה איכשהו הסתדר מעצמו. כרגע, האחות שטובה בנושאי כלכלה אחראית על הנושא הכספי. אני, שגרה קרוב יותר להורים, מגיעה אליהם לעיתים יותר קרובות ולוקחת אותם לרופאים ולבדיקות, והאחות השלישית מטפלת בזכויות מול הביטוח הלאומי. אבל זה יכול גם להשתנות".

 

התיאום לגבי חלוקת התפקידים נעשה לדבריה דרך קבוצת הוואטס-אפ של האחיות. "אנחנו בקשר בנושא על בסיס יומיומי", היא מספרת. "מדווחות אחת לשנייה על התפתחויות, מקיימות דיונים ומגיעות להחלטות. חשוב מאוד לדעתי לשתף פעולה במצבים האלה, להיות גמישים ולהתחשב, כי הסיפור לא קל. יש בו הרבה התעסקות והמון תסכולים, חוץ מהקושי הרגשי לראות את ההורים שלך דועכים".

 

 

עלולות להתעורר תחושות קיפוח, קנאה ותחרות בין האחים

 

המפגש האינטנסיבי עלול לעורר משקעים מהעבר. צילום אילוסטרציה: Shutterstock

 

 

לדברי ד"ר עירית רגב, עובדת סוציאלית וגרונטולוגית ממכון "צמתים" לייעוץ לגיל המבוגר, עם הזדקנות ההורים מערכת היחסים במשפחה עוברת שינוי. "בשפה המקצועית זה נקרא 'הצטרפות מחדש'. הילדים נדרשים לקשר הרבה יותר אינטנסיבי ותכוף עם ההורים ממה שהיה קודם", היא אומרת.

 

"בניגוד לתהליך הטבעי, שבו עזבו את הבית והקשר עם ההורים הפך מרוחק יותר, עכשיו צריך לתמוך בהם בגלל מחלה, ירידה תפקודית או קוגניטיבית וזה לא קל. גם מצד ההורים, שצריכים ללמוד לקבל עזרה מילדיהם, וגם מהילדים עצמם - שצריכים להתמודד עם מציאות חדשה".

 

אחת הסוגיות הבעייתיות המתעוררות היא מי מהילדים עושה מה ואיך מחלקים את הנטל. "במשפחות שמערכת היחסים בהן היתה תקינה לאורך השנים, אחרי תקופת הסתגלות, הילדים מבינים איך להעניק את העזרה וההורים לומדים לקבל אותה, וכל אחד עוזר לפי יכולתו ולפי כישוריו", אומרת רגב.

 

"בהרבה משפחות רואים, למשל, שבן אחד לוקח את העניינים הכספיים, אחר עושה תיקונים בבית, הבת נותנת יותר תמיכה רגשית ומלווה לרופא. נוצרת חלוקה באופן טבעי ולא בודקים כמה כל אחד תורם. לעומת זאת, במשפחות עם היסטוריה של מערכת יחסים בעייתית, המפגש המחודש יכול להעלות שדים מהעבר. פתאום צפות הקנאה והתחרות בין האחים, התחשבנויות על דברים שקרו לפני שנים ותחושות קיפוח".

 

 

אפשרות לתיקון יחסים בעייתיים עם ההורים דרך הטיפול

 

לפעמים דווקא הבן או הבת שעושים יותר עבור ההורים, זוכים ליותר ביקורת ולפחות הערכה. צילום אילוסטרציה: Shutterstock

 

 

לדבריה, המצב החדש עלול להציף משקעים גם מהיחסים עם ההורים עצמם. אם לא היו הוגנות וצדק מצדם בעבר, קשה להחזיר להם בעזרה. "אני פוגשת אנשים שיש להם חשבונות פתוחים עם ההורים על התעללות, הזנחה, קיפוח, תחושה של העדפת אח אחר על פניהם. מכיוון שאת העבר לא ניתן לשנות, אני ממליצה תמיד לדבר על זה. כשיש דיאלוג אמיתי אפשר לעשות תיקון. מטופל שלי, שאמו הודתה בפניו שטעתה, עבר תהליך מאוד משמעותי מעצם ההכרה שלה בכך".  

 

משקעי העבר ישפיעו, לדברי רגב, על הנכונות לטפל בהורים יותר מאשר בדרך אחת. "יש שיגידו לאח 'אתה קיבלת יותר ממני אז תטפל בהם אתה', אבל זה יכול להוביל גם לכיוון הפוך: דווקא מי שמרגיש שקופח באהבה מההורים, יכול לראות כאן הזדמנות לקבל את ההכרה ואת ההערכה שלא קיבל בעבר, ולפעמים נוצרת תחרות בין האחים, מי עושה יותר ומקבל מקום גדול יותר.

 

"הגיעו אלי אימא מבוגרת ושתי בנותיה, שנוצר ביניהן קונפליקט כי אחת הבנות טענה שהאימא מעדיפה את האחות, ונתנה לה זכות חתימה בחשבון הבנק שלה. המעניין היה שדווקא הבת שמרגישה עכשיו מקופחת, נחשבה לילדה הטובה והמוצלחת בבית. עם ההזדקנות של האם, הבת שהיתה בשוליים תפסה את הנישה של המטפלת, כדי לקבל מקום של כבוד במשפחה".

 

מתברר שגם בסעיף התגמול על עזרה מוגברת קיימת מורכבות. "הרבה פעמים דווקא הבן או הבת שעושים יותר עבור ההורים, זוכים על דרך האבסורד לביקורת ולפחות הערכה", אומרת רגב. "הבן שלא משקיע ובא לבקר פעם בחודשיים, מקבל יחס של נסיך בבית ההורים ואילו הבת שנמצאת שם כמעט מדי יום, עושה קניות ולוקחת לרופא, לא מקבלת את אותה ההכרה. זה כמובן מאוד מתסכל ונראה לא הוגן".

 

- למה זה קורה?

 

"מכיוון שהילד שתמיד נמצא שם, נתפס לעיתים כמובן מאליו. הוא הקשר הבטוח שיש להורה. עם הילד שלא בסביבה הקשר פחות בטוח ולכן ההורה עושה מאמץ לשמר אותו".

 

 

יש ילדים המסרבים לראות את ההורה בחולשתו

 [#middleBanner] 

- לפעמים גם ההורה מעדיף שילד כזה או אחר יטפל בו ולא האחרים?

 

"בוודאי. מערכת יחסים בין-דורית לא מתחילה בזקנה. יש באופן טבעי את הילד שהקשר איתו קרוב יותר, אם מכיוון שהוא דומה לי, ואם מכיוון שתמיד היה איתו קל יותר. היחס לכל ילד הוא שונה והשוני יכול עם השנים להתעצם. יש הורים שגם ינסו לבדוק מי נמצא שם עבורם ועל מי אפשר לסמוך, אפילו על ידי אזעקות שווא, מה שיכול לעורר שוב את התחרות והקנאה בין האחים".

 

גם בין האחים עצמם, מעצם היותם אנשים שונים, יכולה להיווצר שונות ביחס לטיפול בהורים. "כשההורה מזדקן הילדים אמורים לנהוג במה שנקרא 'בגרות פיליאלית' - להחליף תפקיד עם ההורה - ולא כולם מסוגלים לכך", מסבירה רגב. "יש אנשים שלא מצליחים להיפרד מההורה שהכירו - החזק, המכיל והמטפל - ולקבל אותו כאדם מוגבל ותלוי. הם לפעמים מגיבים בסוג של התנגדות לטיפול ולא באמת רוצים לראות את החולשה. ההכחשה והקושי לקבל את השינוי מתבטאים בחוסר יכולת לפעול ובניסיון להישאר במקום של הילדים.

 

"גורם נוסף הוא התווית שהודבקה לילד במשפחה. 'הילד הטוב', 'הילד הרע' וכיו"ב, תוויות שמכניסות את הילד לתפקיד ומעצבות את דפוס היחסים לאורך השנים".

 

- גם המגדר של הילד משנה?

 

"בהחלט, ברור וידוע שהבנות מטפלות בהורים יותר מאשר הבנים, כי טיפול בכלל נתפס כתפקיד נשי. השרשרת הטיפולית עוברת בדרך כלל דרך בנות הזוג, אחריהן הבנות ואחר כך הכלות. גם כשהבנים לוקחים תפקיד טיפולי, הוא לרוב יותר אינסטרומנטלי ופחות רגשי. הם יביאו תרופות ויתקנו את החשמל ופחות יהיו מעורבים בחלק של התמיכה הרגשית".

 

- אז איך מחלקים את המטלות בצורה שוויונית ככל האפשר?

 

"יש היום הרבה גישות טיפוליות, שמנסות לסייע בחלוקת התפקידים הזאת בצורה הוגנת. המצב האידיאלי הוא כשהילדים וגם ההורים נהנים מהעזרה, וכל אחד תורם על פי יכולתו וכישוריו. מי שיותר טכני יכול לעשות תיקונים בבית, זה שיותר מבין בפיננסיים מטפל בענייני הכספים של ההורים וכן הלאה.

 

"תמיד יהיה אחד שיעשה יותר וייקח יותר אחריות, אבל ברגע שיש שיח פתוח בין הילדים, תקשורת טובה ויכולת להודות בקושי ולבקש עזרה זה מזה, אפשר לעשות חלוקת תפקידים. צריך לקבל ולהבין שלא יתכן שוויון מוחלט בחלוקת הנטל, ושהוא ממילא לא ניתן למדידה". 

 

 

ואיך בוחרים מטפל להורים?

אבא שלי בסדר: טיפול בהורים המזדקנים

להיערך מבחינה כלכלית להזדקנות ההורים

האם ההורים שלכם צריכים להפסיק לנהוג?

"למרות הכל טוב להזדקן בישראל"

לחיות עד 150 שנה? זה אפשרי

 

נחמן שי: על המדינה לסייע לאזרחיה הוותיקים לחיות בכבוד

 

 

בואו לדבר על זה בקהילת דילמות במשפחה של מוטק'ה

 

 

 

3  תגובות 0 אהבו


התמונה של תגונה
אריאל 248 19/09/16
הסיפור האמיתי מתחיל כאשר ישנה ירושה - תמיד ישנו האחד שחושב שלו מגיע יותר והאחד שחושב שקופח.
התמונה של תגונה
דיאנה כהן 21/09/16
כמה שאתה צודק אריאל, מניסיון אישי אני יכולה להגיד שכאשר הגיעה הירושה הכל התפרק, וכעת כבר לא הכל מובן מאליו, חבל.....
התמונה של תגונה
אביבית 2 28/09/16
לא תמיד תלוי איך היו היחסים קודם  
קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עוד ביחסים

חגיגת יום הולדת ראשונה בחיים... בגיל 90
בשביל רבים מאיתנו, חגיגות יום הולדת הן עניין שבשגרה. עם הגיל אנחנו פחות חוגגים ויותר מציינים את התאריך שבו...
לקריאת הכתבה
אחרי החגים כאן: מה עושים עם הבדידות?
החגים חלפו עברו, המשפחות שהתכנסו שבוע אחרי שבוע ולפעמים יום אחרי יום התפזרו, וכל אחד חזר לענייניו - לחייו,...
לקריאת הכתבה
משפחה לא בוחרים: איך לעבור את החגים בשלום
משפחה. מילה אחת שבתוכה כל כך הרבה מורכבויות מכל סוג שהוא. אבל בחגים זה הולך ומתגבר, כי אם בימות השנה אנחנו...
לקריאת הכתבה
למעלה
חזרה